$
משה גורלי

משפט שדה: שופטים ואנליסטים

בית המשפט מממש את שליחותו העיקרית - הגנה על חלשים ומיעוטים - לא רק כשזה מגיע לזכויות אדם, אלא גם בתיקים כלכליים

משה גורלי 08:5720.07.11

1. פטרונות או הגנה?

 המלומדים חלוקים בשאלה אם ביהמ"ש יכול להעריך שווי חברות

 

הגנה על מיעוטים וחלשים היא מעיקרי השליחות של בית המשפט. בעוד שבג"ץ מגן בעיקר על זכויות האדם הקלאסיות, מיישם המחוזי בתל אביב את שליחותו בתיקים כלכליים. לשופטת מיכל אגמון־גונן, למשל, יצא מוניטין בהגנת משתמשים ברשת האינטרנט אל מול בעלי הזכויות. בתיק אחר, פסקה שתושבי היישובים הסמוכים לנתב"ג זכאים לפיצוי על נזקים שנגרמו להם בגין הרחבת שדה התעופה.

 

אותו מחוזי קשוב גם לעו"ד יצחק אבירם המתמחה בהגנה על מיעוטים באמצעות תביעות ייצוגיות. אבירם רשם הישג בפרשת כור, כשהשיג 45 מיליון דולר נוספים לציבור בעלי המניות של מכתשים אגן, בעסקת המכירה לכימצ'יינה הסינית. ניצחון נוסף שלו יעלה בקרוב להכרעה בעליון: הרכב מורחב של שבעה שופטים ידון בשאלה כיצד לקבוע שווי הוגן בהצעת רכש, כשחברה רוכשת את מניותיה מהציבור.

 

מושא הדיון היא חברת נאות אביבים, שביקשה לקנות את מניותיה מהציבור ולהפוך לפרטית. בתביעה בנושא טען אבירם כי המחיר שהוצע, 120 שקל למניה, היה כמחצית השווי האמיתי - 246 שקל למניה. השופטת רנה משל פסקה לטובתו.

 

פרופ' אוריאל פרוקצ'יה פרופ' אוריאל פרוקצ'יה צילום: עמית שעל
האם לביהמ"ש יכולת להעריך שווי חברה? פרופ' אוריאל פרוקצ'יה חושב שלא: "זהו האח הגדול במלוא הדרו. בית המשפט, שאין לו כלים לדעת האם מחיר ההצעה היה 'הוגן', מוזמן להיכנס לעובי הקורה ולפסוק את פסוקו". פרופ' ידידיה שטרן דווקא מברך על ההתערבות: "לבעלי המניות בחברה הציבורית הטיפוסית אין הכישרון, הניסיון, המידע הגלוי והחסוי, היוזמה והמניע לבדוק באופן עצמאי ואמיתי את טיב ההצעה שעל שולחנם".

 

גם אם אין לבית המשפט כלים, מודה פרוקצ'יה, יש לו סמכות להכריע כשמתבקש סעד של הערכת שווי. לעומת זאת, הוא כופר בהכרעת השופטת דניה קרת־מאיר בפרשת כימצ'יינה. "במקרה זה", הוא טוען, "האקטיביזם השיפוטי לא היה בהערכת השווי, אלא בקביעה שהמיעוט בכלל נעשק ומגיע לו משהו. ברגע שנעשתה הטעות הזו, היה צריך לפצותו".

 

2. כור דאגה לעצמה

הפיצוי בעסקת כור הוא הישג לתובע, אבל גם לבעלי השליטה

 

פשרה של 45 מיליון דולר אושרה בשבוע שעבר בחוות דעת הבודק, משרד גיזה זינגר אבן. בקרוב, סביר להניח, תאושר אף בידי היועץ המשפטי לממשלה. מצד אחד, לא הועמד פסק הדין לערעור בעליון; אבירם והתובע הייצוגי רו"ח דב כהנא ניצלו היטב את הלחץ לסגור את העסקה כדי לתמרץ את כור להתפשר ולשלם.

