הרווחים נשחקו, הבונוסים כבר בכיס

בניגוד לדעה הרווחת במרבית החברות הציבוריות, גם המחקרים וגם המשברים האחרונים בשווקים מלמדים שתגמול חד־פעמי לעובד לא קושר בין תפקודו לבין תוצאות החברה לאורך זמן ולא תורם להזדהות המנהל עם גורל החברה בטווח הארוך. תגמול שכזה יוצר דווקא תמריץ ללקיחת סיכונים בטווח הקצר וגזירת קופון מהיר, כשבעלי המניות נאלצים לספוג את ההשלכות ביום שאחרי חלוקת המזומנים.

בחרנו לבדוק את שיאני הבונוסים הבולטים בשוק ההון הישראלי של שנת 2010 - מהם הנימוקים מאחורי חלוקת הבנוסים לכל אחד, אילו מהחברות שבניהולם חוו הרעה בתוצאותיהן מאז חלוקת הבונוס ואילו תגמולים נוספים קיבלו המנהלים.

התרכזנו ברכיב המזומן בבונוסים של שכר הבכירים (שלפעמים מהווה רק תוספת קטנה מעל הררי שכר קודמים), הממחיש באופן החד ביותר את ההפרדה בין האינטרסים של המנהלים לבין אלו של בעלי המניות.

התמקדנו בסיפורים הבולטים, "הכוכבים הראשיים" הממחישים את שיטת התגמול הבעייתית שהפכה לנורמה השלטת בשוק הישראלי: המנהל שזכה לבונוס בשל הובלת השקעה ספקולטיבית של החברה, שהסבה הפסד של 1.25 מיליארד שקל, מנהלי החברות המשפחתיות שגורפים שכר ובונוסים העוקפים את רווחי אותן חברות ועוד.

כמו באפיקים רבים, בישראל ממשיכים לנסות לחקות את ארה"ב בעיכוב של חמש שנים. כשמשבר הסאב־פריים ניצב באופק, בישראל עוד המשיכו לדחוף את הניאו־קפיטליזם בהובלת שר האוצר דאז, בינימין נתניהו. בדומה, גם היחס בין שכר הבכירים לעובד הממוצע התקדם בעשור האחרון לטריטוריות אמריקאיות (שבהן שכר הבכירים עומד על מעל לפי 300 מזה של עובד ממוצע), גם אחרי שבישראל וארה"ב האזרחים יצאו לרחובות במחאה.

עם זאת, יש סימנים לשינוי. לפי תיקון 16 לחוק החברות, בעלי השליטה בחברות נאלצים לפעול ביחד עם בעלי המניות כדי לאשר את הסכמי העסקתם והמענקים שהם רוצים לעצמם. כך, לדוגמה, מצאו את עצמם האחים יאיר ויוסף ביטון בלי משכורות כבר חודשים ארוכים ולאחרונה הודיעה גם סאני כי במסגרת הסכם הניהול החדש, אילן בן־דב "הסכים בהקשבה לשיח הציבורי" לוותר באופן חד־צדדי על דמי הניהול ועל המענק שלו.

אך עד שהשינוי המיוחל בתפיסת הקשר שבין תגמול לתוצאות בשוק הישראלי יתרחש במלואו, אלו הם 15 הנהנים הגדולים מהשיטה שמנציחה את רווחי הרגע ודוחקת מטה את תוצאות העתיד.

אליעזר שקדי: ההצלחה של השנה הראשונה

מנכ"ל אל על

• בונוס ב-2010: 11.4 מיליון שקל 
• עלות שכר כוללת ב־2010: 16.8 מיליון שקל
• רווח נקי ב־2010: 202 מיליון שקל
• הפסד במחצית הראשונה של 2011: 214 מיליון שקל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

2010 התבררה כשנה טובה לענף התעופה בכלל ולאל על בפרט. הסכם העסקתו של אליעזר שקדי כאילו נועד לתגמל אותו על הצלחות חד־פעמיות: שקדי זכאי לבונוס בשיעור של 2% מהרווח השנתי לפני מס. לכך מתווסף בונוס חד־פעמי של 2 מיליון שקל בגין רווח שנתי לפני מס בשנה הקלנדרית הראשונה (2010), ומיליון שקל בגין שנה רווחית נוספת במהלך כהונתו. בנוסף, שקדי יהיה זכאי לבונוס בשיעור של 2% מהשיפור ברווח השנתי לפני מס, שנרשם מתחילת כהונתו ועד סופה.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

העולם שוב נמצא על סף מיתון ועם הזינוק במחירי הדלק הסילוני מחקה אל על במחצית הראשונה של 2011 את כל הישגי 2010. מניית החברה איבדה יותר מ־60% משווייה מתחילת השנה, והיא נסחרת בשווי הנמוך מ־90 מיליון שקל.

תגובת החברה

"בחוזה שנחתם המנכ"ל זכאי למענק כספי רק במקרה שבו החברה מדווחת על רווח נקי - כמו ב־2010. באותה שנה קיבלו עובדי אל על תוספת שכר של 3% ובנוסף, על פי החלטת המנכ"ל, בונוס כפול מזה שנקבע בהסכם עמם. שקדי תרם מחצית מהבונוס שקיבל לטובת קרן 'מצוינות ואנשים' שייסד, בנוסף לסכום של 2 מיליון שקל שהופקד בקרן".

ליאור חנס: סיבוב הפרסה של קרדיט סוויס

משנה בכיר למנכ"ל אי.די.בי פתוח

• בונוס ב-2010: 1.25 מיליון שקל 

• עלות שכר כוללת ב־2010: 4.64 מיליון שקל
• רווח נקי ב־2010: 804 מיליון שקל
• הפסד במחצית הראשונה של 2011: 1.2 מיליארד שקל

על מה הוענק הבונוס ב־2010?

הדירקטוריון נימק את הענקת הבונוס לחנס בשל "תרומה ניכרת ומעורבות רבה בכל הקשור לניהול ההשקעה בקרדיט סוויס", שתרמה לכור רווח של 3.6 מיליארד שקל בסיבוב ההשקעה הראשון. עם זאת, בעת מתן המענק בסוף מרץ 2011, כור כבר היתה מופסדת "על הנייר" ב־1.25 מיליארד שקל על סיבוב ההשקעה השני.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

מאז שנכנס נוחי דנקנר לקרדיט סוויס, הפכה כור מחברת השקעות ותעשייה לאופציה ממונפת על מניית הבנק השוויצרי. דנקנר, בהובלתו של חנס, "עשה סיבוב" פנומלי אחד בקרדיט, אך לא ידע לקום מהשולחן, וחזר לסיבוב שני שעליו הוא משלם עד היום. זה לא עצר את הדירקטוריון מלאשר להנהלה בונוסים של יותר מ־5 מיליון שקל על "ההצלחה" של 2010.

תגובת החברה

"הבונוס שהוענק לליאור חנס נגזר מהרווח שהניבה עסקת קרדיט סוויס. אין קשר בין התגמול שקיבל עבור העסקה לבין ההרעה בתוצאות החברה, הקשורה למשבר העולמי. בחישוב מצטבר מדובר בעסקה שהניבה לכור רווח של 600 מיליון שקל. בנוסף, מקובל בתחום להעניק תגמול המבוסס על מניות ואופציות, תגמול שחנס אינו נהנה ממנו".

מנכ"ל החברה לישראל

• בונוס ב-2010: 7 מיליון שקל
• עלות שכר כוללת ב־2010: 23.5 מיליון שקל
• רווח נקי ב־2010: 1.7 מיליארד שקל
• רווח נקי במחצית הראשונה של 2011: 171 מיליון שקל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

דירקטוריון החברה לישראל, בראשות אמיר אלשטיין (שהסתפק במענק של 3 מיליון שקל), נימק את המענק בשל "הובלתו את החברה לתוצאות שיא בשנת 2010". הדירקטוריון מציין במיוחד את "הישגיו של ניר גלעד כיו"ר דירקטוריון צים והתהליך המרשים שעוברת צים בהנהגתו". הדירקטוריון מזכיר גם באותה ההזדמנות כי "במסגרת שאיפת החברה לשמר את המשך תרומתו וכהונתו של ניר גלעד", יקבל המנכ"ל כ־15 אלף אופציות למניות החברה לישראל - רק שלא ילך לרעות בשדות זרים.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

למרות "התהליך המרשים" שעוברת צים, הפסידה חברת הספנות 179 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2011. אבל כאן רק התחילו הצרות של גלעד. חוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, בנוגע לאחזקה העיקרית של החברה לישראל, כיל, פגעה קשות במניית החברה לישראל. ליכט המליץ כי כיל תישא בחלק משמעותי בעלות קציר המלח המתוכנן בבריכה הדרומית בים המלח. ליכט לא עצר שם וציין כי יש גם לשקול הטלת מס מיוחד על רווחי החברה. וכך, מאז סיומה של שנת השיא 2010, חוותה כיל צניחה של 31% שהובילה לאיבוד של 40% משווייה של החברה לישראל ב־2011.

מהחברה לישראל לא נמסרה תגובה.

איזי כהן: "תרומה מכרעת" להסדר החוב 

מנכ"ל אפריקה השקעות

• בונוס ב-2010: 6.5 מיליון שקל 

• עלות שכר כוללת ב־2010: 12.3 מיליון שקל
• רווח נקי ב־2010: 1.7 מיליארד שקל
• רווח נקי במחצית הראשונה של 2011: 6 מיליון שקל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

בינואר 2011 הודיעה החברה על מתן מענק מיוחד למנכ"ל החברה איזי כהן בהיקף של 6.5 מיליון שקל, עקב "תרומתו המכרעת" להסדר החוב עם מחזיקי האג"ח והבנקים, שנחתם במרץ 2010, כמו גם על תרומתו לתוצאות 2010 כולה. המענק החריג הגיע בהמשך לבונוסים שחולקו לבכירים אחרים באוגוסט 2010 - שלושה חודשים לאחר השלמת הסדר החוב באפריקה ישראל. הודות להסדר רשמה אפריקה רווח אסטרונומי חד־פעמי של 1.45 מיליארד שקל ברבעון השני של 2010. בלעדיו החברה היתה נאלצת לרשום הפסד של 300 מיליון שקל.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

למרות חלוקת מענקים נדיבים, במהלך השנה האחרונה נטשו את החברה בכירים רבים ובהם רון פאינרו, סמנכ"ל הכספים של אפריקה, שקיבל מענק של ‭1.25‬ מיליון שקל ופרש כעבור ארבעה חודשים; עופר לינצ'בסקי, מנכ"ל אפי אירופה, שקיבל מענק של 180 אלף שקל ופרש מהחברה חודש בלבד לאחר קבלתו; וגילי דקל, מנכ"ל אפריקה מגורים, שזכה למענק בגובה רבע מיליון שקל ופרש מהקבוצה במרץ השנה. החברה חזרה בה ממתן מענק בסך 1.25 מיליון דולר לריצ'רד מרין, מנכ"ל אפי ארה"ב שפוטר, צעד שגרר אחריו תביעה מצד מרין.

יש להזכיר שגם איזי כהן לא התחייב להישאר בחברה "אם תופנה לו הזדמנות תעסוקתית יוצאת דופן".

מאפריקה השקעות לא נמסרה תגובה.

רענן זילברמן

מנכ"ל מי עדן

• בונוס ב־2010: 1.33 מיליון שקל
• רווח נקי ב-2010: 35 מיליון שקל
• הפסד במחצית הראשונה של 2011; 40 מיליון שקל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

זילברמן מקבל בכל שנה בהתאם להסכם העסקתו בונוס של לפחות שלוש משכורות. גובה המענק הכספי הסופי נקבע על פי שיקולי דירקטוריון החברה, בהתאם לפרמטרים תפעוליים, כגון רווחי ה־EBITDA והקטנת רמת המינוף. אולם, רק בתחילת השבוע הודיעה החברה כי תשעבד את כל מניותיה בעדן אירופה, המהווה את עיקר פעילותה, כדי להשיג מימון מחדש בהיקף של 150 מיליון יורו לחובות גבוהים יותר, הזרמות הון לחברות־בנות באירופה ומימון הרכישות שביצעה השנה. עלות השכר הכוללת של זילברמן ב־2010 חלק עמדה על 4.55 מיליון שקל (שכר בסיס 3.22 מיליון שקל).

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

מי עדן ממשיכה לסחוב על גבה את רכישת חלקה של דנונה במיזם המשותף של שתי החברות באירופה. השפעת הרכישה שהתבצעה ב־2008 הובילה למחיקת נכסים של 17.4 מיליון יורו במחצית הראשונה של 2011. ב־2010 רשמה מי עדן רווח של 35 מיליון שקל, שנבע מהכנסה חד־פעמית כתוצאה מרכישת הלוואת דנונה ברבעון הראשון של השנה. במחצית הראשונה של 2011 רשמה מי עדן הפסד של 40 מיליון שקל.

