סודות מחדר המסחר: שרביט הקסמים הטורקי שלי

את 2012 אני פותח במצב רוח קרבי. כצאצא ליהדות טורקיה, תמיד הבטתי בגאווה בדמוקרטיה הטורקית ולכן, הסירוב המתמשך של אירופה לצרף את הטורקים לאיחוד נראה לי כגזענות מהסוג הישן. ארדואן ניצל את התסכול המתמשך הזה, סובב את גבו למערב, והחל בניסיונו להחיות את טורקיה כמנהיגת האומה המוסלמית.

אבל עד כאן שיעור ההיסטוריה. בסופו של דבר אנחנו כאן כדי לעשות כסף, ולכן אומר - הגיע הזמן למהלך נגד טורקיה. טוב, לא נגד טורקיה, אלא נגד הלירה הטורקית. המהלך הזה הוא "שרביט הקסמים" שלי, הפוזיציה שתגן עליי מתרחיש גיאו־פוליטי בעייתי ב־2012.

הקו הנוקשה של ארדואן אולי עוזר לו בפרלמנט וברחוב הטורקי, אך פועל לרעתו בכל הנוגע להשקעות זרות במדינה. משקיעים זרים רואים את ההליכה של טורקיה יד ביד עם איראן, נבהלים - ומוציאים את הכסף מהמדינה. כך מצאה את עצמה טורקיה במצב המוכר לה היטב, של בריחת הון זר. בשבועות האחרונים, כדי להאט את הידרדרות הלירה הטורקית, החל הבנק המרכזי הטורקי בהתערבויות אגרסיביות של מכירת דולרים. התערבויות של בנק מרכזי הן דבר מוכר בעידן מלחמת המטבעות שמתחוללת לאחרונה, אך בניגוד מוחלט למה שקורה בעולם שבו מדינות לרוב קונות דולרים כדי להחליש את המטבע שלהן, הבנק המרכזי הטורקי דווקא מוכר דולרים.

כאן טמון המוקש הגדול, ובו גם אפשרות לרווח עבורי. מדינה שקונה דולרים יכולה להפעיל את המדפסות ולייצר כסף מקומי באופן בלתי מוגבל (תיאורטית) כדי לרכוש דולרים. ואכן, רוב הנגידים שהתערבו כדי להחליש את המטבע שלהם הצהירו על מחויבות ונחרצות. אך בניגוד לכך, בנק שמוכר דולרים לא יכול להדפיס אותם (לפחות לא באופן חוקי), ולכן עלול למצוא את עצמו במצב מסוכן של דילול יתרות המט"ח שלו.

מצב זה מוכר לנו הישראלים היטב מ"מתקפת הספקולנטים" שהחלה בינואר 2002 בשער של 4.22 שקלים לדולר, והגיעה לשיאה ביוני בשער שחצה את 5 השקלים לדולר, אז יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו למיליארדים בודדים. מדובר במצב בעייתי: בשוק המט"ח מתקפות ספקולנטים על מטבעות קטנים הן תמיד דבר ששווה להצטרף אליו.

המטבע הטורקי, כפי שלמדנו במאי־יוני של 2006, הוא נפיץ ביותר. אז נחלשה הלירה הטורקית ביחס לדולר מ־1.3 ל־1.7 לירות לדולר. מאוחר יותר, בשיא המשבר ב־2008, נחלש המטבע הטורקי ב־50% מ־1.2 ל־1.8 לירות לדולר.

אני בטח שלא הולך לפספס את ההזדמנות הזו, אך הבעיה היא שהליכה נגד בנק מרכזי עלולה לייצר עוד כמה שערות לבנות. למה?

• הבנק המרכזי כבר ניצל לאחרונה שווקים דלילים של שישי בערב כדי לבצע מהלכים אגרסיביים, ויש באמתחתו את נשק יום הדין - העלאת ריבית מפתיעה. לכן חשוב להגדיר "סטופ־לוס" מראש.

• בשל אפקט ה־Carry Trade, מכירת לירה טורקית "עולה כסף", ולכן הריבית נוגסת ברווחיות (כמעט אחוז לחודש).

אבל רק המחשבה שההיסטוריה וההיסטריה יחזרו ללירה הטורקית, ויגרמו לארדואן להיראות פחות זחוח, שווה את הסיכון.

הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון