שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דרושים עובדים
דרושים עובדים קטן

שילוב ערבים במעגל העבודה: אם הממשלה תרצה, אין זו אגדה

"כלכליסט" מציג: חמישה צעדים פשוטים שיאפשרו למחצית מהמגזר הערבי להרים ראשה מעל קו העוני. כל מה שממשלת ישראל צריכה זה לרצות להגביר את התעסוקה במגזר

מיקי פלד 11:0128.02.11

בראיון שפורסם ב"כלכליסט" בשבוע שעבר הזהיר זיאד עומרי, יזם חברתי ואחד המעסיקים הגדולים במגזר הערבי, מפני ההשלכות שעשויות להיות להשתתפות הנמוכה של המגזר במעגל העבודה בישראל. "מה חושבים אלה שיושבים שם למעלה ואחראים על המדיניות", אמר עומרי, "תראה את מובארק - הוא סתם את הראש שלו מלשמוע את קריאות העם המצרי, אף אחד לא חשב שמשהו יקרה לו, והנה זה קרה. השילוב של בועה וכעס הוא חזק יותר מכל דבר אחר. זה לא איום, זו המציאות".

 

רק אחת מכל ארבע נשים ערביות עובדת. בקרב הגברים שיעור ההשתתפות גבוה יותר, אך כמעט מחציתם מועסקים בתחומי המסעדנות והבנייה ועוד כרבע מהם עובדים מועסקים בחינוך ושירותי רווחה שונים שבהם המשכורת נמוכה.

 

שיעור משקי הבית הערבים הנמצאים מתחת לקו העוני נושק ל־50%. בניגוד לציבור החרדי, ששיעור ההשתתפות שלו בתעסוקה נמוך גם הוא, הבעיה של הערבים לא נובעת מנורמות שמקדשות לימודים על פני עבודה. הסיבות, כפי שנותחו כאן בימים האחרונים, מגוונות, אך מה שברור הוא שמשהו חייב להשתנות.

 

"כלכליסט" מגיש חמש המלצות לשילוב ערבים במעגל העבודה. כל השרים הרלבנטיים, כולל ראש הממשלה עצמו, יודעים מה צריך לעשות. עכשיו רק נותר להם להחליט שהם רוצים לעשות זאת.

 

1. אזורי תעשייה

יותר תעשיות ביישובים ערביים יתרמו לא רק לתעסוקה, אלא גם לתשתיות

 

בעוד שהמגזר הערבי בישראל מהווה כ־20% מהאוכלוסייה, רק כ־2% מכל שטחי התעשייה בישראל נמצאים ביישובים הערביים. מחקר שנעשה לקראת כנס קיסריה האחרון מראה כי בנצרת עילית, שלה 40 אלף תושבים - רובם יהודים, יש חמישה אזורי תעשייה. לעומת זאת בנצרת השכנה, העיר הערבית הגדולה בישראל עם כ־72 אלף תושבים - יש כ־150 דונם בלבד של שטחי תעשייה.

 

משרדי התמ"ת והפנים צריכים ליזום הקמת אזורי תעשייה חדשים והרחבת הקיימים ביישובים ערביים. המחסור בהם יוצר מעגל בעייתי שבו אין לרשויות המקומיות הערביות הכנסות משמעותיות מארנונה של עסקים וכך גם אין להן כסף להשקיע בפיתוח תשתיות וחינוך.

 

אזור התעשייה בכפר קאסם אזור התעשייה בכפר קאסם

 

2. תחבורה ציבורית

פריסת אוטובוסים ביישובים ערביים תקל על נשות המגזר לצאת לעבודה

 

מיעוט אזורי התעשייה ביישובים הערביים מאלץ את תושביהם לדאוג לדרך הגעה למקומות התעסוקה הפוטנציאליים. אצל נשות המגזר הכורח הזה הופך לחסם. בסכנין למשל מתגוררים 26 אלף איש. אף שהעיר מרוחקת רק 20 דקות נסיעה מאזור התעשייה המפותח של כרמיאל, ערבייה מסכנין תידרש לקחת 3 קווי אוטובוס כדי להגיע לעבודה בעיר השכנה היהודית.