 

מצד שני, גם כור לא פראיירים. קרת־מאיר קבעה בפסק דינה תשלום של 53% מפרמיית השליטה, כשיעור המניות שבידי הציבור. אלא שסכום הפשרה נמוך בהרבה מההערכות שהוצגו במשפט לערך פרמיית השליטה - 160 מיליון דולר (הערכת כור), 270 מיליון דולר (הערכת אבירם והתובע הייצוגי).

 

עו"ד גיל אוריון ייצג את כור עם עמיתו עו"ד אברמי וול, שניהם שותפים בכירים בפישר בכר חן וול אוריון. אוריון, בכנס משפטי, ביקר לפני כחודש את פסק דינה של קרת־מאיר: "הקביעה שרק גוף בלתי תלוי מקרב הדירקטוריון יכול להכשיר את העסקה ואין להסתפק ברוב מבעלי המניות מקרב הציבור, היא תקדימית וראשונה מסוגה".

 

"פסק הדין אולי חריג, אבל גם העסקה היתה חריגה בכך ששיקפה מקרה בוטה של אגרסיביות כלכלית", מצדיקה עו"ד מיה ליקוורניק ממיתר את פסק הדין. "בעסקאות כאלה לא תראה פער גדול בין מה שבעל השליטה מקבל לבין הציבור ואין לפער הזה הצדקה, לא במכירת השליטה ולא בדמי הייזום".

 

עסקת כור לא תיבחן בעליון. לעומת זאת, פסיקתה של השופטת משל בעניין הערכת השווי בנאות אביבים תידון בקרוב. על סיכוייה ניתן ללמוד מהחלטת עיכוב הביצוע שנתנה השופטת רות רונן: "העובדה כי בסוגיית מושא ההחלטה קיימות דעות שונות בבית המשפט המחוזי, ולא קיימת עדיין הכרעה סופית של בית המשפט העליון, מעידה על כך שאין מדובר בערעור חסר סיכוי".

 

הערכת שווי אינה מדע מדויק. "הציניקנים", אומר פרופ' פרוקצ'יה, דווקא חושבים שמדובר במקצוע המדויק ביותר בעולם - אתה יכול לקבל מהמעריך בדיוק רב את הסכום שאתה מבקש ממנו. גם כשהנוסחאות הן מתמטיות, הנתונים שמכניסים הם שרירותיים ומשוערים, וכל אחד יכול לכוון את ההשערה כרצונו. לכן צריך להשאיר את זה לשוק ולא לבתי המשפט".

 

3. דימוי אנטישמי

הסנקציה של חוק החרם היא כלכלית בלבד ולא פלילית

 

חוק החרם (או בשמו המלא: החוק למניעת פגיעה בישראל באמצעות חרם) הוא חוק נזיקי שנועד לא רק לסתום פיות, אלא לרוקן כיסים. הוא קובע כעוולה אזרחית מצב שבו הקריאה תביא "באפשרות סבירה" לחרם, ואז רשאי בית המשפט "לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק".

 

הפגיעה כפולה: קל להוכיח, קל לחייב. מספיקה האפשרות שמישהו נענה לקריאת החרם כדי לחייבו בפיצוי גם ללא הוכחת נזק. הוראה דומה יש בחוקי לשון הרע, הגנת פרטיות וזכויות יוצרים, אלא ששם מדובר בפגיעה מוכחת, ובמעשים שמקיימים עבירה פלילית בצד העוולה האזרחית. בנוסף, מרופד החוק בסנקציות כלכליות: הגבלת השתתפות במכרזים, מניעת הטבות מהטוטו, מניעת ערבויות מדינה ועוד. כנראה שיוזמיו בטוחים שהשמאלנים ישושו לעמוד למשפט פלילי על עקרונותיהם, אבל לא לשלם עבורם. וזו סיבה נוספת לגנות את היוזמים, שנטלו מטובי האנטישמים את הסטיגמה הרווחת על היהודים - הכה אותם בכיסם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x