בלעדי ל"כלכליסט" - עוקף חודק: הטייקונים מחפשים אשראי זול ונוח אצל המוסדיים

דוד עזריאלי, אליעזר פישמן וליאורה עופר הם ככל הנראה רק קצהו של קרחון שמייצג תופעה הולכת ומתרחבת. בקשת הלוואות פרטיות מגופים מוסדיים במקום נטילת אשראי בנקאי.

ל"כלכליסט" נודע כי דוד עזריאלי ניהל לאחרונה משא ומתן מול גופים מוסדיים לקבלת הלוואה פרטית של כמיליארד שקל, במטרה למחזר חוב בסכום דומה לבנקים לאומי והפועלים. ההלוואות בהיקף כולל של 1.4 מיליארד שקל ניטלו בחלקים שווים משני הבנקים ב־2006, לקראת סיום בניית מגדלי עזריאלי. מחצית מהחזר ההלוואות נפרסה על פני שבע שנים, ואילו המחצית השנייה אמורה להתבצע בתשלום אחד בסיום התקופה ב־2013. עזריאלי שקל שלא להמתין לסיום מועד התקופה, אלא לבצע פריסה מחודשת של החוב כנגד הלוואה אחרת לזמן ארוך, והוא ניהל משא ומתן מול גופים מוסדיים ובנקים, לקבלת ההלוואה החדשה, שתמורתה התכוון כנראה לשעבד את אחד המגדלים או מניות של אחת החברות שבשליטתו. בשלב זה הקפיא עזריאלי את ניסיון המיחזור.

גם אליעזר פישמן, בעל השליטה במבני תעשיה, מנהל מו"מ מול שלושה גופים לקבלת הלוואה של 900 מיליון שקל למבני תעשיה. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מתנהלים מול כלל ביטוח, עמיתים (קרנות הפנסיה הוותיקות) ובנק מזרחי טפחות. ההלוואה צמודת המדד צפויה להינתן בריבית לא גבוהה של 4.3%, והחברה תשעבד כנגדה נכסים שבידיה.

גם נכסים ובנין מקבוצת אי.די.בי ובריטיש ישראל שבשליטת ליאורה עופר נערכות לקבלת הלוואות חוץ בנקאיות. בריטיש אף השיגה לאחרונה הלוואה מבנק לאומי והראל ביטוח, למימון בניית קניון בבאר שבע. "יש תופעה של התגברות פניות מגופים ציבוריים ופרטיים אלינו, הגופים המוסדיים, לקבלת הלוואות פרטיות", מודה מנהל בכיר בחברת ביטוח גדולה.

אחת הסיבות להתרחבות התופעה היא חשיפת הענק של הבנקים לנדל"ן. אשראים בהיקף של 460 מיליארד שקל גרמו לסגירת ערוץ האשראי הבנקאי בפני חברות נדל"ן, כשרק הגדולות באמת יכולות לנסות לגייס מבנקים. גם המחיקות הגדולות שביצעו הבנקים על הלוואות קיימות לאחר ששוויים של ביטחונות שהעמידו החברות, בעיקר אלה שהיו חשופות לנדל"ן בחו"ל, נשחק, סייע להתרחבות התופעה. גם החלטות ועדת חודק הפחיתו במידה ניכרת את האטרקטיביות של הגיוסים באמצעות הנפקות אג"ח בשל דרישות חדשות לביטחונות בשווי גבוה יחסית, והגבלות נוספות. ההלוואות הפרטיות, אם כך, הן דרך נוספת לעקוף את החלטות ועדת חודק באמצעים שונים, כמו הרחבות סדרות אג"ח קיימות, ללא צורך בהעמדת ביטחונות.

עוד סיבה היא התשואות הגבוהות יחסית של האג"ח הקיימות במסחר, המונעות אפשרות לגייס בהנפקות אג"ח בתשואה ריאלית ולא גבוהה כפי שניתן לגייס בהלוואות הפרטיות.

סיבה נוספת היא חיסכון בעלויות בהלוואה פרטית מול עלויות גבוהות יחסית בהנפקות האג"ח לגופי החיתום וההפצה. "בתנאים שנוצרו, כשהמוסדיים פוחדים להשקיע בהנפקות אג"ח, מדובר באלטרנטיבה לא חושפנית ונוחה יותר", אמר אותו מנהל. "האופציה הזו של הלוואה פרטית מאפשרת לעשות עסקה מהירה יחסית, מול גוף אחד או שניים בלי בלבולי מוח של תשקיפים וחודק. אצלנו אמנם לא מדובר במקום אינטימי כמו הבנקים, אבל עדיין, חברות הביטוח מדווחות על ההלוואות בלי לחשוף את שם הלווה. מסקנות חודק לא כללו את ההלוואות הפרטיות כי ההנחה היתה מראש שהלוואות אלה הן עם שעבודים.אנחנו הופכים לגופים מאוד חזקים כי אין כסף אחר היום", הודה מנהל בחברת ביטוח. "בעקבות ועדת הריכוזיות ייצאו למכירה נכסים רבים של חברות, הבנקים חייבים לרדת בהיקף האשראי שהם נותנים, ואנחנו, חברות הביטוח, עולים בהיקפי האשראי".