 

מצבה של סחנין עוד טוב יחסית. ברובם המוחלט של הכפרים הערביים יש בקושי קו אוטובוס אחד, שגם הוא מגיע רק עד לפתח הכפר ושאליו נדרשת הליכה ארוכה ברגל. מאחר ורובן לא יכולות להרשות לעצמן רכישת מכונית, על הממשלה לדאוג לרשת תחבורה ציבורית יעילה במגזר.

 

3. חינוך והכשרה

לא די בכך שהתלמידים הערבים ילמדו אותם תכנים, חשובה גם המעטפת

 

"נוצרה בעיה של תודעה בקרב התלמידים הערבים בכל הנוגע לשאיפות המקצועיות שלהם, שנשארו בתחומים המסורתיים. המגזר הערבי נשאר מאחור ומפספס את רכבת הצמיחה", אומר ואיל כריים, מרצה למנהל עסקים באוניברסיטת ת"א ומנכ"ל מרכז העסקים הערבי.

 

על משרד החינוך לתת מענה לדור העתיד של המגזר הערבי בשתי דרכים עיקריות: ליזום תוכנית להסבה מקצועית של כ־13 אלף אקדמאים ערבים בלתי מועסקים למקצועות הנדרשים בתעשיית העילית; והשקעה בתשתיות החינוך בבתי הספר הערביים. התלמידים הערבים אמנם לומדים אותה תוכנית ממלכתית כמו היהודים, אבל בתנאים הרבה פחות טובים.

 

4. שכר כחוק

הקפדה על תשלום שכר מינימום לפי חוק תהפוך עבודה ליותר משתלמת

 

לפי הערכה של בנק ישראל מהשנה שעברה, כ־14% מכלל השכירים במשק לא קיבלו את שכר המינימום המגיע להם. נתונים שפרסם הביטוח הלאומי לפני כארבע שנים מצביעים על כך שבעיה זו נפוצה יותר במגזר הערבי, שאליו כמעט ולא מגיעים פקחי משרד התמ"ת.

 

השכר הנמוך הופך את העבודה ללא משתלמת לחלקים גדולים בציבור הערבי, ובעיקר לנשים. השכר הנמוך שיקבלו אם יחליטו לצאת לעבוד לא יכסה לעתים קרובות את הוצאות היציאה לעבודה, בהן תחבורה, טיפול בילדים וביגוד. על משרד התמ"ת להגביר את אכיפת חוקי העבודה במגזר כדי שהעובדים, ובעיקר העובדות, יידעו ששווה להם לעבוד.

 

תלוש משכורת (אילוסטרציה) תלוש משכורת (אילוסטרציה) צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

5. תוכנית לאומית

נדרש פתרון ממשלתי עקבי ומתמשך לבעיה טעונה ורבת רבדים

 

אסור שהטיפול בנושא כה טעון וכה נרחב ייעשה טלאי על טלאי. צריך פעם אחת לעשות תוכנית רצינית, מסיבית ומקיפה לעידוד תעסוקה במגזר הערבי. במרץ 2010 אישרה הממשלה תוכנית לטיפול נקודתי ב־12 יישובים ערביים. "נשקיע ביישובים הללו 800 מיליון שקל, בפיתוח תעסוקה, בפתרונות דיור, בהעצמת ההון האנושי וגם בהגברת האכיפה וחיזוק הביטחון האישי", הבטיח ראש הממשלה, אך עד היום התוכנית ברובה עוד לא יצאה לפועל.

 

עזיבתו של השר לענייני מיעוטים לאחר פרישת העבודה מהקואליציה משאירה עוד פחות תקווה ליישום אותה תוכנית נקודתית. כיאה לבעיה עקבית הממשלה נדרשת כאן לפתרון עקבי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x