$
דרושים עובדים
דרושים עובדים קטן

"אם רמת אביב חושבת שהבעיות מיפו לא יגיעו אליה - היא טועה"

זיאד עומרי, אחד המעסיקים הגדולים במגזר הערבי בישראל, מסתכל על ההפיכה במצרים ורואה מה שהתעלמות מצד ההנהגה יכולה לעשות לאזרחים מקופחים. "אין פה עתיד לצעיר הערבי"

מיקי פלד 11:1124.02.11

זיאד עומרי (48) , המייסד והבעלים של רשת רנד (שירותי רווחה ובתי ספר) ויזם נדל"ן

מספר מועסקים: כ־2,600 איש

מגורים: נצרת עלית

מצב משפחתי: נשוי + 4

השכלה: תואר שני בבריאות הציבור

עוד משהו: שותף בקבוצת "הלה טי.וי" המתמודדת על זיכיון ערוץ הטלוויזיה הייעודי בערבית

 

"מה הם חושבים אלה שיושבים שם למעלה ואחראים על המדיניות? תראה את מובארק - הוא סתם את הראש שלו מלשמוע את קריאות העם המצרי, אף אחד לא חשב שמשהו יקרה לו, והנה זה קרה". כך רואה זיאד עומרי, יזם חברתי ומי שנתפס כאחד המעסיקים הגדולים במגזר הערבי בישראל, את הקשר בין קיפוח המגזר למהומות העממיות השוטפות בימים אלו את העולם הערבי. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסביר כי "מדינת ישראל לא מסתכלת עלינו כחלק מהעם. השילוב של בועה וכעס הוא חזק יותר מכל דבר אחר. מה שאני אומר זה לא איום, זו המציאות".

 

כשמתבוננים במספרים שמאחורי בעיית התעסוקה של המגזר הערבי בישראל אכן קשה להפריד בין הכלכלה לפוליטיקה. המגזר שתופס נתח של 20% מהאוכלוסייה במדינה מהווה רק 13% משוק העבודה. ההפסד השנתי למשק משיעורי התעסוקה הנמוכים של ערבים נאמד כיום במיליארדי שקלים. לפי הערכות, חלקם יצמח לכרבע מאוכלוסיית גילאי העבודה בעוד 20 שנה, ועם הגידול באוכלוסייה יגדל גם הנזק הנגרם מאי־שילובה בעבודה.

 

"המשק הישראלי לא באמת יצמח בלי לתת מענה ל־20% מהאוכלוסייה", אומר עומרי, "יש פה שוק שלם שלא מנוצל. המוח הערבי לא מנוצל. אנשי עסקים ישראלים רוצים להביא מהנדסים להייטק מהודו ושוכחים שיש להם כאן אוכלוסייה משכילה שמוכנה לעבוד בשכר נמוך יותר מזה של היהודים. המגזר הערבי הוא כבר לא כמו שהיה בשנות השבעים. היום יש יותר ויותר צעירים ערבים שמסיימים לימודים גבוהים. לא חסרה לנו השכלה, אבל שוק העבודה לא נותן לה מענה. ועדיין אין מספיק אקדמאים ערבים, שהם בסך הכל 4% מכל האקדמאים בארץ. זו חמישית מהשיעור שלנו באוכלוסייה".

 

אם הם עצמאים ומשכילים, הם יכולים למצוא עבודה.

"איפה? הם יכולים לעבוד או במועצות המקומיות או בחינוך. המועצות קרסו כלכלית, אז מה שנשאר זה תעודת הוראה".

 

מהומות במצרים. "מובארק לא רצה לשמוע את העם שלו ותראה מה קרה" מהומות במצרים. "מובארק לא רצה לשמוע את העם שלו ותראה מה קרה" צילום: אי פי אי

 

יש ערבים שעובדים בהייטק.

"יש, אבל אלה הגאונים הבודדים. מהנדסים שכבר נקלטו בהייטק הישראלי אלה אנשים שהם היוצאים מן הכלל מבחינת הישגיהם בלימודים, גם ביחס ליהודים. כל השאר, הבינוניים, הולכים להוראה של הכשרה מקצועית. בודדים מאוד פותחים משרד עצמאי".

