טוב שההגה בידיים של מנהלי האגד: כך תיחשפו ביעילות לשווקים בחו"ל

לאחרונה נצפתה במחוזותינו התעוררות יוצאת דופן בתחום אגדי קרנות החוץ. יותר מ־20 אגדי קרנות הוקמו במהלך 2010, מתוכן עשר קרנות ששינו את ייעודן. קרן מסוג אגד חוץ משקיעה בכמה קרנות המנוהלות בדרך כלל על ידי גופים זרים, ובאמצעותן משקיעים יכולים להיחשף לשווקים בינלאומיים. כ־446 מיליון שקל גויסו ב־2010 על ידי אגדי קרנות החוץ בישראל, כאשר 170 מיליון שקל מתוכם - בשלושת החודשים האחרונים של השנה.

נראה כי המשקיעים בישראל, שעד היום חששו מלהשקיע דרך קרנות ישראליות בשווקים גלובליים, אם בגלל המרחק מיעדי ההשקעה ואם בגלל נטייה בסיסית להעדפת השוק המקומי, מתחילים לזהות באגדי הקרנות כלי יעיל לחשיפה בינלאומית. אף שמרבית קרנות האגד בישראל עדיין חסרות היסטוריית ביצועים שעל בסיסה ניתן לדרגן, ישנן שתיים ותיקות שנבחן לצורך הבנת המגמות בתחום.

הטענה הראשית שעד היום הובאה כנגד קרנות האגד היא כפל העלויות. כביכול, המשקיע שקונה אגד משלם דמי ניהול פעמיים: גם לאגד וגם למנהלי הקרנות המרכיבות את האגד. אולם, אם נבחן לדוגמה את קרנות האגד הישראליות המשקיעות בשווקים מתעוררים, מול הקרנות הרגילות של מניות שווקים מתעוררים, נגלה כי שיעור ההוצאה כמעט זהה.

שיעור ההוצאה הינו מדד אחיד לעלות השנתית של הקרן עבור המשקיע. זהו תחשיב המכיל את כלל ההוצאות שקיימות בקרן, הכולל בנוסף לדמי ניהול, גם את שיעור ההוספה, ובמדינות שונות נהוגים שיעורים נוספים כגון תשלום בפדיון הקרן.

• אגדי החוץ הישראליות מכות את מדד היחס - לצפייה לחצו כאן

עלויות זהות

קרנות ישראליות המשקיעות בשווקים מתעוררים גובות דמי ניהול גבוהים במיוחד של כ־2.8% בשנה בממוצע, על בסיס הטענה שעבודת ניהול הקרן ובחירת הנכסים קשה וסבוכה - מה שלרוב נכון. מנגד, קרנות האגד בתחום השווקים המתעוררים גובות בממוצע דמי ניהול של 1.7% ומשלמות בממוצע לקרנות המרכיבות אותן כ־1%. קרנות אלו מיועדות בעיקר למשקיעים מוסדיים ועל כן העלויות מופחתות.

כלומר, מבחינת עלויות, משקיע ישלם דמי ניהול זהים בין אם ישקיע דרך קרן מקומית, שברוב המקרים הנה בעלת הון מצומצם יחסית וגישה מוגבלת יותר למחקר על אודות המניות בשווקים המתעוררים, ובין אם דרך האגד, המשקיע בקרנות זרות המנוהלות על ידי גופים גדולים מאוד, עם הון רב והיכרות מעמיקה יותר עם שוקי היעד הודות לפריסה גיאוגרפית רחבה.

באגד קרנות חוץ נדרשת ממנהל הקרן הבנת שוק עמוקה לצורך בחירת החשיפה לשווקים השונים ולצורך בחירת הקרנות הטובות ביותר לתיק, מה שבעגה המקצועית נקרא "manager picking". ישנם בתי ההשקעות שסוגרים עסקה משתלמת עם בית השקעות בינלאומי גדול, הכוללת הנחה בדמי הניהול על בסיס השקעה מוסדית רחבה, ומרכיבים קרן מכמה קרנות שונות של אותו בית השקעות.

מבחינה אסטרטגית, ההיגיון העומד מאחורי השקעה באגד קרנות של שווקים מתעוררים הוא לתת למומחים לעשות את העבודה. דרושה בקיאות גבוהה במיוחד בשווקים מתעוררים, היכרות עמוקה עם השחקנים וכמובן הבנת הכוחות הכלכליים הפועלים.

לשם כך, בית השקעות זר עם נציגות מחקרית באזור, הכוללת אנליסטים מקומיים ובעלי ניסיון, עשוי לתת למשקיע תוצאות טובות יותר. באירופה, למשל, קיימים 77 אגדי קרנות המשקיעים בשווקים מתעוררים, שבממוצע הניבו תשואה של 20.6% השנה, בעוד שמדד MSCI שווקים מתעוררים עלה השנה בכ־8.8% בלבד. שיעור ההוצאה הממוצע של קרנות אגד אירופיות עומד על 2.3%.

