רקוויאם לחלום

כל מי שאי־פעם ניסה להנפיק חברה בבורסה יודע שאת המשקיעים לא מלהיבים עם נתונים פיננסיים. צריך למכור להם חלום או בשמו היותר מקובל בחדרי ההנהלות והדריקטוריונים: חזון. אותו חזון מגלם את הפוטנציאל של החברה, את היעד שהמנכ"ל חולם עליו בלילה, ואת הנקודה שגם המשקיע שקנה מניות בחברה מצפה להגיע אליה. אך כאשר חברה מגלה שהחזון שלה אינו בר יישום נוצרת אי־נעימות, ומתברר שעוצמת ההתפכחות היא כגודל החלום.

בנקודה הזאת עמדה בחודשים האחרונים חברת קסטרו, שמהחזון השאפתני שלה לפעילות בינלאומית עניפה ולבשורה ישראלית בשוק האופנה האירופי, נותרו רק כמה חנויות זכיין בתאילנד ובקזחסטן. אחרי הפסדים כבדים הבינו במשפחת רוטר שבחו"ל זה לא ילך, לפחות לא עכשיו, ושצריך לעצור את הדימום הכספי הזה. כך הלך החלום לאיבוד.

איזה שיעמום

הדו"ח הכספי של קסטרו לסיכום 2010 מבטא היטב את הגישה המעודכנת של החברה. תחת ה"צפי להתפתחויות בשנה הקרובה" נכתב: "במהלך שנת 2011 מתעתדת הקבוצה לבסס ולהרחיב את רשת חנויות המותג בישראל, ובמסגרת זו לפתוח חנויות נוספות בישראל, לשפץ חנויות קיימות ולהרחיב את שטחן של חלק מחנויותיה". איזה שיעמום.

קסטרו צריכה עכשיו לבנות את החזון שלה מחדש. להישאר ולהתפתח בישראל זה טוב ויפה, אבל זה לא חלום מסעיר שמוכרים למשקיעים. קסטרו, שאיבדה ב־2010 כרבע מהרווח התפעולי שרשמה ב־2009, תצטרך להמציא את עצמה מחדש כדי לחזור לעמדת הובלה בשוק.

האופציות הבולטות כדי לעשות זאת הן ביצוע רכישה בשוק המקומי או התקשרות מול מותג בינלאומי מאירופה או מארצות הברית, והבאתו לישראל. מהלך כזה יהפוך את קסטרו לקבוצת אופנה, ויחזיר את הצבע ללחיים של מנהליה ובעלי מניותיה. נכון לסוף 2010 היו לקסטרו מזומנים ונכסים פיננסיים בהיקף 193.4 מיליון שקל, בהחלט בסיס נוח לרכישה גדולה כמו שילב - שכבר ניהלה משא ומתן למכירתה - או גאפ בישראל. אפשרות אחרת היא השקעה שתכניס את קסטרו לתחום פעילות חדש, המשיק לפעילות האופנה שלה.

מחכים ל־2012

למרות הצורך במהלך חדש, לא נראה שבקסטרו מתכננים לבצע מהלכים חשובים לפני 2012. מנהלי החברה יישבו ויחשבו על הצעדים הבאים, יתייעצו עם יועצים אסטרטגיים, וינסו למפות את מנועי הצמיחה העתידיים בשוק. במקביל הם יעסקו בשיפור הרווחיות של הפעילות בישראל, תוך שהם מסיימים ללקק את הפצעים שהותירה בהם הפעילות העולמית.

קסטרו צפויה להיות זהירה הרבה יותר בבחירת ההשקעות שלה בעתיד, מנהליה לא יכולים להרשות לעצמם לאבד עוד חלום. בפעם הבאה הם יצטרכו להקפיד על בחירת חלום בר־השגה: חלום שייצר רווחים במהירות יחסית, ויחזיר למשקיעים את האמון ביכולת של הרשת להתרחב מבלי לגרום ליותר מדי נפגעים.