$
מוסף כלכליסט 27.1.11

יהלום ענק, בהזדמנות, משליט

גם שוק היהלומים היקרים באמת - בין 30 ל־800 קראט לחתיכה - עובר בחלקו הגדול דרך ידיים ישראליות. חברות בוטיק בארץ מאתרות את היהלומים, מתווכות, מלטשות ומוכרות לעשירי תבל באירופה, רוסיה ומדינות ערב. וככה זה נראה מאחורי הקלעים

הדס שפר 11:1827.01.11

"זה ממש לא כמו לסחור במניות. לקנות ולמכור יהלומים זה הכי קרוב לסחר ביצירות אמנות נדירות, רק עם יותר חשדנות", אומר ד'. הוא בן 50, מתגורר בירושלים, מיליונר שעוסק ביהלומים כמעט כל חייו הבוגרים, ובשנים האחרונות עובד כמתווך יהלומי ענק באחת החברות המובילות בתחום בישראל. "שלוש פעמים כמעט מכרתי את האבן המדהימה הזו", הוא מראה לי תמונה של יהלום עצום מונח על שולחן שיש שחור. "פעמיים כבר התפוצצו החוזים החתומים כי לא הצליחו לוודא שמקור הכסף אמין. היה ערבי שהגיע מירדן עם מונית ומזוודה של 200 אלף דינר - יותר ממיליון שקל - ורצה לשים אותם במזומן על החשבון. אבל את שאר הכסף הוא רצה להעביר דרך טורקיה, ובסוף גם זה לא הסתדר. היו גם מתעניינים בהונג קונג. אבל בינתיים האבן בכספת בבנק בישראל. יש לי סבלנות".

 

האבן שד' מדבר עליה היא יהלום צלול ונוצץ בצורת פירמידה ובגודל של שזיף גדול. משקלה 64 קראט - יותר מכמה מהיהלומים הגדולים והמפורסמים בעולם. והמחיר המבוקש, שגורם לבעלי היהלום לבקש להישאר אלמוני: 15 מיליון דולר. והיהלום הזה רחוק מלהיות היהלום הכי גדול, או הכי יקר, שהגיע לישראל בשנים האחרונות.

  

יהלום גולקונדה, אחד היהלומים היוקרתיים בעולם, המאופיין ברמת ניקיון גבוהה במיוחד וצבע לבן שקוף יהלום גולקונדה, אחד היהלומים היוקרתיים בעולם, המאופיין ברמת ניקיון גבוהה במיוחד וצבע לבן שקוף צילום: בלומברג

 

ד' מתפרנס מאחד הענפים היותר מרתקים והפחות מסוקרים בתעשיית מוצרי היוקרה: סחר ביהלומים נדירים. את הענף הזה מאכלסים כמה רבבות של אנשי עסקים, אוליגרכים ומולטי־מיליונרים מהעולם, שסוחרים ביניהם באבני חן מהסוג שאי אפשר למצוא בחנויות תכשיטים, רק אצל אספנים פרטיים ובמוזיאונים. אבני חן שכל אחת מהן יחידה בעולם בסוגה ובצורתה, גדולה מכדי להיות משובצת בטבעת או שרשרת - אבל מתאימה לשיבוץ בכתר - ועולה בין עשרות למאות מיליוני דולרים לחתיכה.

 

בעולם הזה, מסבירים השחקנים הבולטים בתחום בישראל, אין גבולות ואין פוליטיקה, ורוב הפעילות בו מתרחשת הרחק מעיניהם של רגולטורים ומוסדות בינלאומיים. זה עולם שבו יזמים ישראלים עושים עסקים עם שליטים אפריקאים, מיליונרים קוריאנים ושיח'ים ערבים. הצדדים לרוב אינם נפגשים לעולם, ולפעמים כלל אינם יודעים זה את זהותו של זה, ואת העסקאות מבצעים בשמם סוחרים ועורכי דין. חוקי סחר, בתי משפט ואמנות לרוב אינם מספיקים לעוסקים בענף זה, ותחושת הביטחון בעסקאות נובעת מחקירות מפורטות, מוניטין של מתווכי־על, בדיקות מדעיות בעלות של עשרות אלפי דולרים ומאבטחים חמושים. "אבל זו תעודת הביטוח הכי גדולה שיש לעושר", אומר ל"מוסף כלכליסט" מיקי בן דוד, חוקר אבני חן ובעל המכון לגמולוגיה בבורסה ברמת גן. "בתקופות משבר אי אפשר לסמוך על מחירי נדל"ן ואין השקעה שהיא בטוחה לגמרי. אבל יהלומי יוקרה - גם אם האיראנים יתקפו, אתה יכול לקחת אותם איתך ולברוח, ותמיד יהיה להם קונה".

