שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מתי האינטרנט יושתל בראשינו?

עתידן פורץ דרך מסביר איך נגלוש מתוך המוח

שיזף רפאלי 10:2131.03.11

בגיל 36, כשד"ר מייקל כּוֹרוּסְט כבד השמיעה התחרש לגמרי, הוא עבר ניתוח להחדרת שתלי שמיעה שבלוליים לגולגולתו. השתלים הללו מכילים יותר מרבע מיליון טרנזיסטורים זערוריים שמהווים עתה חלק בלתי נפרד מגופו. כך, הוא הסביר בספרו הראשון "Rebuilt", הוא נהפך לגרסה מוקדמת מאוד של אדם ביוני, אדם שהוא גם מחשב, סייבורג.

 

ד"ר כורוסט, מומחה מאוניברסיטת טקסס באוסטין למדעי המחשב, מחזות רנסנסיים וההיסטוריה של התרבות, הוא כיום עתידן משפיע ונחשב. החוויה שבה שיתף את הקוראים בספרו מ־2006 היתה עבורו נקודת מוצא למסע מחשבתי שבו הוא משתף את הקוראים בספרו החדש, שיצא בארצות הברית לפני כמה שבועות, "World Wide Mind", שאת שמו המלא אפשר לתרגם כך: "המוח העולמי: עליית האיחוד בין האנושות, המכונות והאינטרנט".

 

הספר החדש מפרט בדקדקנות מדעית חזון שמהדהד כבר שנים – חזון הסינגולריות הטכנולוגית – ואת האופן שבו הוא עשוי להתגשם. הסינגולריות הטכנולוגית היא הרגע בעתיד שבו המחשבים, הביוטכנולוגיה והמזעור יתקדמו עד כדי כך שההבדל בין אדם ומכונה יתבטל, ובתולדות האנושות ייפתח פרק חדש. העתידן ריי קורצווייל נתן למושג הסינגולריות במה רחבה, ופרסם את התחזית הקשה לעיכול, שלפיה קרב היום שבו מחשב יהיה חזק מספיק כדי להכיל בתוכו תודעה אנושית שלמה, ואנשים יוכלו להעביר את תודעתם אל תוך מחשבים וכך לזכות בחיי נצח. ומה שמבדיל את קורצווייל מאלפי סופרי מדע בדיוני שמתפרנסים מניחוש העתיד הוא שקורצווייל מבסס את תחזיותיו על ניתוחים מדעיים. הוא היה מהיחידים שחזו את עליית האינטרנט, הסלולר, שיתוף הקבצים והגאדג'טים המודרניים, ובעצמו היה חלק מיצירת העתיד כאשר המציא את הסינתיסייזקר, הסורק והתוכנה לזיהוי דיבור.

 

"World Wide Mind" "World Wide Mind"

גם כורוסט ניגש לנושא בכלים מדעיים, והוא מתאר עתיד קרוב יותר, קונקרטי יותר ונתפס יותר מזה שקורצווייל דיבר עליו.

 

איך ייראה העתיד הזה? הוא יהיה דומה להווה, אלא שהמכשירים המסורבלים שמתווכים בין בני אדם – טלפונים ומחשבים, למשל – ייעלמו ממנו, ובני אדם יהיו מחוברים אלה לאלה במוחותיהם. הוא מתאר טכנולוגיות שעדיין לא קיימות, אך שהיסודות אליהן מגובשים כיום במחקרים ראשוניים: נגיפים מלאכותיים שיוחדרו לתאי המוח ובמקום לחולל בהם מחלות ייצרו בהם חיווטים וקישורים, כמו תוכנות שמותקנות במחשב; או קרינה אלקטרומגנטית מתוזמנת ומתוכנתת שתשמש לשיפוץ הקוד הגנטי.

 

אלה, לצד שתלים ננו־טכנולוגיים ופיצוח ה"שפה" של האותות החשמליים במוח, אלה ש"מרכיבים" את המחשבות, ישמשו את כל בני האדם בחיבור לאינטרנט כלל־עולמי, שלא דורש שימוש בדפדפנים, אלא רק בממשק האדם־מכונה. כמה מהיסודות לטכנולוגיות האלה לא רק נחקרים אלא כבר מיושמים: פותחו כבר שבבים שאפשר להפעיל על ידי ריכוז ולכוון על ידי רצון, ולהפעיל בעזרתם איברים מלאכותיים, ושבבים ניסיוניים כבר מושתלים במוחות עכברים וקופים. באחד הפרקים היותר ציוריים בספר כורוסט מתאר דרמה משטרתית שכאילו לקוחה מסרט, ובה צוות שוטרים מנהלים קרב יריות בפושעים תוך כדי תיאום טקטי על ידי שיחות טלפתיות שמתבצעות באמצעות "הקרנת מחשבות". על הנייר, הוא כותב, זה אפשרי.

 

ומה שנותן לתיאוריה של כורוסט משנה רצינות הוא העיסוק שלו בחשיבה ביקורתית על עתידנות. כורוסט מבדיל בין שני סוגי ניבויי עתיד: בדיות, ונבואות שקר. נבואות שקר הן פסולות, כי הן מבטיחות את מה שלא ייתכן, מה שנוגד את המתמטיקה וחוקי הטבע. הבדיות, עם זאת, אולי לא קיימות במציאות, אבל הן ייתכנו, והמציאות הקיימת מובילה אליהן. לאונרדו דה וינצ'י וז'ול ורן בדאו המצאות עתידיות, אך לא ניבאו נבואות שקר. כורוסט מקווה שחזונו, הכמעט בלתי נתפס והמטריד לפרקים, אבל גם המשכנע, ייזכר כבדיה כזאת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x