שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם למידע יש חיים משלו?

מחבר "כאוס" פרסם את הביוגרפיה של העובדות

שיזף רפאלי 10:5017.03.11

ספרו החדש של עיתונאי המדע הבכיר ג'יימס גליק "The Information: A History, A Theory, A Flood" (בתרגום חופשי: "המידע: היסטוריה, תיאוריה, הצפה") לא עוסק בלמסור מידע, אלא במידע עצמו, בביוגרפיה שלו, באבולוציה שלו ובתפקידו בעולם. גליק, שבספרו "כאוס" מ־1987 הנגיש לציבור הרחב

את התיאוריה המדעית של תורת הכאוס, הוא מומחה בתיאור הסיפור החי שמאחורי המדע הסבוך, וסיפורו של המידע הוא סבוך, וחי.

 

את המסע במורד ההיסטוריה של המידע הוא מתחיל בכתבי היתדות של לפני 5,000 שנה, עובר בהמצאת המילון במאה ה־17, ביוני הדואר (ששימוש נבון בהן יצר את התשתית הראשונה לעושרה האגדי של משפחת רוטשילד), בטלגרף המהפכני ובטלפון, שההאצה התקשורתית שהביאו האיצה גם את פיתוח המידע, את מכניקת הקוונטים, התרמודינמיקה והגנטיקה. בכל אלה הוא מראה איך מהותו של מידע תופסת את מרכז הבמה.

 

גיבור מרכזי בספר הוא קלוד שאנון, מתמטיקאי ומהנדס שיצר את תורת האינפורמציה. שאנון העביר את הדיון ממונחים רומנטיים וסובייקטיביים כמו "יופי" ו"אמת" לקרקע מוצקה ומוגדרת היטב, המבוססת על יחידת מידה מדעית. ליחידה, שהגדיר בשנת 1948, קוראים "ביט", ובעברית "סיבית", והיא מייצגת את הכמות הקטנה ביותר האפשרית של מידע. שאנון גם הבהיר איך מה שאנו מכנים מידע הוא בעצם הפתעה. דבר כלשהו הוא מידע רק במידה שבה הוא מחדש לנו. תובנה זאת היא התשתית לכל עולם המחשוב.

 

מידע אכן מפתיע, ומתפתח בכיוונים לא צפויים. למשל טכנולוגיית התקשורת המתוחכמת בעולם עד סוף המאה ה־18 היתה מערכת התופים שברשות שבטים אפריקאים. אלה ידעו להעביר מסרים מורכבים (שהכילו ביטים ובייטים רבים) ועשו זאת שנים רבות לפני שהטלגרף הומצא באירופה. התחכום הרב של תקשורת באמצעות תופים מפריך את הסטריאוטיפ של הפראים בג'ונגל. אף על פי שאפריקה ותושביה פחות מפותחים מאשר במערב, תקשורת התיפוף בג'ונגל היתה מבוססת על שפה מורכבת ומרשימה הרבה יותר משפת המורס, למשל, שנולדה שנים רבות אחריה באירופה.

 

לא חסרים גיבורים בסיפור ההיסטורי של המידע. גליק נותן כבוד גם לצ'רלס באבאג', שפיתח את מכונת החישוב הראשונה במאה שקדמה לזו שבה נולד המחשב, ולרוזנת עדה לאבלייסביירון, בתו של המשורר בירון, הנחשבת למתכנתת הראשונה. הוא מספר על המתמטיקאים ברטרנד ראסל וקורט גודל, שתרמו רבות לפיתוח רעיונות הלוגיקה המשמשים בסיס למתמטיקה השימושית ולהבנת מגבלות הלוגיקה. והוא מתאר גם את טורינג, שהניח הרבה מן היסודות למדעי המחשב, לאחר שתרם רבות למאמץ המלחמתי של בריטניה במלחמת העולם השנייה.

 

ההיסטוריה שגליק פורס מניחה את התשתית הנדרשת ליצירת התיאוריה, תורת המידע שפיתח קלוד שאנון. ושתי אלה, ההיסטוריה והתיאוריה, הן שיצרו את המבול, ההצפה של מידע המאפיינת את חיינו. צונאמי המידע החל כנראה עם פיתוח המחשב המודרני, חוק מור ותעשיות ההייטק. מוויקיפדיה ועד מחקרי הגנטיקה והאסטרונומיה, המדע של היום מתאפיין בבסיסי נתונים ענקיים ובהתפוצצות של מאגרי נתונים ומידע.

 

גליק מסכם את הדאגות שצריכות לעלות מעולם מוצף במידע. עובדות היו פעם עניין יקר. היום עובדות זמינות בזול. אז האם הכמות הרבה של מידע שבידינו דוחקת את החוכמה? האם הרעש ממסך את המסר? גליק מזכיר לנו שכל טכנולוגיית מידע חדשה מעלה דאגות מסוג זה. אבל בשונה ממבקרי הקידמה האחרים, גליק דוקא מסיים בנימה אופטימית. כל הררי המידע אינם מבטלים את החופש האנושי להעניק למידע משמעות. וכאן, ביצירת המשמעות ועליונותה על מידע גולמי, נשמרים האנושיות ותפקידנו כבני אדם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x