השמן, הרזה והדתיים הלאומיים
סיפור המגזר הציבורי היושב על כתפי המגזר העסקי הוא מיתוס בלבד. אף אם המגזר העסקי נפגע מעליית המסים על הכנסות ועל רווחים, הוא נהנה מהשירותים החברתיים הממומנים על ידי מסים אלה
10:4802.02.12
השבוע לא הרחקתי נדוד בארץ והלכתי לשוחח עם קבוצת צעירים ירושלמים. הם התארגנו בעקבות המחאה החברתית ללמוד יחד פרקים בכלכלה. הקבוצה התארגנה ביוזמת גלעד בארי, סטודנט לכלכלה־פילוסופיה־ומדע המדינה — תוכנית מיוחדת באוניברסיטה העברית, שבה נלמדת כלכלה בראייה רחבה. מכיוון שגלעד
להגדיל את ההוצאה הציבורית?
בהרצאה דנתי, בין השאר, בעניין המטריד בעיקר אנשים שלמדו כלכלה, והוא השאלה האם הגדלת ההוצאות הציבוריות תפגע בתפקוד הכלכלי של המשק. בהתמודדות עם שאלה זו יש כמה רבדים. האחד הוא להדגיש כי אם הגדלת ההוצאות ממומנת על ידי העלאת מסים שווה בגודלה, הגירעון הממשלתי והחוב הציבורי אינם גדלים ולכן אין פגיעה ביציבות הכלכלית.
כאן עולה השאלה האם העלאת המסים על הכנסות ועל רווחים עלולה לפגוע בתמריצים לייצור ובפעילות הכלכלית. אולם אף אם המגזר העסקי נפגע מעליית המסים, הוא נהנה מהשירותים החברתיים הממומנים על ידי מסים אלה. הוא נהנה מכוח עבודה משכיל בכספי הממשלה, מכבישים באיכות גבוהה יותר שבהם ניתן לשנע סחורות, מבריאות גבוהה יותר לעובדיו, שמחסירים פחות ימי עבודה, מתחבורה ציבורית טובה יותר, מתשתיות משובחות לתפקודו ועוד.
כתוצאה מכך, ההשפעה הכוללת של המגזר הציבורי על תפקוד המגזר העסקי מורכבת. אם נתבונן בארצות המפותחות נראה שבחלקן ההוצאות הציבוריות גבוהות (צפון ומערב אירופה) ובחלקן נמוכות (ארה"ב, בריטניה ועוד), אך תפקודיהן הכלכליים אינם שונים בהרבה.
גם ישראל היא דוגמה מעניינת לשינויים דרמטיים בהוצאות הממשלה, שלא השפיעו על צמיחת המשק. נתונים אלה, שהצגתי בכנס קיסריה 2009, מראים כי סיפור האיש השמן (המגזר הציבורי) היושב על כתפי האיש הרזה (המגזר העסקי), אינו יותר מסיפור בלבד.
ציבור דתי־חברתי
עם סיום הדיון, החלפתי דברים עם כמה משתתפים ועם גלעד על הקבוצה. סיפרתי לו כי התרשמתי מאוד מן הנוכחות הגבוהה של דתיים לאומיים בפעילות המחאה בירושלים, לעומת נוכחות נמוכה שלהם יחסית בהפגנות בתל אביב.
התרשמתי שהציבור הדתי בירושלים מעורב יותר מזה שבשפלה, במיוחד בפעילות בעלת אופי חברתי, וגלעד הסכים עמי. באוכלוסייה זו נולדה התנועה החברתית המרשימה "מעגלי צדק", ויש בה פתיחות רבה לשיתוף פעולה עם הציבור החילוני בעיר. מה הסיבות להבדלים אלה? איני יודע. אך חשוב ללמוד לבנות גשרים בין כולנו, גשרים שלא יטייחו את ההבדלים בינינו, אך יידעו לאחד אותנו בדברים שבהם אנו מסכימים, כמו תיקון חברה, צדק חברתי והחלפת מגמת ההפרטה באחריות ציבורית.
הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים וראש הצוות הכלכלי של מומחי המחאה
