שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דרושים עובדים

"כשהנטל יגדל, תהיה הגירה מסיבית"

מומחה התעסוקה פרופ' ערן ישיב פסימי ביחס לעתיד המשק. לפי אבחנתו, בישראל של 2011 יש שני שוקי עבודה: אחד שכולל את מקצועות ההייטק והשירותים, והשני שכולל את החרדים, הערבים והמבוגרים. ללא שינוי דרמטי ומיידי במדיניות הממשלתית, הקוטביות הזו עלולה להפיל את המשק הישראלי

מיקי פלד 06:5708.02.11

"מצב התעסוקה מצוין", הכריז שר האוצר יובל שטייניץ בסוף השנה שעברה, ואמר כי 100 אלף איש הצטרפו למעגל התעסוקה ב־2010, האבטלה לא הרימה ראש לממדים מפחידים, ובהשוואה למדינות המפותחות מצבו של שוק העבודה באמת לא נראה רע כל כך.

 

פרופ' ערן ישיב - מומחה לשוק העבודה ומדיניות מאקרו־כלכלית מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' תל־אביב, העומד בראש הצוות הכלכלי של מרכז טאוב ומשמש עמית מחקר בלונדון סקול אוף אקונומיקס - טוען שתמונת המצב הזו משקפת רק אחד משני שוקי העבודה המתקיימים בישראל.

 

"בישראל יש למעשה שני שוקי עבודה השונים זה מזה מאוד", אומר ישיב. "השוק הראשון הוא מוצלח יחסית: יש בו עובדים מיומנים ומשכילים שמקבלים שכר טוב, שיעור גבוה של השתתפות בעבודה ואבטלה נמוכה. דוגמאות לשווקים כאלה הן שוק ההייטק, הפיננסים והתעשיות המתקדמות. הבעיה מתחילה בשוק השני, שהוא תמונת ראי של השוק הראשון. מדובר בעובדים עם מיומנויות נמוכות ושכר נמוך, שיעור גבוה של אי־השתתפות בעבודה ואבטלה רבה. השוק השני יכול בעתיד לעכב את הצמיחה של המשק, ואף לגרום להידרדרות בתנאים מסוימים. כמו כן, הוא יכול להשפיע על השוק הראשוני במידה כזו שהתפתחויות חריפות מספיק יביאו להגירה שלילית".

 

מעין בריחת מוחות מסיבית.

"כן. בשוק השני יש בעיות של רווחה ועוני, והמשתתפות בו הן קבוצות חלשות שאף מתחרות זו בזו. השוק כולל קבוצות כגון ערבים, חרדים, קבוצות עולים מסוימות כגון עולי אתיופיה ואולי חלק מעולי הרפובליקות הדרומיות של ברית המועצות לשעבר (אוזבקיסטן, קזחסטן ועוד), מסתננים מסודן והעובדים הזרים שאינם תושבי קבע בישראל".

 

גם במדינות מפותחות עם אוכלוסיות של מהגרים יש בעיות דומות. מה הופך את ישראל לשונה?

"יש הבדל כמותי. יותר מ־10% מהמועסקים בסקטור העסקי בישראל הם עובדים זרים או פלסטינים, וקבוצות ייחודיות כמו חרדים וערבים. אלו שתי קבוצות שמהוות 30% מהאוכלוסייה כיום, ובעוד 20 שנה יהיו יותר מ־40% מהאוכלוסייה. היקף כזה לא קיים בכל העולם. אני לא מכיר דבר כזה במדינות שאנחנו נוהגים להשוות את עצמנו אליהן".

 

לדברי ישיב, במדינות המובילות שיעורי ההשתתפות בעבודה גבוהים יותר - גם בממוצע וגם בחתך גילאים - וגם פריון עבודה גבוה יותר, שמסביר את הבדלי השכר. "אנחנו אמנם לא שונים מהם מבחינת שיעור האבטלה", אומר ישיב, "אבל זה מכיוון שאצלנו יש פחות אנשים שמלכתחילה משתתפים בשוק העבודה ומחפשים תעסוקה".

 

משמרים את העוני

 

לפני כעשר שנים הצליח פרופ' ישיב לעורר הדים רבים, כשפרסם את תוצאותיו של מחקר על האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. ישיב מצא כי אם החרדים ייכנסו לתוך שוק העבודה, התוצר הישראלי יגדל ב־10 מיליארד שקל בתוך עשור. כלומר, זהו גם הסכום שהתוצר הישראלי מאבד מדי שנה - ויש לזכור כי מדובר בסכום במונחים של תחילת העשור.

 

"גם לפני עשר שנים היו כאלה שטענו שההערכה שלי שמרנית. צריך להיזהר קצת עם המספרים, אך אלו בערך סדרי הגודל. היום, כמובן, המספר הזה גדול יותר מכיוון שהאוכלוסייה שלהם גדלה וכך גם הפריון לעובד", אומר ישיב.

 

המאפיין הברור ביותר של המגזר החרדי בנוגע לעבודה הוא המאפיין הדמוגרפי. "הפריון הכולל של אשה בחברה החרדית הוא שבעה עד שמונה ילדים, לעומת שלושה־ארבעה ילדים בחברה החילונית. אלה קצבי גידול מדהימים, ויש לכך השלכות אדירות על הצורך לפרנס ועל העוני. נתחיל בכך שכדי לא להיות עניים, צריך שני מפרנסים שמשתכרים יפה. שנית, הגברים החרדים נשארים בישיבה עד אמצע שנות ה־20 לחייהם.

 

"נוסף על כך, שיעור ההשתתפות בעבודה שם נמוך: אצל גברים חרדים עומד שיעור ההשתתפות על כ־40%, ואצל הנשים, יותר מ־50%. ככל שמספרם יעלה, כך יהיה קשה יותר למדינה לממן תמיכות ההולכות וגדלות. אם הנטל יגדל מאוד - אם הוא יעבור סף קריטי מסוים - זה יוביל לעזיבה. שוק ההייטק הוא דוגמה טובה לעובדים וחברות שיכולים להיות פה, אך באותה מידה יכולים להתמקם גם במקום אחר".

 

"לפריון במגזר החרדי יש השלכות על הצורך לפרנס ועל העוני" "לפריון במגזר החרדי יש השלכות על הצורך לפרנס ועל העוני" צילום: עמית שאבי

 

אפליה בקבלה לעבודה

 

לאחרונה כתב פרופ' ישיב מחקר עם מנהלת תחום העבודה במחלקת המחקר של בנק ישראל, ניצה קסיר, שבו תיאר את המאפיינים המרכזיים של שוק העבודה של האוכלוסייה הערבית.

 

"באוכלוסייה הערבית יש שני סיפורים שונים מאוד, האחד של הגברים והשני של הנשים", אומר ישיב. "אצל הגברים יש ריכוז גבוה מאוד בענפים מסוימים כגון בינוי, תעשייה וחקלאות. אלו ענפים של משלח יד פיזי, בעלי מיומנויות נמוכות ושכר נמוך.

 

"אף ששיעור ההשתתפות בעבודה שלהם דומה לזה שבאוכלוסייה היהודית (כ־60%), בגילאים המבוגרים יש שם בעיה קשה, שכמובן מובילה לאובדן תוצר. התוואי הזה משפיע גם על הילדים באוכלוסייה, כי אין להם מקורות להעמיד לטובת חינוך והשכלה של הילדים. איזה תמריץ יש לנער ערבי ללכת ללמוד, אם הוא רואה שהעתיד שלו נמצא באותם מקצועות כמו של אביו? לדעתי, יש פה חלק גדול מאוד של אפליה בקבלה לעבודה, בתקצוב חינוך ובתשתיות".

 

מה מאפייני הנשים הערביות?

"הבעיה של הנשים הערביות היא שיעור השתתפות נמוך מאוד, של קצת יותר מ־20%. זהו שיעור דומה לאלה של נשים במדינות ערביות. באי־השתתפות של נשים בשוק העבודה יש גורמים תרבותיים, אך גם גורמים נוספים כגון תחבורה, שמורידים את שיעור ההשתתפות. אם אין אמצעי תחבורה הולמים תרבותית - האשה הערבייה לא תצא לעבוד. היא לא תיסע עם המעסיק שלה לבד, ולא תלך לבד לאוטובוס במשך חצי שעה".