רוני סופר

מנכ"ל גזית גלוב

• בונוס ב-2010: 2.5 מיליון שקל
• רווח נקי ב-2010: 790 מיליון שקל
• רווח במחצית הראשונה של 2011: 234 מיליון שקל

רוני סופרצילום: אריאל בשור

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

סופר זכאי למענק של עד 100% מהשכר השנתי שלו (ברוטו) - 70% מהסכום אם עמד ביעדים השנתיים שקבע הדירקטוריון, ו־30% נתונים לשיקול הדעת של הדירקטוריון. עלות השכר הכוללת של סופר ב־2010 עמדה על 10.5 מיליון שקל (שכר בסיס 2.35 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות 5.599 מיליון שקל). מה קרה לחברה מתחילת 2011?

במהלך 2011 סבלה החברה מהוצאות מימון גבוהות עקב גיוס אג"ח נרחב שביצעה. נוסף לכך שיערוך חשבונאי שלילי שנרשם בגין מכשירים פיננסיים שנועדו במקור לגדר את החשיפה המטבעית של החברה, קיצץ את הרווח הנקי ב־17 מיליון שקל. בסך הכל הציגה החברה במחצית הראשונה של 2011 רווח נקי של 234 מיליון שקל, ששיקף ירידה של 36% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. ב־2010 כולה נרשם רווח נקי של 790 מיליון שקל.

מגזית גלוב נמסר בתגובה: "לחברה עקרונות כלליים למדיניות תגמול, המתבססים בין היתר, על עמידה ביעדים הכלליים של החברה ובהם, בשנת 2010, הורדת שיעור מינוף, תשואת יתר לעומת מדדי מניות בישראל ובעולם ורווחיות תפעולית וכן הישגיה של החברה. הבונוס שהוענק לרוני סופר במרץ 2011 נגזר מתוצאותיה המצוינות של החברה בשנת 2010, שהציגו גידול בכל הפרמטרים התפעוליים, אין קשר בין הבונוס המדובר לתוצאות החברה בשנת 2011. "החברה ייצרה למשקיעיה תשואה של כ־%20 בשנה, למעלה מעשור. בשנת 2010 ייצרה החברה תשואה גבוהה מ־%25 - יותר מכל מדדי ההשוואה בארץ ובחו"ל. בשנת 2010 חילקה גזית גלוב למעלה מ־200 מיליון שקל דיווידנד לבעלי מניותיה".

צבי ויליגר

בעלים ומנכ"ל לשעבר ויו"ר חברת האחזקות ויליפוד

• היקף הבונוס ב־2010: 2.1 מיליון שקל
• רווח נקי ב-2010: 27 מיליון שקל
• הפסד במחצית הראשונה של 2011: כמיליון שקל

צבי ויליגרצילום: עמית שעל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

חברת הניהול של בעלי השליטה, יוסף וצבי ויליגר, מקבלת 3% מהרווח הנקי של השנה, אולם אם הרווח גבוה מ־3 מיליון, מקבלים האחים 5% מהרווח. עלות שכר הכוללת של ויליגר ב־2010 עמדה על 3.6 מיליון שקל.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

בזמן שתחום המזון המרכז את רוב פעילות החברה מציג תוצאות חלשות, ממשיכה החברה לסבול גם מתיק ניירות הערך המנופח שממשיך לסבך אותה בצרות. במהלך 2010 גדלו אחזקותיה של ויליפוד בנכסים פיננסים מ־35 מיליון שקל ל־194 מיליון שקל, בין היתר גם בשל ההשקעה מעוררת המחלוקת בהנפקה של מחסני כמעט חינם. כבר במחצית השניה של 2010 עמד הנזק מני"ע על 5.3 מיליון שקל. החברה סיימה את 2010 ברווח של 27 מיליון שקל, אך עברה להפסד של מיליון שקל במחצית הראשונה של 2011.

