"עשו סלט וקראו לו מדד ביומד"
אילן כהן, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, סבור שמדד הביומד בבורסה הוא "לא יותר מאוסף של תפוחים, תפוזים וסוסים, משום שאין קשר בין ביוטכנולוגיה למכשור רפואי". כמי שמקדם היום את תחום המכשור הרפואי בישראל, הוא ממליץ למדען הראשי "להוריד את התמיכה בחברות התרופות מהסיבה הפשוטה שהשקעה בביוטכנולוגיה מצריכה אורך נשימה, ולמשקיע הישראלי אין סבלנות לזה".
אילן כהן מתקשה להבין כיצד ישראל לא הפכה להיות מעצמת ביומד כפי שהיא יכלה להיות. לטענתו, הממשלה מפספסת את הפוטנציאל הגלום בתחום המכשור הרפואי, המדען הראשי מחלק מענקים לחברות ביוטכנולוגיה - תחום שהוא מכנה "החיסרון היחסי של מדינת ישראל", והחלטת הבורסה לאגד את חברות אלו ביחד עם חברות המכשור הרפואי תחת מדד הביומד שגויה מיסודה.
בראיון ל"כלכליסט" מסביר כהן (53), ששימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון, והיום יועץ אסטרטגי ודירקטור בחברות ציבוריות, מדוע בהחלטה אחת של ממשלת ישראל נוכל להפוך למעצמת מכשור רפואי, ולמה, דווקא בימים של מחאה חברתית והאטה כלכלית בפתח, על הממשלה להשקיע בתחום המכשור הרפואי את מאמציה.
כבר בכניסה למשרדי פי.או.סי (P.O.C) השקעות שבראשה עומד כהן נתקלים בתמונה משותפת שלו ושל שרון. כהן עזב את משרד ראש הממשלה ב־2006, ומאז ועד היום הוא משתדל להימנע ממעורבות בחברות ציבוריות. "אני חייב להודות שלאורך כל חיי נמנעתי מלהיות בחברות ציבוריות. גדלתי ביזמות הפרטית, הקמתי את 'המכרז של המדינה' ואת פורטל התיירות 'הדקה ה־90' ותמיד הייתי יזם לעצמי", מסביר כהן ולא מסתיר את סלידתו מהרגולציה המתהדקת. "לדעתי, יש בעיה בנושא של החמרת האכיפה, ובגלל זה אנשים טובים שרוצים להגיע ולהשפיע מוותרים על הרעיון ומתרחקים. האכיפה והענישה הופכות כל איש ציבור שיש לו שתיים וחצי מניות לעבריין. בגלל זה נשארתי בשוק הפרטי והחברות שלי תמיד היו פרטיות".
"המדינה חייבת להיות הקטליזטור"
ולמרות זאת, נראה שהחיידק הציבורי המקנן בכהן חזק ממנו. נוסף על תפקידיו בשוק הפרטי - מנכ"ל פי.או.סי השקעות וסגן יו"ר רוטשילד פרייווט אקוויטי - כהן הוא חבר במועצת המנהלים ויו"ר ועדת אסטרטגיה בבנק דיסקונט, יו"ר חברת המכשור הרפואי הציבורית אינסוליין ויו"ר מקווה ישראל.
כעת, חמש שנים מאז שעזב את משרד ראש הממשלה שם סייע רבות להפיכתה של ישראל למובילה עולמית בטכנולוגיית המים, מתפנה כהן להמשיך מהיכן שהפסיק - קידום תחום המכשור הרפואי.
כהן סבור שהמדינה צריכה להיות הזרז לפעילותו של השוק הפרטי. "בתקופתי כמנכ"ל משרד רה"מ היה ויכוח גדול בממשלה. תפיסת משרד האוצר היתה שבמקום שאפשר וניתן, צריך לתת לשוק הפרטי לעשות את שלו ושהדמויות המובילות בשוק הפרטי הן אלה שיידעו לאילו תעשיות אסטרטגיות כדאי להכניס את הכסף ולאילו לא. אני גרסתי שכמו שאנחנו יודעים להתערב כאשר קיים כשל שוק המשפיע לשלילה, אנחנו יכולים להתערב גם אם אנחנו רואים שתחום מסוים לא מגיע לפוטנציאל חיובי. טענתי אז שאם אנחנו מזהים תעשייה שאנחנו יכולים להיות בה שחקן מוביל, עלינו לבחון למה אנחנו לא מובילים בה, וחובתנו היא להתערב בשוק, להיות הקטליזטור - ורק אחר כך לצאת ולתת לשוק להמשיך משם.
"הדוגמה הכי קלאסית היא היזמות בתחום ההייטק. מדינת ישראל זיהתה בתחילת שנות השמונים שההייטק עומד בפתח. המדינה הבינה שאין כסף לסטארט־אפים ואז היא יצרה קרן שהיתה קטליזטור. לאחר מכן, השוק הפרטי כבר לא היה צריך את היוזמה. היו מיליארדי דולרים של כסף זר ומקומי שנכנסו פנימה וקרנות ההון הפכו להיות עסק פרטי. אבל הנעת התהליך נעשתה על ידי מדינת ישראל.