 

"גם לעבוד בניקיון זה מכובד"

 

עומרי (48) התפרסם בעיקר בזכות רשת המוסדות החברתיים רנד, שאותה ייסד לפני יותר מ־20 שנה. עד היום הוא משמש מנכ"ל הרשת ומספק תעסוקה לכ־2,600 איש. בימים אלו עומרי בונה גם מלון בנצרת, שעתיד להפוך לעוד

זיאד עומרי. "המחסור בתשתיות סבירות - אחת הבעיות הקשות של המגזר" זיאד עומרי. "המחסור בתשתיות סבירות - אחת הבעיות הקשות של המגזר" צילום: ערן יופי כהן

מקום תעסוקה פוטנציאלי לעשרות ידיים עובדות. הוא מתגורר עם משפחתו בנצרת עילית, אך משרדו נמצא בבית הספר רנד שבכפר הסמוך אכסאל. היישוב מוגדר ככפר אף שאוכלוסייתו מונה יותר מ־12 אלף איש, וזו אולי הסיבה לכך שאוטובוסים של אגד לא מגיעים למקום. פעם בכמה שעות מגיע אוטובוס להוריד נוסעים במחלף סמוך, אבל ההליכה אל הכפר נעשית בדרך עפר.

 

לדברי עומרי, המחסור בתחבורה ציבורית ובתשתיות סבירות הוא אחת הבעיות הקשות של המגזר הערבי, שגם מונעת את הגידול בכוח העבודה. "איש עסקים אחד מירכא החליט לאחרונה לפתוח חנות מזון גדולה דווקא בנצרת עילית", הוא מספר, "למה הוא לא פתח את החנות בנצרת? כי אין שם תשתיות. עכשיו כל הארנונה והפרנסה ילכו לנצרת עילית ולא לשכנה הערבית שלה".

 

התשתיות הן גם הסיבה לכך שכ־80% מהנשים במגזר אינן עובדות?

"הן רוצות לעבוד, אבל אין איפה. אין. יש לי היום מאות נשים שפונות אליי, בניגוד למצב לפני 30 שנה, אז נשים ראו בעבודה כמו טיפול בקשיש חוסר כבוד".

 

מה ההסבר לשינוי הזה?

"בין שנות השמונים לשנת 2011 נראה כאילו העולם התהפך. הדור הצעיר היום הוא משכיל יותר ורואה את העולם דרך הטלוויזיה והאינטרנט. ההשכלה גרמה לשינוי מחשבתי. רק נשים יחידות יסרבו לעבודה מכובדת, כשגם ניקיון זה מכובד וגם טיפול בקשישים. הבעיה היא שאין אזורי תעשייה או מרכזי עסקים. אין לנשים איפה לעבוד".

 

למי שגרה בחיפה או בנצרת לא אמורה להיות בעיה של נגישות.

"במקומות כמו נצרת אחוז הנשים העובדות גבוה יותר מאשר בכפרים, שבהם הבעיה היא שאין תחבורה ציבורית. איך אשה יכולה לצאת לעבודה בלי ניידות? אין לה הכוח הכלכלי לקנות מכונית".

 

"אנחנו עדר בלי מנהיג"

 

לפי הערכות, ישנם כיום כ־13 אלף אקדמאים ערבים בלתי מועסקים בישראל ומספרם צפוי להכפיל את עצמו בעוד כחמש שנים אם המגמות הנוכחיות יימשכו ולא יהיה שינוי.

 

איזה עתיד יש היום לצעיר הערבי שסיים עכשיו י"ב או אוניברסיטה?

"זה התסכול. זה הפחד מהעתיד. אתה שואל אותי 'מה העתיד'? אין עתיד. ואם רמת אביב חושבת שיפו לא תפגע במוניטין שלה, היא טועה. יום אחד הבעיות של יפו גם יגיעו לרמת אביב.

 

"התסכול שיש במגזר הערבי היום הוא שמוביל לרציחות בתוך המגזר ולריבוי תאונות דרכים. אם לא נעשה משהו העתיד שצפוי לכולנו יהיה הרבה יותר גרוע. אנחנו עדר בלי מנהיג, ולכן אנשים הולכים לפשע ולסמים מצד אחד ולאסלאם הרדיקלי מצד שני, כי הם רוצים להרגיש חלק מקבוצה עם משמעות".

 

מה עם ניסיונות ממשלה לשפר את התעסוקה במגזר? זה עוזר?

"יש את איימן סייף ממשרד ראש הממשלה (מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים - מ"פ). הוא עובד, אבל אין לו את הכלים הנחוצים לעשות שינוי. השר לענייני מיעוטים, לדוגמה, זו בושה. יש מספיק שרים עם תיקים שיכולים לפתור את הבעיות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x