בנוסף, יש כאן עניין של הפרדת רשויות. מנהל קרן אגד קרנות אחראי על תמהיל הקרנות לפי סגנון השקעה וחלוקה גיאוגרפית, וכאן מקצועיותו באה לידי ביטוי. הוא יחליט באילו מדינות כדאי להשקיע ובאילו סוגי נכסים בכל מדינה. את בחירת הנכסים הספציפית בתוך ההקצאה הכללית יבצע כבר מנהל הקרן המשנית המומחה במדינות הספציפיות ובכלכלתן.

הצלחה לישראליות

מתוך ארבע קרנות אגד בישראל המשקיעות בשווקים מתעוררים, נדון בשתי הוותיקות יותר, הראל פיא אגד חוץ מניות שווקים מתעוררים ודש שווקים מתעוררים - אגד חוץ. לשתי הקרנות אסטרטגיות השקעה שונות מאוד, ובכל זאת שתיהן עקפו את רוב קרנות השווקים המתעוררים בישראל בתשואה לשנה - הקרן של דש עם תשואה של 18.8% בשנה והקרן של הראל פיא עם תשואה של 12.8%.

אגד הקרנות של דש משקיע בחמש קרנות זרות, רובן מנוהלות על ידי חברת ניהול הנכסים הבריטית אברדין (Aberdeen), המנהלת כ־287 מיליארד דולר. מנהל הקרן נקט אסטרטגיה שעיקרה פיזור התיק על פי סגנונות השקעה שונים, ופחות התמקד בפיזור הגיאוגרפי.

אם מסתכלים במפת ההשקעות של הקרן לפי סגנון, נראה כי כל אחת מהקרנות מייצגת סגנון השקעה שונה: קרן אברדין מניות הודו משקיעה בעיקר בחברות צמיחה גדולות, קרן אברדין מניות סין גלובלי מתמקדת בחברות ערך גדולות והקרנות אברדין שווקים מתעוררים וטמפלטון שווקים מתעוררים מתמקדות בחברות קטנות. מבחינה גיאוגרפית, הקרן מושקעת אך ורק בשוקי אסיה.

שלוש קרנות מתוך החמש קיבלו את הדירוג הגבוה ביותר של מורנינגסטאר עבור ביצועיהן ארוכי הטווח, וקרן המניות הודו הגיעה למקום השני ולמקום הרביעי בקטגוריה על פי מורנינגסטאר בטווח של שנה ושלוש שנים בהתאמה. חמש הקרנות המרכיבות את האגד של דש מהוות כ־82.5% מהתיק, והניבו בממוצע השנה תשואה שקלית של 25.4%.

קרן הראל פיא אגד חוץ מניות שווקים מתעוררים נוקטת בפילוסופית השקעה שונה. כאן מנהל הקרן בחר תחילה את האזורים הגיאוגרפיים להשקעה, קרי מזרח אירופה, אסיה שווקים מתעוררים, אמריקה הלטינית, הודו ואסיה מניות צמיחה, ולאחר מכן בחר חמש קרנות המשקיעות בעיקר במניות הגדולות בכל אחד מהאזורים. חמש הקרנות, המנוהלות על ידי בתי ההשקעות שרודרס, טמפלטון ופרנקלין, מנהלות יחדיו נכסים בשווי של יותר מ־24 מיליארד דולר.

חמש הקרנות המרכיבות את האגד של הראל פיא מהוות כ־88% מהתיק, והניבו בממוצע השנה תשואה שקלית של 13.71%. כלומר, הקרן הצליחה לייצר תשואה עודפת למשקיעים מעבר לממוצע תשואת נכסי הבסיס.

הצצה אל ניתוח מורנינגסטאר של קרן השווקים המתעוררים של Schroder - קרן המהווה כ־22.2% מתיק ההשקעות של אגד הראל פיא - עשויה להבהיר למשקיעים את היתרונות הרבים שבבחירת מנהל תיק מנוסה.

למנהלת הקרן לואיזה לו יש 14 שנות ניסיון בהשקעות, והיא סיפקה כאן תוצאות מרשימות. ברמת בחירת המניות יש לה את הידע הפרטני לגבי כל השמות הגדולים באסיה, בעיקר באזור סין רבתי, משום שכיסתה את מניות הטכנולוגיה הטייוואניות כשהיתה אנליסטית.

חשיפה באמצעות אגד קרנות לקרנות בסדר גודל עולמי, עם ביצועים טובים, צוותי השקעות אדירים הפזורים ברחבי העולם ויכולת כלכלית להחזיק במנהלי ההשקעות הטובים ביותר, מהווה הזדמנות מעניינת, ולא יקרה מדי, למשקיע הישראלי החושש מהיציאה לשווקים הגלובליים.

IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל