$
גילעד נס

ניתוח מעקפים

כמעט שנה בוזבזה בדיונים על ניסוח תקנות, ובינתיים המתחרים החדשים בסלולר מצויים בחוסר ודאות

גילעד נס 08:5109.02.11

ביום שני שוב לא הצליחה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות כרמל שאמה־הכהן, לקדם את פתרון בעיית האנטנות הקטנות, המכונות "מתקני גישה אלחוטיים" (מג"א). אותן אנטנות מוצבות בדרך כלל על גגות ומרפסות של בניינים במרכזי הערים ההומות, ומאפשרות לחברות הסלולר להציע כיסוי מיטבי של האזור. אף שלפי חוות הדעת של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, מתקנים אלה עומדים בכל התקנים ושימוש בהם אינו חושף את התושבים לקרינה עודפת (ולמעשה אף מפחית את הקרינה הנפלטת מהטלפונים עצמם), החשש של האזרחים מאימת הקרינה הביא את עיריות הרצליה, רעננה ורמת גן, עם "הפורום לסלולריות שפויה", לעתור לבג"ץ, וזה הורה בספטמבר 2009 להפסיק באופן מיידי הצבת אנטנות קטנות חדשות.

 

ביום שלישי הבא אמור בג"ץ לדון שוב בנושא, ואז יתברר לו כי דבר לא השתנה. למעשה, הנושא נמצא בדיונים בין משרדי הממשלה השונים כבר ממרץ 2010, אז פרסם שר הפנים אלי ישי טיוטת תקנות שאמורות להסדיר את ההליך הבירוקרטי להצבת אנטנות אלה. התקנות פורסמו לאחר שצוות בין־משרדי שהקים היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, קבע כי השימוש בפטור היסטורי מהיתר בנייה לאנטנות נוצל באופן לא מידתי בידי חברות הסלולר, ודרש משר הפנים להתקין תקנות חדשות בנושא.

 

ביום ראשון אמור להיפתח מכרז שבו מציעה המדינה שתי רצועות תדרים, ועל בסיסן יוכלו לקום שני מפעילי סלולר חדשים. אותם מפעילים לא יוכלו לפרוס את הרשת שלהן ללא שימוש באותן אנטנות קטנות, כך שייתכן שמי שישלם עבור התדרים יגלה כי אין באפשרותו להקים רשת בזמן סביר.

 

הסכמה על המהות, ויכוח על הנוסח

 

משרדי התקשורת והאוצר, המבקשים לקדם את כניסתו של מפעיל חדש, נאבקים במשרד הפנים ובמשרדו של היועץ המשפטי לממשלה, המבקשים לשמר את יכולתן של ועדות התכנון המקומיות לעצב את הסביבה ולמנוע מחברות הסלולר להשתמש באותה פרצה בחוק. המתמודדים על הקמת מפעילים סלולריים חדשים אמנם זוכים להקלות מסוימות, לפי התקנות של ישי, אך לטענתם יש להרחיב את ההקלות.

 

אנטנות סלולריות אנטנות סלולריות צילום: בלומברג

 

הסיבה שבעטיה כל הצדדים המעורבים מתקשים להגיע להסכמה בעניין המג"א נעוצה בכך שלכל הצדדים יש טיעונים הגיוניים, אך במקום לגבש חקיקה מסודרת שתביא לידי ביטוי את ההסכמות ביניהם ותהווה פשרה שניתן לפעול לפיה, הפעילות הנוכחית מתרכזת בוויכוח על נוסח התקנות של ישי. כך בזבזה המדינה לפחות שנה בדיוני סרק, שבהם מתווכחים הגורמים המשפטיים על ניסוח של כל מילה ולא על מהות התקנות, שלגביהן קיימת הסכמה רחבה יותר.

 

כיבוי שריפה

 

הפתרון היחיד הנראה לעין, האמור לאפשר למפעילים החדשים להתחיל להציע שירות לצרכנים במועד מוקדם ככל האפשר, הוא שינוי בתחום הנדידה הפנים־ארצית, כך שהצרכנים יוכלו להסתמך על רשתות של החברות הקיימות כבר בחודשים הקרובים, במקום להזדקק להקמת 10% מהאנטנות שלהם, כפי שדורש חוק התקשורת כיום. פתרון כזה יאפשר לכאורה למשרדי הממשלה להמשיך לדון באנטנות הקטנות זמן נוסף, עד שיימצא פתרון קבע שיאפשר שימוש באנטנות כאלה (שבלעדיהן אין יכולת לספק שירותים סלולריים לחלקים מהאוכלוסייה). אך גם פתרון זה מהווה כיבוי שריפה מקומית, במקום לטפל בסילוק חומר הבעירה - התנהלות המאפיינת את הרגולציה בתחום התקשורת כבר שנים רבות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x