 

מה שלא מזיק לסקס־אפיל הוא הסודיות הרבה שבה התחום כולו אפוף. על העסקאות הגדולות אף כלי תקשורת אינו מדווח, והמוכרים והקונים מעדיפים כמעט תמיד להישאר בצל. בניגוד להשקעות אחרות, דוגמת נדל"ן או מניות, אין כלל פיקוח או רישום של מי קונה מה. אף אחד לא יידע אם א' מסביון מחזיק בכספת ביתו או בכספת בבנק יהלום יקר. המידע היחיד שכן מגיע לרוב לחברות התיווך היא עובדת הימצאו של יהלום מסוים במדינה. "אנחנו מעריכים שיש כמה יהלומי ענק שמוחזקים בידי משפחות עשירות בישראל", אומר יהודה כסיף, נשיא מרכז היהלומים הישראלי ששימש בעבר יו"ר הבורסה ליהלומים. גורמים בענף מספרים כי היהלומן והמיליארדר בני שטיינמץ קנה לאחרונה יהלום כחול הנחשב לאחד הנדירים בעולם, אך הוא מעולם לא אישר זאת רשמית..

 

יחידת האיתור החשאית

 

עולם יהלומי היוקרה הוא נישה קטנה וסגורה המבוססת רובה ככולה על קשרים אישיים. הוא גם כמעט עולם אוטופי - שורר בו שלום עולמי ויש כללי משחק ברורים. למשל, לשיח' מאחת המדינות העוינות ביותר לישראל בעולם אין שום בעיה לתקשר - באמצעות אנשיו - עם חברי צוות התיווך או המשא ומתן הישראלי בשביל להשיג את היהלום שבו נפשו חושקת.

 

"חברות יהלומי היוקרה הישראליות זוכות להרבה הערכה בעולם הערבי, מקטאר ודובאי ועד ערב הסעודית", מסבירה רות ליטוין, האחראית על ניהול העסקאות הבינלאומיות בחברת פיקארד הישראלית, אחת החברות היחידות בארץ המתמחות באיתור ומכירה של יהלומי ענק. "הם יודעים בדיוק מאיפה אנחנו עובדים, ואין להם שום בעיה עם זה. הם מביאים לי את מה שאני רוצה ואני מביאה את מה שהם רוצים, ובגלל אפשרויות השינוע הזריזות והבטוחות זה עובד מצוין. רוב האבנים הגדולות שמסתובבות ומחפשות בית חדש בשוק העולמי מגיעות לשולחן שלי, וזה לא משנה מאיפה הגיע הסוחר או הקונה", היא אומרת.

 

 

הדוגמנית אימאן עונדת יהלום של 203 קראט, בשווי של 70 מיליון דולר הדוגמנית אימאן עונדת יהלום של 203 קראט, בשווי של 70 מיליון דולר צילום: אי פי אי

רוב היהלומים הגדולים, מאשרת ליטוין, עדיין נמכרים בין אוליגרכים לעשירי מדינות ערב. "במזרח התיכון יש הרבה אנשים שיש להם הרבה נשים והרבה מאוד כסף, וזה מסוג השילובים שהופכים יהלומים גדולים למבוקשים מאוד. בעבר הצלחתי לאתר יהלום של 702 קראט לא מלוטש. גיליתי שהוא שייך לשליט לשעבר ממדינות אפריקה, ושהשליט הזה נמצא בארצות הברית עכשיו. איש מקצוע שראה את היהלום אמר לי שלא כדאי לרכוש אותו, כי אם ירצו ללטש אותו הוא יתפוצץ לחתיכות קטנות ויאבד מערכו. למרות זאת אחד השיח'ים בקטאר מאוד התעניין ביהלום. לא היה אכפת לו שאי אפשר ללטש אותו, הוא רק רצה להחזיק את היהלום הגדול בעולם".