 

האם היה שינוי מגמה ב־20 השנה האחרונות?

"אצל הנשים הערביות כן, אולם לא אצל הגברים. למעשה, שיעור ההשתתפות שלהם ירד, כפי שירד שיעור ההשתתפות של גברים בכל העולם. בישראל, הסיבה לכך היא בין השאר כי העובדים הזרים דחקו את הערבים ממקומות העבודה. שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות הוכפל ב־40 השנה האחרונות, אבל זו לא תוצאה של מדיניות בממשלה אלא של שינויים תרבותיים, יותר נשים ערביות משכילות ועוד".

 

פועלי בניין ערבים פועלי בניין ערבים צילום: צביקה טישלר

 

לא כולם להייטק

 

המגזר שעמו מנסות רוב מדינות העולם המערבי להתמודד הוא האמהות לילדים עד גיל התיכון, שנאלצות לתמרן ללא הפסקה בין הבית לקריירה. "מאז שנות החמישים יש בעולם עלייה רצופה בשיעור הנשים העובדות, והפתרונות למצוקות שלהן ברורים - הקמת מעונות יום ומסגרות לשמירת הילדים, שתלויים במדיניות ממשלתית. במגזר הערבי, למשל, אין כמעט מעונות יום בהשקעה ממשלתית. זה יכול לעשות שם שינוי דרמטי".

 

עד כמה בעיית העובדים המבוגרים והעובדים חסרי ההשכלה אקוטית בשוק העבודה הישראלי?

"יש שיעור השתתפות נמוך יחסית של בני 50 ומעלה בישראל לעומת המדינות המערביות. במקרה של המבוגרים, אלה לאו דווקא העובדים החלשים. לעתים מדובר באנשים בעלי שנות השכלה סבירות, אך המקצוע שלהם נהפך ללא רלבנטי בשוק העבודה המודרני.

 

"צריך לשים לב לדבר מאוד מעניין: כמעט 40% מהיהודים החילונים לא סיימו בגרות. אלה אנשים שאין להם השכלה רצינית, ומיותר לציין שזה לא טוב. הם נמצאים בשוק המשני, וסובלים מאבטלה ומשכר נמוך".

 

אבל אם נהיה מעט פרובוקטיביים, בסופו של דבר צריך מישהו שיסדר את הירקות במכולת. לא כולם יכולים לעבוד בהייטק.

"זה מעניין. בישראל נותנים הרבה עבודות כאלה לעובדים זרים או לפלסטינים, וזה דוחק החוצה את העובדים היהודים והערבים־ישראלים. הזמינות של עובדים בשכר נמוך מאוד משפיעה על שיטות הייצור. המצב הנוכחי מנציח שיטות עבודה מיושנות בחקלאות, בבינוי או בתעשייה פשוטה, וזה משפיע על טיב העבודה. דבר עם מהנדס בניין או עם ארכיטקטים, והם יגידו לך ששיטות העבודה בבניין בישראל הן מיושנות ומתאימות למדינות מתפתחות".

 

הקבלנים דווקא טוענים אחרת.

"שאל מישהו שאין לו אינטרס. לקבלנים יש עניין לשמור על המצב הקיים, שזה אומר שיטות עתירות עבודה זולה שמאפשרות להם גם רווחים גדולים. זה שיעור במקסום רווחים שלומדים במבוא לכלכלה. מה שלא מלמדים במבוא הוא ששיטת הייצור יכולה להיות אנדוגנית, כלומר שהמעסיק בוחר את שיטת הייצור גם כפונקציה של גורמי הייצור. אם העבודה תתייקר, הוא יעבור לשיטות ייצור מתוחכמות יותר, העובד יידרש לעשות עבודה עם פריון גבוה יותר והשכר שלו יהיה גבוה יותר. בסופו של דבר, כן, צריך עובדים שנקרא להם 'פשוטים'. השאלה היא איך העובדים עובדים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x