"בתקופתי, התחלנו לחפש תעשיות שיש בהן פוטנציאל מעניין, לעשות תוכנית ולהביא להחלטת ממשלה שיש להתערב בשוק.
אילו תעשיות זיהיתם?
"טכנולוגיית המים. הקמנו צוות משותף של משרד ראש הממשלה, משרד התמ"ת, משרד האוצר (שלמרות ההתנגדות בסוף הצטרף), חברת מקורות וארגון ווטק, שהיה נציג הסטארט־אפים בתחום טכנולוגיית המים. במקביל, לקחנו חברת ייעוץ אסטרטגי שעשתה פרויקט עבור הממשלה על תעשיית טכנולוגיית המים, וגילינו שמתוך תעשייה שמגלגלת 400 מיליארד דולר, סכום של 100 מיליארד דולר מיוחס להייטק. קרנות הון סיכון נהנו אז מצמיחה שנתית של 10%".
ומה היה חלקה של ישראל?
"פה היתה בעיה. ישראל היתה מובילה טכנולוגית בתחום המים. ניצלנו יותר מ־70% ממי הביוב להשקיה - אין לזה אח ורע בעולם. היה לנו ניסיון רב בקידוחים עמוקים, מתקן ההתפלה הגדול בעולם היה בדרום, ובתחום ההשקיה אנחנו שחקן מוביל עולמי. אז איך ייתכן שמצאנו שישראל מייצאת בשנה רק 800 מיליון דולר?".
מה עשיתם?
"הוצאנו החלטת ממשלה שתעשיית המים היא תעשייה אסטרטגית של מדינת ישראל. ההחלטה הזו אפשרה לממשלה לפעול לטיפול בכשלים. התוצאה היתה, למשל, קיום תערוכת ווטק פעם פעם בשנתיים, עד שמהר מאוד היא הפכה לתערוכה הכי חשובה בעולם בתחום טכנולוגיית המים. אמרנו לעצמנו, ברגע שנצהיר שהתערוכה הכי חשובה בתחום טכנולוגיית המים היא פה - אז כולם יגיעו לישראל ללמוד על טכנולוגיית מים וזה יהפוך להיות נבואה שתגשים את עצמה.
"התוכנית כללה גם הענקת מלגות לסטודנטים שילמדו הנדסת מים, וגם נתנו דחיפה לחממות שעסקו בטכנולוגיית המים. חברת מקורות, למשל, הפכה לחממת הניסויים לעשר טכנולוגיות חדשות כי זיהינו שאחת הבעיות של סטארט־אפ היא חדירה לשוק. מקורות אפשרה לסטארט־אפים לבחון את המוצרים שלהם אצלה, והיא גם שילבה בסופו של דבר כמה מהטכנולוגיות שיצאו מהסטארט־אפים".
תוכניות אלו חייבו השקעה כספית גבוהה יחסית מצדה של המדינה.
"היה אוסף של החלטות, כאשר כל החלטה (שביצועה נמשך כמה שנים) הסתכמה ב־60 מיליון שקל - לא הרבה כסף. היום היצוא של ישראל בתחום טכנולוגיות המים מסתכם ביותר מ־2 מיליארד דולר. שמנו לנו יעד שאפתני שהיצוא מתחום זה יסתכם בכ־10 מיליארד דולר - זה לא חלום.
"תראה מה קרה מאז. חברת נטפים נמכרה בסכום עתק לפרמירה, נען־דן נמכרה לתאגיד ההשקיה ההודי ג'יין ופלסטרו גבת נמכרה לג'ון דיר. כל השחקנים הגדולים מגיעים לפה וימשיכו לפתח את התעשייה הזו בעקבות הדחיפה שנתנו. ניתן לעשות זאת גם בתחום המכשור הרפואי. מחליטים שתחום המכשור הרפואי הוא תעשייה אסטרטגית של מדינת ישראל, יוזמים תערוכה בסדר הגודל של תערוכת ווטק ומנתבים תקציבים שיאפשרו למדינה להיות הקטליזטור בתחום הזה".
"פיתוח תרופה מצריך סבלנות רבה"
ב־2010 חילק המדען הראשי במשרד התמ"ת מענקים בהיקף של 431 מיליון שקל לחברות ביומד, כאשר מחצית מהסכום הלכה לחברות מכשור רפואי. אלא שלדעתו של כהן, איחוד התחומים השונים תחת מדד אחד מיותר לחלוטין.
"ביומד? אני לא מבין את ההחלטה לאגד את תחום המכשור הרפואי ביחד עם תחום התרופות והביוטכנולוגיה. גם בבורסה לקחו מניות של חברות פארמה, ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי, וקראו להן ביומד. מדד הביומד של הבורסה הוא סלט שמערבב תפוזים, תפוחים וסוסים. אין קשר בין מכשור רפואי לפארמה. הבורסה חייבת לנקות מחברות המכשור הרפואי הציבוריות את הרעש והמדען הראשי צריך להוריד את התמיכה בחברות התרופות".