 

תעשיית היהלומים לתכשיטים מוכרת היטב: חברת דה בירס, השם המוכר בתעשיית היהלומים, משווקת כ־40% מהיהלומים הגולמיים בעולם, וב־60% הנותרים מתחלקות יתר חברות הכרייה, ובהן החברה של לב לבייב, שמחזיקה בשותפות בכמה מכרות בנמיביה וברפובליקת אנגולה, והישראלי דן גרטלר, נכדו של נשיא בורסת היהלומים לשעבר משה שניצר, שגם הוא שותף במכרות באנגולה. ישראל ידועה זה עשרות שנים כשחקנית מרכזית בענף וכצומת סחר מרכזי, שכמעט מחצית מהיהלומים שמעטרים תכשיטים בעולם עוברים דרכו. לצדה בולטות גם הונג קונג, ארצות הברית, הודו, בלגיה ושוויץ. בעבר ישראל גם היתה מרכז עולמי לליטוש יהלומים, "אבל מרכזי הייצור עברו למדינות שבהן השכר נמוך, כמו בהרבה ענפים אחרים בעולם", אומר יהלומן ותיק. "פעם אמרו שאנחנו המובילים בעולם, היום אומרים שאנחנו רק 'מהמובילים' בעולם".

 

בכל העולם פועלים כיום רק כ־40 מכרות יהלומים ידועים, רובם באפריקה ומיעוטם בקנדה, רוסיה, ברזיל, הודו ואוסטרליה, שם מתפעלות אותם חברות פרטיות שרכשו זיכיון מהמדינה. בעוד כ־40 אתרים בעולם מתבצעות חפירות בחיפוש אחר מכרות יהלומים, שכן המכרות הקיימים הולכים ומתרוקנים.

 

אלא שתחום יהלומי היוקרה, שעל פי הערכות מהווה פחות מ־1% מכלל היהלומים, פועל בנפרד לחלוטין מענף היהלומים לתכשיטים. באחד סוחרים בעיקר ביהלומים שמשקלם עד 3 קראט, והמחירים נקבעים לפי מדדים מדויקים הדומים למדדי ניירות ערך. בשני סוחרים ביהלומים גדולים בני עשרות ומאות קראט, שכל אחד מהם יחיד במינו. נסחרות בו אבנים עתיקות ששימשו בעבר מלכים לצד יהלומים גדולים שנכרו זה לא מכבר ולוטשו בהזמנה - כמו יהלום השזיף של ד'. אין מדדים מוסכמים בשוק הזה, ובגלל חשאיות העסקאות לא ידוע על מיקומם וזהות בעליהם של רוב היהלומים.

 

מעט חברות בעולם עוסקות בענף יהלומי היוקרה. כמה מהבולטות שבהן פועלות בישראל בפרופיל נמוך מאוד. רובן משמשות כמתווכות, שסוחרים מפקידים בידיהן את יהלומיהם כדי שהחברות ינהלו את מכירתם. ובתחום הזה, כל עסקה היא אקזיט.

 

ד' הוא מסוג המתווכים שמגיעים לשטח בשביל להשיג יהלומים ללקוחותיו. "את אבן 64 הקראט הבאתי מאפריקה לפני שלוש שנים, השארתי שם 7 מיליון דולר", מספר ד'. "אני מאלה שמסתובבים במכרות, עם הכושים והאינדיאנים, ויושבים ועוברים על האבנים הגולמיות. בשבוע הבא אני נוסע לטנזניה לראות אבן של 110 קראט. הרבה ממכרות היהלומים בעולם הם לא מפורסמים, ומחזיקות בהם חברות ידועות יותר וידועות פחות. סוחר מקושר יכול להיכנס שם לטנדר ולצאת עם יהלום גולמי. אחר כך זה כבר לשלוח את האבן לארץ עם חברת שילוח מאובטחת, בסגנון ברינקס, ללטש, ולהטיס למכון גמולוגיה שייתן לאבן תעודה. לפעמים אתה מוכר יהלום ברווח של עשרות מיליונים, ולפעמים נתקע עם יהלום הרבה פחות איכותי משחשבת, ומוכר בהפסד גדול".

 

איך מזהים יהלום איכותי בחומר גלם?

