שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

איך האבולוציה יצרה את המוסר?

מתברר שבטבע רק החזק, ההגון והנדיב שורד

שיזף רפאלי 11:4907.07.11

חילוני העולם הנאור מקבלים את תיאוריית האבולוציה כהסבר לדרך שבה החיים התפתחו. היא אחד מעמודי התווך של המדע המודרני ומשמשת השראה גם לדיסציפלינות אחרות, כגון פסיכולוגיה, כלכלה ואפילו ניהול, שמשתמשות בעוד ועוד משפת האבולוציה, החל ב"הישרדות החזק" וכלה ב"דנ"א" של ארגונים וזרמים.

 

כעת חוקר האבולוציה הבכיר מרטין נובאק ועורך המגזין "New Scientist" רוג'ר הייפילד מוציאים ספר חדש שמאיר באבולוציה זווית שלא היתה מוכרת עד כה. בעוד שהכל מכירים את עקרונות התחרות על המשאבים וההתקדמות דרך מוטציות, נובאק והייפילד מציעים מרכיב שלישי במכניקה של התפתחות החיים: היפוכה של התחרות, שיתוף הפעולה, ההוגנות וההקרבה הם מראים שמלחמת המינים יצרה את המוסר והנדיבות בצד מנגנוני ה"כל דאלים גבר" המוכרים.

 

נובאק הוא מהכוכבים היותר מוערכים בשמי המדע המודרני. הוא בעל תוארי פרופסור בביולוגיה ובמתמטיקה, ומשמש ראש הקתדרה לדינמיקות האבולוציה בהרווארד, אחרי שבעבר כיהן בתפקידים בכירים באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ובפרינסטון וייל. הוא התפרסם כשפיתח מודלים מתמטיים שיכולים להסביר תהליכים בהתפתחות מינים ולנבא אותם, לפעמים טוב יותר מהשערות שמבוססות על תצפיות דרך מיקרוסקופ.

 

בכל זאת נותרו בעולמנו תופעות כמו רחמים וחמלה, אהבה ונאמנות בכל זאת נותרו בעולמנו תופעות כמו רחמים וחמלה, אהבה ונאמנות צילום: shutterstock

 

קל לתאר את המציאות כמשחק סכום אפס שבו הרווח שלך הוא ההפסד שלי. קל גם להראות שמציאות כזאת מובילה לכך שהחזק שורד והחלש נכחד. מה שיותר קשה הוא להסביר איך, אם כך, בכל זאת נותרו בעולמנו תופעות כמו רחמים וחמלה, אהבה ונאמנות. למעשה, רבים מהמאמינים בהתערבות אלוהית תוקפים את האבולוציה על כך שהיא אינה מצליחה להסביר את התופעות היסודיות האלה.

 

נובאק והייפילד מצליחים בספרם לתת לאלטרואיזם ביטוי מדעי וכמותי, שהופך את שתי התכונות הכאילו־רוחניות ולא רציונליות לחלק עקבי ובלתי נפרד מהטבע. הטיעון בספרם "Super Cooperators" (ובתרגום שמו המלא: "סופר־משתפי פעולה: אלטרואיזם, אבולוציה ולמה אנחנו זקוקים זה לזה כדי להצליח") איננו הטפה דביקה ומתקתקה להתנהג יפה. להפך, הוא מראה שהרגשות החברתיים והשאיפה לשיתוף פעולה ועידוד הזולת זוקקו בנו בדורות על גבי דורות של כישלונות ומוות, בדיוק בקצב ובאופן שבהם האבולוציה עובדת.

 

מדינמיקות של התחברות מולקולות למבנים כימיים, דרך נחילי נמלים ודבורים ועד צבאות ושיתופי פעולה כלכליים, נובאק מתרגם את רגשות האלטרואיזם לחמישה צרכים בסיסיים, חמישה דברים שמי שמשיג אותם ייטיב לשרוד מרעיו. האחד מכונה "הדדיות ישירה", בניסיון לקבל מהזולת יותר. היצורים החיים תלויים זה בזה, וכולם נמצאים במעין משחק גדול של "דילמת האסיר". כל אחד רוצה לקבל יותר ולתת פחות, אבל אלה שלמדו שכדי לקבל צריך לתת הם שהיטיבו לשרוד ולשגשג, ועודם מיטיבים.

 

השני הוא "הדדיות עקיפה", ובמילים פשוטות יותר, מוניטין. מאחורי הנוהג של "שלח לחמך על פני המים" עומדת הציפייה ההישרדותית שבזכות סיוע שתגיש כמה פעמים לזולת, רבים יותר ייאותו לסייע לך. את השלישי נובאק והייפילד מכנים "משחקי מרחב", ובשפה פשוטה, ההישרדות המשופרת והשגשוג של מי שמצטרפים לרשתות וקהילות. הרביעי הוא "ברירה קבוצית" – אותן מלחמות עתיקות בין שבטים וזנים, שאילצו את הדומים זה לזה לשתף פעולה והביאו ועודם מביאים להיכחדות הבודדים והמבודדים. והחמישי הוא "בחירת הקרובים", הנפוטיזם והרווח שמתקבל מסיוע לקרובים ולדומים לך על פני סיוע לזרים. מי שמצטיינים בכל אלה שורדים. לא רק לאורך הדורות, אלא גם ביומיום.

 

שיתוף פעולה, אומרים נובאק והייפילד, הוא הרגל השלישית של האבולוציה, לצד התחרות והמוטציות. ויש הרבה אופטימיות בהשקפה הזאת על מלחמת המינים: הגן שלנו אולי אנוכי, אך טבועה בו כמיהה להצליח ביחד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x