כמה שווה EMG? פער של 15% בין הערכות השווי השונות
מאז הפסקת הזרמת הגז ממצרים הפחיתו הגופים המוסדיים את שווייה של ספקית הגז EMG בשיעורים שבין 9% ל־15%. באמפל בחרו להיצמד להפחתה המצומצמת יותר — ומחקו רק 17 מיליון דולר על שווי המניות שברשותה
כמה שווה האחזקה בספקית הגז המצרית EMG? תלוי את מי שואלים. בדו"חות הרבעון השני שפרסמה לאחרונה אמפל אמריקן שבשליטתו של יוסי מימן, ביצעה אמפל מחיקה של 17 מיליון דולר (כ־9%) בשווי אחזקותיה (12.5%) בספקית הגז. לאחר מחיקה זו מוערכות אחזקותיה של אמפל ב־EMG ב־344 מיליון דולר, אולם רק כ־256 מיליון דולר מיוחסים לאמפל עצמה, ואילו השאר (88 מיליון דולר) מיוחס לשותפים שהשקיעו עמה ב־EMG.
למעשה, אף שהגז כבר לא זורם לישראל בעקבות פיגועים חוזרים ונשנים בצינורות הגז בסיני, שיערוך האחזקה של אמפל בספריה משקף ל־EMG שווי של 2 מיליארד דולר. אך האם המחיקה שביצעה אמפל משקפת נכונה את מצבה של EMG?
ביוני 2007 גייס מימן משקיעים ישראלים למיזם הגז שבו הוא שותף עם המיליאדר המצרי חוסיין סאלם. בין המשקיעים האלו, גופים מוסדיים ישראליים רכשו 4.2% ממניות EMG בתמורה להשקעה כוללת של 92 מיליון דולר ולפי שווי חברה של 2.2 מיליארד דולר. קרן תשתיות, שהובילה את קונסורציום המשקיעים הישראלים, השקיעה 12 מיליון דולר במיזם, חברת הביטוח הראל (שמחזיקה גם ב־40% מקרן תשתיות) השקיעה 27 מיליון דולר נוספים, מנורה מבטחים 21 מיליון דולר, כלל ביטוח 13.5 מיליון דולר, פסגות 11 מיליון דולר והפניקס 8 מיליון דולר.
לפני החבלה במתקני EMG במצרים, גילה המיזם סימני הצלחה, ולפי הערכת שווי שניפקה קרן תשתיות למוסדיים נסק שווי EMG בספרי המוסדיים ל־3 מיליארד דולר - 36% מעל שווי העסקה.
אלא שבעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים לישראל ביצעו הגופים המוסדיים מחיקות חדות בשווי EMG בספרים. כך למשל, הספרים של הראל משקפים ל־EMG שווי דומה לזה שמעריכה אמפל, אך בכלל ביטוח מעריכים את שווי ספקית הגז המצרית ב־1.9 מיליארד דולר. בקבוצת הפניקס, הבעיות באספקת הגז הניעו את הגוף המוסדי לרשום את אחזקותיו ב־EMG לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר בלבד.
שיערוך מוצדק?
אז האם המחיקה שביצעה אמפל מספקת? כחברה דואלית הנסחרת בוול סטריט, הדיווחים הכספיים שלה אינם עולים ברדאר של רשות ני"ע הישראלית, ומי שמבצעת את הבקרה היא רשות ני"ע האמריקאית (SEC).
מאחר שאמפל לא מדווחת לפי כללי IFRS בישראל, היא אינה מחויבת לצרף לדו"חותיה הכספיים הערכת שווי, ולכן ישנה בעיה להטיל ספק בנכונות הערכת השווי שבה השתמשה אמפל לשם שיערוך אחזקה בספקית הגז המצרית. עם פרסום דו"חות הרבעון השני של 2011 מסרה אמפל כי המחיקה שביצעו "מגלמת את כלל השיקולים לגבי פעילות EMG בשנים הקרובות".
קושי לעמוד בהתחייבויות
לאופטימיות שמימן מנסה לשדר יש השלכה מהותית על מאזנה של אמפל: נכון ל־30 ביוני עמד ההון העצמי של אמפל על כ־164 מיליון דולר, אולם לאור הפגיעה בצינור הגז והביקורת במצרים כלפי ההסכמים של EMG עם מדינות האזור, שווי אחזקות אמפל ב־EMG מוטל בספק. לכן, אם הערך של EMG יתאפס, אמפל אמריקן תמצא את עצמה עם הון עצמי שלילי מהותי.
נכס מהותי נוסף במאזני אמפל הוא גדות מכליות, שערכה תלוי במחירי ההובלה הימית - שעלולים להיפגע מהמשבר הנוכחי. אמפל אף מחזיקה נכסים עם סיכון גבוה, כמו הלוואה המירה לפרויקט אתנול בקולומביה.
שילוב גורמים אלו מעלה ספק בנוגע ליכולת של אמפל אמריקן לעמוד בהתחייבויותיה, וזו הסיבה לקריסה במחירי האג"ח של החברה. עד אמצע 2010 אמפל אמריקן נסחרה במדד תל אביב־100, ובשלהי 2007 ערך השוק של החברה הגיע לשיא של 1.7 מיליארד שקל. כעת שווי השוק של המניה נמוך מ־100 מיליון שקל - והוא זה שמבטא את חששות המשקיעים לגבי השווי האמיתי של נכסי החברה.
מאמפל נמסר בתגובה: "הורדת השווי ל־EMG נשענת על חוות דעת של מעריך שווי חיצוני ואישור עורך דין אמריקאי כמתחייב מכללי הנאסד"ק, וכי גם כשהיו הערכות שווי של 2.9 מיליארד דולר ל־EMG אמפל נצמדה להערכת שווי הנמוכה של 2.2 מיליארד דולר. גם בהורדת השווי בסוף הרבעון השני, אמפל שמרה על הטווח הנמוך של הערכת השווי שהתקבלה ממעריך השווי החיצוני".