"אנשים עם עין מקצועית וניסיון של שנים יכולים להגיד ברגע כמה קראט היהלום, אם הוא אמיתי, וכמה יישאר אחרי הליטוש. הם גם יכולים להגיד מה תהיה הצורה שלו, עגול או אגס. בכל מקרה, אף על פי שליהלומים לא מלוטשים אין תעודה, הם צריכים לקבל אישור שנקרא 'אישור קימברלי' של האו"ם שמאשר שהם לא יהלומי דמים - ממלחמות בסיירה לאונה. רק אז אפשר להתחיל בתהליך של המצאת תעודה ליהלום דרך מכון הגמולוגיה GIA בארצות הברית, שעולה משהו כמו 15 אלף שקל, לא כולל הטסת היהלום, אבטחה וביטוח".

 

ואם במכון אומרים שמדובר ביהלום נחות מכפי שחשבת?

"זה קורה. קניתי אבן שהיתה אמורה להיות היום שווה בין 700 ל־800 אלף דולר. הם כתבו לי שהם לא מצליחים לקבוע מה מקור האבן, מה שאומר שהחל באותו רגע היא שווה 100 דולר. והיא עלתה לי 300 אלף. אני לא יכול לעשות שום דבר בנידון. הם האבא והאמא, וזה מה יש".

 

הקשר היהודי

 

פרט לשיח'ים, אוליגרכים ואנשי אצולה, ישנם גם כמה מאות אנשי עסקים בעולם שבוחרים ביהלומים כדרך השקעה לגיטימית לטווח ארוך. "היהלומים האלה הם דרך די פרקטית לשמור את הכסף קרוב לחזה, תרתי משמע, במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי האחרון", אומר מאיר דהן, הבעלים של יהלומי פיקארד, שמכרה יהלומים רבים בבתי המכירות המוכרים סותביס וכריסטי. "בשורה התחתונה, אם נשים בצד את האקזוטיקה, זו השקעה מצוינת. בשנים האחרונות ערכם של היהלומים הגדולים רק עלה, ובשנה האחרונה יש אפילו תזוזה מאסיבית במיוחד. הם גם פחות מושפעים ממה שקורה בשוק - שהרי ערכם מראש לא צמוד לשום דבר".

  

מאיר דהן, הבעלים של יהלומי פיקארד. "רמת הזיופים גבוהה מאוד, גם מקצוענים מתבלבלים" מאיר דהן, הבעלים של יהלומי פיקארד. "רמת הזיופים גבוהה מאוד, גם מקצוענים מתבלבלים" צילום: עמית שעל

 

הקשר היהודי לסחר ביהלומים מוזכר בספרי ההיסטוריה עוד מימי גירוש ספרד. "היהלומים קשורים ליהודים עוד מהתקופות ההיסטוריות, מאחר שאנחנו עם נודד, שהיו מגרשים אותו ממקום למקום", מסביר בן דוד, "כל ההון והרכוש של היהודי הנודד התרכז ביהלומים כי קל לסחוב אותם ממקום למקום. במלחמת העולם השנייה ידוע שיהודים רבים לקחו את היהלומים האלה איתם, בדרכים לא דרכים, ובכל פעם שהיו צריכים לעבור איזה מחסום הם הציעו אותם לקומיסרים שאחראים על הגבול, וכך היו קונים את חייהם".

 

"יהלומים שורדים גם פצצת אטום. הם נצחיים יותר מכל חומר אחר, וזה אחד הגורמים לכך שהם נחשקים כל כך", מסביר יהלומן גדול וותיק העובד בבורסה ליהלומים ומחזיק סניפים ברחבי העולם. "הישראלים חזק בתמונה בגלל הניסיון רב השנים שיש לנו בתחום. ישראל היתה אימפריה של יהלומים קטנים, ומן הסתם, כשהחל המסחר ביהלומים גדולים יותר הם היו הראשונים לתפוס פיקוד. אלו שהיה להם ניסיון רב וקשרים בתחום תפסו חלק גדול מהקצפת. לכמה עמים יש ניסיון של עשרות שנים ביהלומים? אנחנו די יוצאי דופן במובן הזה".