אילן בן־דב: האיחוד של פרטנר עשה לבעל השליטה טוב בבנק

יו"ר סאני ובעל שליטה

• בונוס ב־2010:12.5 מיליון שקל
• עלות שכר כוללת ב־2010: 15.2 מיליון שקל
• רווח נקי ב־2010: 226 מיליון שקל
• רווח נקי במחצית הראשונה של 2011: 75 מיליון שקל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

פעמיים במהלך הקריירה העסקית שלו שיחק לאילן בן־דב המזל: בפעם הראשונה כשקיבל את זיכיון היבוא למכשירי הסלולר של סמסונג ובפעם השנייה, כאשר הגשים חלום חיים ורכש את פרת המזומנים הסלולרית פרטנר. לכן, לא מפתיע שבן־דב, יו"ר סאני ששולטת בשני הגופים הללו, זוכה לתנאים מפנקים במיוחד. על פי הסכם הניהול שלו שתקף החל מ־1998, זכאי בן־דב, בנוסף לדמי הניהול השוטפים, למענק שווה ערך ל־8% מהרווח הנקי של החברה שעולה על 3 מיליון דולר. לא רק גובה המענק חריג, אלא גם העובדה שהוא ניתן לו מראש מדי רבעון.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

צניחת מניית פרטנר, החברה־הנכדה של סאני, על רקע השינויים הרגולטוריים בענף התקשורת, הביאה להרעה משמעותית בביצועים של סאני. פרטנר נאלצה להפסיק את הזרמת הדיבידנדים, מה שעורר חששות מכך שהחברות במעלה השרשרת - סקיילקס וסאני - ייקלעו למצוקת מזומנים שלא תאפשר להן להחזיר את חובן. לפי התזרים שפרסמה סקיילקס, היא צופה שפרטנר תחלק לה כ־90 מיליון שקל עוד השנה (אולם המהלך עדיין מוטל בספק) ועוד 360 מיליון שקל ב־2012. בעקבות זאת, בחברות של בן־דב מצפים כי הדיבידנד הכולל של פרטנר לשנתיים הקרובות יסתכם ב־1.4 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, נמוך בהרבה מ־2.3 מיליארד שקל מהצפי הקודם שפרסמה. לאור זאת, מצבן הפיננסי של חברת סאני והחברה־הבת סקיילקס, בשליטתו של בן־דב, סובלת מרגישות גבוהה בהרבה.

תגובת החברה

יו"ר סאני אלקטרוניקה, אילן בן־דב, קיבל בגין 2010, מענק הנגזר מביצועי החברה בהתאם להסכם הניהול הקיים עימו, שעמד על כ־12.5 מיליון שקל וזאת לאחר שוויתר על כ־6 מיליון שקל נוספים (שהיוו את חלק המענק עבור החציון השני של השנה). הסכומים הינם סבירים בהתחשב בביצועי החברה ב־2010 ובהשוואה ליו"רים של חברות דומות במשק בשנה זו. לאחרונה הודיעה חברת סאני, כי במסגרת הסכם הניהול החדש, שאושר על ידי דירקטוריון החברה ועומד לאישור בעלי מניותיה, אילן בן־דב הסכים בהקשבה לשיח הציבורי לוותר באופן חד צדדי ובלתי חוזר על דמי הניהול ועל המענק בסאני אלקטרוניקה, בכל רבעון שבו התשואה הממוצעת של אגרות החוב של החברה מסדרה א' (הסדרה הגדולה מבין שלוש הסדרות שהנפיקה סאני, תהיה גבוהה משיעור של 7% בתוספת מדד). בכל מקרה ובכפוף לויתור האמור, יופחת המענק השנתי שלו יהיה זכאי אילן בן־דב מ־8% ל־1% מהרווח הנקי".

עוד משהו

בן דב מנסה בימים אלו להגיע להסדר חוב שני בתוך שלוש שנים מול בעלי האג"ח בטאו, שנמצאת בשליטתו. אחת ההצעות היא להעביר את רוב מניות סאני שברשות בן־דב לבעלי האג"ח של טאו בתמורה לוויתור על חובות החברה כלפיהם. 

דוד אבנר: ההיערכות הלקויה לשינויים הרגולטוריים נשכחה בצד

מנכ"ל פרטנר לשעבר

• בונוסים ב־2010 ו־2011: 11.2 מיליון שקל
• עלות שכר כוללת ב־2010: 16.4 מיליון שקל
• רווח נקי של החברה ב־2010: 1,242 מיליון שקל
• רווח נקי במחצית הראשונה של 2011: 458 מיליון שקל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

דוד אבנר היה שיאן השכר בקבוצת האחזקות של אילן בן־דב, עם שכר בעלות של 16.4 מיליון שקל, שכללו בין היתר מענק של 3 מיליון שקל במזומן, תוך התבססות על תוכנית יעדים אישית שאושרה בפרטנר לאור תרומתו להישגי החברה ב־2010.

אף שהודיע לחברה שיעזוב כבר במרץ 2010, הספיק אבנר לאסוף גם מענק שימור בהיקף של 2 מיליון דולר. לאחר עזיבתו באוקטובר קיבל אבנר מענק פרישה נוסף בגובה של 1.17 מיליון שקל.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

2011 נחשבת לשנת מפנה עבור חברות הסלולר. שר התקשורת, משה כחלון, הכריז על מלחמה בנוגע לטיפול הלקוי בכשלים הצרכניים ובהיעדר התחרות בשוק התקשורת. כתוצאה מכך, שוק התקשורת התמודד עם שינויים רגלטוריים משמעותיים, ובראשם הפחתת דמי הקישוריות, שחתכו באופן ניכר את שיעור הרווחיות של חברות הסלולר.

הנפגעת העיקרית מהמהלך שהוביל משרד התקשורת היתה לא אחרת מפרטנר, מי שנחשבה לפרת המזומנים הבולטת של הענף בשנים האחרונות. תמונת המצב העגומה של פרטנר במחצית הראשונה של השנה, שאילצה אותה להפסיק את זרם הדיבידנדים הקבוע, מעלה תהייה לגבי ההיערכות של החברה לשינויים בשוק. המיזוג עם סמייל צפוי לתת את פירותיו בהמשך הדרך, אך בטווח המיידי, נראה כי השינויים התכופים בהנהלת החברה (החלפת שני מנכ"לים בשנה אחת ועוד כהנה וכהנה שינויים בצוות ההנהלה הבכיר) פוגעים בה ובמשקיעים שלה.

במקום להתכונן ליום שאחרי המהפכה בענף בחרו הנהלתה ובעליה של פרטנר להילחם בחורמה בהחלטה על הפחתת דמי הקישוריות (ואף שלחו שליחים מטעמם לחזר על פתחי חברי כנסת). יחד עם חלוקת דיבידנד ענק של 1.4 מיליארד שקל בדרך של הפחתת הון שעוררה את זעמם של בעלי אג"ח של פרטנר, נראה שאת הנהלת החברה מוביל בעיקר הרצון לשרת את האינטרס של בעל השליטה.

מי שעוד צפויים לשלם את מחיר הפגיעה בפעילות הם עובדי החברה, כאשר כ־150 מתוכם עשויים ללכת הביתה בזמן הקרוב בעקבות המיזוג עם סמייל.

למרות כל אלה, הצניחה החדה במניית פרטנר, הפסקת חלוקת הדיבידנדים והעתיד הקשה שניצב בפני החברה, גם אבנר וגם מחליפו, גלברד, גרפו אשתקד מענקים במיליוני שקלים, שבוודאי צורמים היום לבעלי המניות של החברה.

תגובת החברה

"עובדי ומנהלי פרטנר עובדים ומתוגמלים בהתאם לעמידה ביעדים ולתוצאות העסקיות של החברה. התגמול ניתן על סמך ביצועי השנה החולפת".

עוד משהו

יעקב גלברד הגיע לפרטנר כמושיעו של אילן בן־דב, שלושה חודשים בלבד לפני סוף 2010 (עם עזיבתו של דוד אבנר), שבגינם זכה למענק נדיב במיוחד של מיליון שקל. גלברד שרד רק שנה בתפקיד, והוחלף על ידי חיים רומנו.

נגה רחמני: בעלי המניות לא אישרו את המשכורת

יו"ר איילון ביטוח

• בונוס ב־2010: 1.5 מיליון שקל
• עלות שכר כוללת ב־2010: 4 מיליון שקל
• רווח נקי ב־2010: 38 מיליון שקל
• הפסד במחצית הראשונה של 2011: 6 מיליון שקל

על מה הוענק הבונוס ב־2010?

בחברת הביטוח קיימת תוכנית מענקים למנהלים, שמזכה את בכירי החברה במענק בגובה של משכורת חודשית עד שש משכורות. בנוסף, הוענק לרחמני בונוס של מיליון שקל בגין "עמידה ביעדים אסטרטגיים".

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

הסיפור של איילון מוכיח עד כמה קל לעקוף את הרגולציה על גבם של המשקיעים הקטנים. נגה ולוי רחמני, המחזיקים בשליטה באיילון ביטוח והורשעו בפרשת קרטל חברות הביטוח (כאשר נאסר עליהם לעסוק בתפקיד פעיל בחברה), המשיכו לכהן "רק" כראשי חברת האחזקות ששולטת באיילון בינתיים נגה כבר חזר לראשות דירקטוריון חברת הביטוח.

בנייר עמדה שפרסמה רשות ני"ע בערב סוכות עולה כי האב ובנו המשיכו לקבל את אותה המשכורת בכל השנים, ללא אישור בעלי המניות, גם לאחר שמונו יו"ר ומנכ"ל חיצוניים בתשלום. לדברי רשות ני"ע, מדובר בעלות מעביד כוללת של לא פחות מ־74 מיליון שקל 2005.

תגובת החברה

"ועדת התגמול והדירקטוריון אישרו תשלום מענק ייעול וחיסכון ליו"ר הדירקטוריון, נגה רחמני, בהתאם להסכם עמו. לאור פיתוח החברה והתוצאות העסקיות, אושר תשלום מענק שנתי לנושאי משרה בחברה ובכללם גם יו"ר הדירקטוריון".

יאיר ביטון: קודם כל דואגים לאחים

יו"ר דירקטוריון ב. יאיר

• בונוס ב־2010: 1.5 מיליון שקל
• עלות שכר כוללת ב־2010: 9.12 מיליון שקל (במסגרת הסכם שכולל גם את עלות העסקתו של אחיו, יוסף ביטון)
• רווח נקי ב־2010: 27 מיליון שקל
• הפסד במחצית הראשונה של 2011: 3 מיליון שקל

על מה הוענק הבונוס ב־2010?

חברת הניהול של האחים יאיר ויוסף ביטון היתה זכאית ל־8% מהרווח השנתי לפני מס שמשיגה ב.יאיר, שעולה על 12 מיליון שקל ועד 15 מיליון שקל. מענק זה גדל ל־10% על כל רווח שמעבר ל־15 מיליון שקל.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

ב.יאיר היא הדוגמה הקלאסית לסיבה שבגללה משקיעים נרתעים מחברות משפחתיות: החשש שההנהלה תדאג קודם לכיסה הפרטי, לפני בעלי המניות. יאיר ביטון ואחיו יוסף נהנו משכר חודשי של כ־500 אלף שקל עם רכב מדרגה 7 לכל אחד. כבר ב־2009 הבהבה נורת אזהרה, כשמשכורתם של יאיר ויוסף היתה כמעט כפולה מרווח החברה באותה שנה. אך בסופו של דבר, גם החגיגה צריכה להסתיים. עם ההאטה בשוק הנדל"ן, האחים מצאו את עצמם במאבק מול בעל מניות מיעוט, מרדכי אלבוים, שהצליח עד כה לסכל את הסכמי העסקתם של כל ארבעת האחים בחברה, שנאלצים כיום לעבוד ללא משכורת.

תגובת החברה

"הבונוס של יאיר ביטון בשנת 2008 עמד על כ־232 אלף שקל, וב־2009 לא חולק בונוס. ב־2010 עמד הבונוס של יאיר ביטון על כ־1.5 מיליון שקל וזאת בשל העובדה שהחברה רשמה רווח, לפני מס, של יותר מ־43 מיליון שקל. מנובמבר 2010 יאיר ביטון אינו מקבל שכר מב.יאיר והעניין מצוי בהתדיינות משפטית".

