שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם עודנו עם הספר?

בתקופתנו "הספר" הוא האינטרנט. האם התעדכנו?

שיזף רפאלי 10:2109.06.11

חג שבועות, שבו אנו חוגגים את קבלת התורה בהר סיני, הוא מועד מתאים לשאול אם גם בימינו אנחנו עונים לציפיות שעולות מהשם "עם הספר". מעבר לסיסמאות הפוליטיקאים "מחשב לכל ילד", ולמציאות הפופוליסטית של "דף פייסבוק לכל בר בי רב", האומנם אנחנו מתקדמים ומובילים כחברת מידע? האם אנחנו עדיין מקבלים את התורות ומנחילים אותן?

 

ביוזמת משרד החוץ השתתפתי בשבוע שעבר במשלחת לכינוס של האו"ם בז'נבה שעסק במצבן של טכנולוגיות המידע והתקשורת ואימוצן ברחבי העולם ובהשפעתן החברתית. הכינוס היווה המשך לכינוס שנערך ב־2005 בתוניס, ושבו נקבעו מטרות התפתחות גלובליות בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת.

 

כמי שנכח גם בכינוס ההוא, פגישת המעקב מהשבוע שעבר עניינה אותי במיוחד. את דו"ח הסיכום של הוועדה אפשר לקרוא כאן: http://bit.ly/iOteBE.

 

מחשבים ורשתות מגלמים תפקיד קריטי לא רק בהעלאת איכות החיים, אלא בהבטחת קיומם. גם מי שאינו משתמש במחשבים במו ידיו תלוי ברשתות הנעלמות הפרוסות סביבו ופועמות ללא הפסק ובאופן גובר והולך. רשתות החשמל, המים, הבנקאות, הפצת המזון, התחבורה, ועוד ועוד מאוצרות ופעילויות התרבות שלנו תלויות בזמינותן ופריסתן של טכנולוגיות התקשוב.

 

העשור החולף התאפיין בהתפתחות - ליתר דיוק, בצונאמי עולמי - של הטכנולוגיות הללו ושימושיהן. נכון לאביב 2011 יש 2 מיליארד מנויי אינטרנט וכ־5 מיליארד מנויי סלולר - מִספרים שלפני עשור איש לא העז לצפות. מאידך גיסא, לשלושה רבעים מהאנושות עדיין אין נגישות לפס רחב, ו־2 מיליארד האנשים שמשתכרים פחות מ־2 דולר ליום, ושאלפים מהם מתים ברעב, עדיין לא נהנים מעושר המידע. למעשה, הסיבה שהם גוועים ברעב אף על פי שאין בעולם מחסור במזון, ומתים מדי שבוע ברבבותיהם ממחלות שאנו יודעים לרפא ואף למנוע, היא בעיה של מידע, תיאום ובקרה. אנחנו מתקשים להעביר את הידע לאפריקה. קבלת תורה? מתן תורה? לא שם.

 

שנים של ביקורת בינלאומית על מעשינו גרמו לישראל הרשמית, וגם לדעת הקהל ברחוב, לתייג את האו"ם כשמו"ם, ולדחות על הסף כמעט כל מה שיוצא ממנו. אבל לתורה שמגבשות ועדות המדע והטכנולוגיה שלו דווקא כדאי להטות אוזן - בין היתר כי אותם "אנטישמים" שמגנים את ישראל פוליטית מוציאים אותנו בדו"חות ההתפתחות שלהם דווקא לא רע: אנחנו מהמובילים בעולם בשיעורן של החברות הפרטיות הרווחיות שעוסקות בטכנולוגיית מידע, בשיעורי החדירה של האינטרנט והשימוש בפס רחב, ואנחנו בין שיאני המשתמשים בטלפון סלולרי.

 

אבל דווקא בגלל המרכזיות של ידע בתרבותנו, חשוב שניעזר בהמלצות השיפור שניתנו בז'נבה - לנו, ולכל מי שחברתם הולכת ונהפכת לחברת מידע. השאלה הגלובלית היא אם העולם יתכנס למקום נעים, שלֵו ומשכיל יותר, או שהטכנולוגיות שמקיפות אותנו ישמשו כלי להעמקת הפערים והמתחים.

 

איך נדע שאנו בכיוון הנכון? הארגונים הבינלאומיים הרכיבו לשם כך מבחן בן כמה שאלות: הראשונה היא האם לכל האוכלוסייה יש גישה מלאה לטלוויזיה ורדיו. כאן מצבנו טוב. אלא שהשאלה הבאה, התנאי הבא שצריך להתקיים כדי לדעת שהתפתחות חברת המידע היא בכיוון הנכון, היא האם כל המוסדות הציבוריים - מבתי הספר, דרך קופות החולים ועד סניפי הדואר - מחוברים לפס רחב ויש בהם גישה ציבורית לאינטרנט? והאם לכל משרדי הממשלה יש נוכחות פעילה ברשת, שכוללת שקיפות מלאה? האם תוכניות הלימודים בכל הרמות עודכנו כך שיכשירו אנשים לנצל נכון את עולם המידע המקוון? והאם הנגישות היא בכל השפות שנפוצות באוכלוסייה?

 

מצבנו בישראל טוב יחסית. אבל בפרוס חג מתן תורה עלינו לשאול אם אנחנו עדיין אור לגויים, גם באומדנים החדשים של תורה והפצתה. עם הספר, הרי, זו לא רק מחמאה. זה תפקיד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x