 

מחוויותיו של סוחר יהלומים

 

מתווכי דירות נוטים להתלונן על דרישותיהם המופרזות של המוכרים, והאתגר בהשבתם לקרקע המציאות. כשמדובר ביהלומי יוקרה האתגר גדל פי כמה. דוגמה לכך היא יהלום בצורת לב, עם משקל של יותר מ־100 קראט ורמת ליטוש וצבע ברמה הגבוהה ביותר, שנמצא בימים אלו בניו יורק. "המוכר הוא איש מבוגר שלא לחוץ על כסף", מספרת ליטוין, "ומבחינתו אפשר לחכות כמה שנים שצריך עד שיגיעו הלקוח והסכום המתאימים. הוא אומר: 'אני אדבר עם מי שיוכיח לי שהוא רציני ויש לו כסף', ואני כמתווכת צריכה להיות בעלת ההוכחות. יש פה הרבה עניין של אמון, וזה עניין שלוקח שנים לפתח. אם אני מנהלת את המשא ומתן, התפקיד שלי הוא קודם כל לבדוק שיש בצד השני קונה רציני, ולהיות בטוחה שאני מדברת עם מישהו שמסוגל לרכוש את האבן. יש לא מעט גורמים שמנסים לקבל אינפורמציה על האבן, ואפילו את התעודה אנשים לא אוהבים לשלוח". אף שהיא מטפלת אישית בענייני המכירה, ליטוין לא פגשה את המוכר הזה מניו יורק מעולם. היא הגיעה אליו דרך אשה שהיא עובדת עמה בניו יורק ש"מחוברת" לאנשים שמעוניינים למכור יהלומי יוקרה. "העובדה שהכל נעשה בלי להיפגש מקשה עוד יותר על יצירת האמון", היא אומרת.

 

אבן אחרת שהגיעה לשולחנה של ליטוין היא יהלום בן 103.6 קראט שעבר ליטוש מחודש אחרי 200 שנה בניו יורק, והיה אמור להימכר למוזיאון בהודו. מדובר ביהלום גולקונדה, הנחשב ליהלום מובחר ביותר. העסקה לא יצאה לפועל מאחר שהמוזיאון סירב לשלם את המחיר שדרש המוכר - 25 מיליון דולר. "המוזיאון רצה לקנות אותו, אבל הם פשוט לא שלחו כסף. בתקופה שהם התעניינו היה לי לקוח אחר שמאוד רצה את האבן. אבל מכיוון שהוא היה במשא ומתן עם המוזיאון האבן נחשבה ל'אבן עסוקה' - זה מונח בענף שאומר שמישהו נמצא במשא ומתן, אז כל האחרים שמתעניינים זזים הצדה. יש פה נימוסים, אם 'האבן עסוקה' לא נוגעים בה. וכך גם העסקה נפלה ועדיין ממתינה ללקוח הבא".

 

אבל האתגר הגדול באמת הוא הזיופים בתחום. "כמתווך, צריך להיות בעל מקצוע מאוד מיומן בשביל לדעת שהאבן הגולמית הגדולה שהציעו לך כרגע במחיר סביר של כמה מיליונים, במכרות או בטנדרים, היא לא יותר מסתם זכוכית נוצצת" אומר מאיר דהן. "רמת הזיופים היא גבוהה מאוד. כבר נתקלתי באבנים צבועות או כאלה שטיפלו בהן באופן יסודי כך שגם בעלי מקצוע יכולים בקלות להתבלבל", הוא מסביר. "יש היום בשוק כלים שיכולים לבחון מעכשיו לעכשיו אם יהלום גולמי הוא אמיתי, אבל לא כאלה שאדם ממוצע יכול לסחוב איתו במזוודה למכרות".

 

ליטוין מסבירה שהחשדנות בענף היא אתגר עצום למתווכים. "השבוע שלחו לי מניו יורק תמונה של יהלום אדום שעבר בתוך המשפחה 200 שנה ורוצים למכור אותו", היא מספרת. "מדובר ביהלום שנחשב למאוד נדיר ומבוקש, אבל משום שאין לו תעודה פשוט אי אפשר למכור אותו. עכשיו אנחנו צריכים בפעם הראשונה גם לחקור אותו במעבדה וגם לגלות את ההיסטוריה שלו. זה מה שהופך את העבודה הזו לכל כך מעניינת. היהלומים יפים, חלקם יפים יותר, אבל הסיפורים שמקופלים שם בפנים, זה מה שגורם לאנשים לשלם מיליונים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x