דוד ריבל

מנכ"ל אר.אר סאט, החברה־הבת של רפק

• הבונוס ב־2010: 8 מיליון שקל
• רווח נקי ב-2010: 8.7 מיליון דולר
• רווח במחצית הראשונה של 2011: 2.9 מיליון דולר

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

חברת הניהול של ריבל זכאית לבונוס שנתי בשיעור מדורג של 6% עד 15% מהרווח השנתי של אר.אר סאט. עלות השכר של ריבל ב־2010 עמדה על 5 מיליון שקל.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

תחת הובלתו של ריבל נמשכה השחיקה בשיעור הרווח הגולמי של החברה גם במחצית הראשונה של 2011, בנוסף לקיטון ברווח התפעולי שנבע מהוצאות תפעול גבוהות והפרשי מטבע שליליים. הרווח הנקי של החברה עמד במחצית הראשונה של השנה על 2.9 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 8.7 מיליון דולר בכל שנת 2010 (מתוכו עמד חלקה של רפק על 39.2%).

אלי אלרואי

יו"ר GTC פולין מקבוצת קרדן אן.וי.

• בונוס ב־2010: 1.36 מיליון שקל

• רווח נקי ב-2010: 2.9 מיליון יורו
• הפסד במחצית הראשונה של 2011: 38 מיליון יורו

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

אלרואי זכאי ל־2% מהרווח השנתי של החברה לפני מס של GTC פולין, בנטרול רווחי שיערוך. עלות השכר הכוללת של אלרואי עמדה ב־2010 על 23.6 מיליון שקל, כאשר התגמול המבוסס מניות עמד על 21.1 מיליון שקל.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

בניגוד לשיערוכים החיוביים של החברה ב־2010, רשמה GTC פולין במחצית הראשונה של 2011 שיערוך שלילי של ערך נכסיה בהיקף של 38 מיליון יורו. החברה ממשיכה לפעול לייצוב מצבה בשוק המזרח אירופי, לאחר שמניית החברה איבדה יותר מ־49% מתחילת השנה. שיעור האחזקה של קרדן בחברה עמד על 43% עד לינואר 2011, אז ירד שיעור האחזקה ל־27%. אף על פי שקרדן אן.וי היא בעלת השליטה ב־GTC פולין, מסרה קרדן אן.וי בתגובה כי "מדיניות הבונוסים לא נקבעת על ידי קרדן אן.וי, אלא על ידי GTC פולין הנסחרת בבורסה בוורשה".

אביגדור קפלן

יו"ר כלל ביטוח

• בונוס ב־2010: 2.44 מיליון שקל
• רווח נקי ב-2010: 600 מיליון שקל
• רווח במחצית הראשונה של 2011: 104 מיליון שקל

אביגדור קפלןצילום : עמית שעל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

קפלן מקבל בכל שנה את הגבוה מבין השניים: 1%-1.5% מהרווח הנקי של החברה שמעבר לתשואה של 15%, או מענק של 1.5 מיליון שקל. עלות השכר הכוללת של קפלן עומדת על 5.9 מיליון שקל (2.88 מיליון שקל שכר בסיס).

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

כלל ביטוח נפגעה במחצית הראשונה של השנה מהירידות בשוקי ההון שהביאו לירידה בהכנסה מדמי ניהול משתנים ולירידת ערך תיקי ההשקעות. כלל הציגה תשואה שלילית על ההון של 4.3%. בנוסף, ירדו רווחי החברה בפנסיה ובגמל.

גרשון זלקינד

יו"ר דירקטוריון אלקו החזקות

• הבונוס ב־2010: 3.12 מיליון שקל
• הרווח הנקי ב-2010: 45 מיליון שקל
• הפסד במחצית הראשונה של 2011: 73 מיליון שקל

על מה הוענק לו הבונוס ב־2010?

בעל הבית זכאי לבונוס בשיעור של 3%–4% מהרווח השנתי של החברה לפני מס, בכפוף לשיעור חלוקת הדיבידנדים. עלות השכר של זלקינד עמדה על 4.43 מיליון שקל. בעקבות תיקון 16 לחוק החברות סיים זליקניד את כהונתו כיו"ר ומונה לתפקיד מנהל העסקים בחברה.

מה קרה לחברה מתחילת 2011?

רכישת חברת הייצור ושיווק המזגנים אירוול במהלך 2011 ותהליך הייעול שלה גררו הוצאות של 58 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, והפסד תפעולי של 21 מיליון שקל. בגרמניה מחקה החברה 40 מיליון שקל משווי נכסיה. במגזר התקשורת שלה נפגעה אלקו, הפועלת כיבואנית (50%) של סוני אריקסון, מכניסתם לשוק של האייפונים ומכשירים הסלולריים המתקדמים.