$
משה גורלי

לשכה נגד לשכה

רואי החשבון לא מוכנים לקבל את העובדה שלא ניתנת להם זכות לייצג לקוחות בענייני מיסוי מקרקעין: "אם עורכי הדין לא היו מתעקשים על בלעדיות בייצוג, לא היינו פותחים במאבק"

משה גורלי 08:3906.07.11
1. הקרב על הפרנסה

רואי החשבון לא מוצאים היגיון בבלעדיות הייצוג שניתנת לעוה"ד

 

עורכי הדין נאבקים על פרנסתם בכל חזית אפשרית. הם מאוימים על ידי הצפת המקצוע מצד אחד, ועל ידי הסגת גבול מקצוע עריכת הדין מצד שני. רואי החשבון שהתכנסו השבוע לכנס השנתי באילת מהווים חלק מאיום זה. לפני כמה חודשים עתרה רו"ח דורית גבאי לבג"ץ בבקשה לאפשר לרואי חשבון לייצג לקוחות בענייני מיסוי מקרקעין, ולשכת רואי החשבון הצטרפה לחזית שנפתחה מול לשכת עורכי הדין. "חופש העיסוק" עומד במרכז הטיעונים של רואי החשבון, בעוד שעורכי הדין טוענים מנגד כי יש לשמור על "ייחוד המקצוע" שלהם.

 

"המאבק הוא על הפרנסה", מודה נשיא לשכת רואי החשבון דורון קופמן, "אבל יש בו היגיון - ממילא אנחנו המבינים בתחום, אז מדוע שהלקוח ישלם גם לנו וגם לעורך הדין?".

 

הייצוג בפני רשויות המס בסוגיות מיסוי מקרקעין הוא עניין מורכב ורב־שלבי. אם רוצים לדייק, הרי שהוא מורכב מארבעה שלבים: שלב השומה העצמית, שלב ההשגה, ועדות ערר וערעור לבית המשפט המחוזי. רואי החשבון יכולים להצטרף לייצוג הלקוח רק בשלב השני, שלב ההשגה, והם נאבקים כעת על זכותם לייצג כבר בשלב הראשון, שלב השומה העצמית - שבו נסגרים מרבית התיקים. "אם נפתח את הדלת הזו", אומר קופמן, "תיפתח דרכנו לייצוג נרחב במיסוי מקרקעין".

 

ועדות הערר, המרכיבות את השלב השלישי בסוגיות מיסוי המקרקעין, מורכבות משופט בדימוס ולצדו בדרך כלל שני רואי חשבון. האבסורד כאן בולט: רואי החשבון מותרים כשופטים, אך אסורים כמייצגים. "מדובר בשלב משפטי לכל דבר", טוענים בלשכת עורכי הדין באמצעות עו"ד שוקי חורש, שבו רק עורכי דין יכולים לייצג".

 

"אם עורכי הדין היו מתעקשים על בלעדיות בייצוג בפני בתי המשפט לא היינו פותחים במאבק הזה, אבל לא ייתכן שלא נוכל לייצג בפני טריבונלים מקצועיים בתחום מומחיותנו", מסכם קופמן ומוסיף עקיצה: "הדבר נכון במיוחד בתחום המקרקעין, שבו מספר התביעות על רשלנות מקצועית נגד עורכי דין הוא הגבוה יותר מכל תחום אחר".

 

2. כמה נשלם על טעויות

רוה"ח מבקשים להגביל את הקנס על רשלנות

 

נושא מרכזי נוסף שעומד על סדר היום בכנס רואי החשבון הוא הרשלנות המקצועית. "רואה חשבון יכול להיתבע כיום ולהיות חייב בסכומים שאין בינם לבין מידת הרשלנות או שכר הטרחה שקיבל שום קשר", טוען יו"ר לשכת רו"ח קופמן.

 

לפני כחודשיים דחה בית המשפט העליון את בקשתו של שלמה צאיג, בעל מניות בבנק למסחר, לתביעה ייצוגית נגד משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן. צאיג, שבמסגרת הבקשה שהגיש ב־2002 תבע 18 מיליון שקל, טען כי אתי אלון גנבה את הבנק מתחת לאפם של רואי החשבון. המחוזי, ועתה העליון, דחו את התביעה, אך הנשיאה דורית ביניש הוסיפה סייג שמדאיג את רואי החשבון: "בנסיבות מסוימות תקום עילת תביעה אישית במקרים שבהם יוכיח בעל המניות קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין מצג מטעה שנפל בחוות דעתו של רואה החשבון".

 

אבי ליכט. יחמול על רואי החשבון? אבי ליכט. יחמול על רואי החשבון? צילום: גיא אסאיג

 

במקביל, באחרונה נפגש קופמן עם המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כדי לשכנע אותו להגביל את חבותם של רואי החשבון בגין תביעות רשלנות. ליכט הוא תומך גדול בהרתעת נושאי משרה בשוק ההון, ובהתאם לזאת כבר סירב לכלול בחוק האכיפה המינהלית מתן אפשרות ביטוח נושאי משרה בתאגיד גם במקרה שהתרשלו. האם יסכים לחמול על רואי חשבון שהתרשלו? נחיה ונראה.

 

3. פתרונות לעומס

כמה הצעות לייעול מערכת המשפט המסורבלת והאטית

 

נציב תלונות הציבור על השופטים השופט בדימוס אליעזר גולדברג אמנם ניקה את המערכת מאחריות להתאבדות השופט מוריס בן עטר, שציין במכתב שהותיר אחריו את העומס בעבודה כאחד הגורמים למעשהו. עם זאת הנציב הצביע על כמה כשלים: איחור באיתור הפיגורים; אולטימטום קצר מדי לפרישה; וההעברה לבית המשפט לעניינים מקומיים שהמירה עומס מסוג אחד (כתיבה) שרבץ על בן עטר בעומס מסוג אחר (דיונים מתמשכים).

מוריס בן עטר ז"ל. לא הציעו פתרון נכון מוריס בן עטר ז"ל. לא הציעו פתרון נכון צילום: אתר הנהלת בתי המשפט

 

הבעיה של השופט בן עטר היתה גדולה יותר מפיגורי כתיבה - בעיה בניהול הזמן, בניהול הדיונים, ביכולת לקבל החלטות. הבעיה של המערכת היא שאינה מסוגלת לספק לשופט כלים אמיתיים להתמודד עם הבעיה. גם אם בן עטר היה מנצל את הסיוע ומדביק את הפיגורים, הם היו נערמים מחדש לפתחו.

 

בשלב הראשון צריך באמת לספק עזרה ראשונה לסתימת הפער. אבל הפתרונות האמיתיים טמונים במכלול הבא: הכשרה אמיתית של שופט לנסיעה בכביש המהיר והסואן של עומסי השפיטה, ואף ליווי פסיכולוגי תומך.

 

מובן שיש גם צורך בפתרון מערכתי שממנו משתמטת המערכת: לקבוע מכסת תיקים לשופט, מכסה ידועה שלפיה יש לתקנן ולתקצב את כמות השופטים הדרושה; שלפיה תוזרם לשופט רק המכסה הידועה שנקבעה; ושלפיה ניתן יהיה להעריך ולטפל בשופט הבודד שאינו עומד בה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x