איזה רעש?
"השקעה בתעשיית הביוטכנולוגיה המקומית לא מתאימה למשקיע הישראלי. עבדתי הרבה שנים עם טבע והייתי בצוות שפיתח את אסטרטגיית השיווק של הקופקסון. צריך להבין שפיתוח תרופות מצריך השקעה כספית אדירה. חברות שחשבנו שיש להן פוטנציאל כמו קומפיוג'ן ופארמוס הראו כי השקעה בפיתוח תרופה מצריכה אורך נשימה. זה מעבר לסבלנות של המשקיע הישראלי, היזם הישראלי וקרנות ההון סיכון הישראליות".
ובניגוד לתרופות, תחום המכשור הרפואי מתאים יותר למשקיעים?
"מכשור רפואי זה סיפור אחר לגמרי - זהו ענף בינתחומי. חברת אינסוליין (חברה שפיתחה מוצרים להאצת פעילות האינסולין באמצעות שיפור זרימת הדם - ש"ה), הצליחה לפתור בעיה כימית באמצעות אלקטרוניקה ופיזיקה. כשצריך לחשוב מחוץ לקופסה, אין מדינה בעולם שיודעת לעשות את זה כמו ישראל. אין להרבה מדינות הידע בתקשורת, אלקטרוניקה ואופטיקה שיש לתעשייה הישראלית בזכות הצבא. זה הביא לכך שישראל מדורגת במקום השני בעולם מבחינת מספר היקף הפטנטים במכשור רפואי - וזה נתון מדהים".
בשונה מפיתוח תרופות שאורך שנים, במכשור רפואי הזמן הנדרש מפיתוח המוצר ועד לאישור השיווק קצר בהרבה. "בתוך שלוש־ארבע שנים מרגע שעולה הרעיון ניתן להעמיד מוצר. גם מבחינת סכומי ההשקעה, מספיקים מיליוני דולרים בודדים - או במקרים קיצוניים עשרות מיליוני דולרים ספורים - כדי להגיע לתוצאות, ולקרנות ההון סיכון אין בעיה להשקיע סכומים כאלו במיזמים. פרט לכך, יש פה היסטוריה של יזמות: בחמש השנים האחרונות היו פה הנפקות ראשוניות (IPO) ואקזיטים של חברות מכשור רפואי בהיקף 3.75 מיליארד דולר".
לדברי כהן, "יש בישראל מרכזים רפואיים מהליגה הראשונה, מוסדות מחקר מעולים כמו הטכניון, מכון וייצמן והדסה. תוסיף לזה שה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי - ש"ה) מסכים שנעשה כאן ניסויים. אם חברות נוספות ינהגו כמו אינסוליין, שעורכת כ־80% מהניסויים הקליניים בישראל, נוכל להכניס הרבה כסף לבתי החולים במדינה. ישראל גם צריכה לפתוח פה בתי ספר תיכוניים מקצועיים, זה נעלם וחבל". אנחנו יושבים כעת במרומי מגדלי עזריאלי, יש כאן מוזיקת רקע נעימה, אבל למטה יושבים להם אזרחים באוהלים ומוחים על חלוקת תקציבי המדינה. הממשלה יכולה בכלל להשקיע היום במכשור רפואי?
"ודאי שהממשלה תשים כסף. אומנם לממשלה יש חוב שצריך לשרת, ונמשיך להוציא סכומים גדולים על ביטחון, אבל הממשלה תמצא את המיליארדים כדי לפתור את מצוקת הרופאים ומצוקת הדיור.
"עם זאת, צריך להבין שהבעיות שאנחנו חווים היום הן סימפטומים לכך שלמדינה אין מספיק מקורות הכנסה. אי אפשר להרוויח פחות ולהוציא יותר. כבר עכשיו צריך להשקיע 20%–30% מהכנסות הממשלה בקטליזטורים שיביאו לצמיחת ההכנסה בעתיד. דרך אחת היא הגדלת היצוא. אם היום פרה בישראל מניבה יותר חלב כי הממשלה התערבה בתחום החקלאות, אין סיבה שזה לא יקרה גם בתחום המכשור הרפואי. המדינה יכולה לעשות מיליארדי דולרים מהתעשייה, אין סיבה שלא תהיה פה תעשייה של 20 מיליארד דולר".
השורה התחתונה
בשוק הביומד הישראלי קיים אולי פוטנציאל גבוה במיוחד, אולם הביצועים בפועל רחוקים מלהרשים, ומדד הביומד איבד מאז השקתו במרץ אשתקד 42%. עם זאת, אם אכן הממשלה תגדיר את התחום כיעד אסטרטגי, הוא צפוי להיות אטרקטיבי
