שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

איזו מדיניות ממשלתית תנצח את הסרטן?

והאם מאבק במחלות סופניות שונה, בעצם, מכל יעד לאומי אחר

שיזף רפאלי 09:5720.01.11

במלחמות, משברים כלכליים ואפילו אסונות טבע אנחנו מצפים מהמנהיגים הפוליטיים למנוע את הבעיה מראש, ומשפרצה - למנוע אותה. רק במחלות אנחנו פונים אל חוסן נפשנו, רופאינו ואלוהים. אבל האם המאבק למיגור מחלות שונה, למשל, מהיערכות לרעידת אדמה או תקצוב שירותי הכבאות? מתברר שיש קשר בין התקדמות הרפואה לבין פוליטיקה, והוא רחב יותר מאשר גובה התקציב.

 

הספר "קיסר המחלות" של האונקולוג האמריקאי ממוצא הודי סידהרטה מוקהרג'י מתאר את הקשר בין מדיניות ציבורית לבריאות, ובמגרש של הנוראה במחלות: הסרטן. הסרטן הורג מדי שנה 7 מיליון מתושבי העולם, ואחד מכל ארבעה אנשים שחיים כיום חלה בעבר בסרטן או יחלה בו בעתיד. הסופרת סוזאן סונטג אמרה לפני מותה מסרטן שלכל אחד מאיתנו אזרחות כפולה, אחת בממלכת הבריאים והשנייה במחוזות החולי, ובמוקדם או במאוחר כל אחד ייאלץ לשלוף גם את הפספורט של זהותו המודחקת. וההדחקה הזאת היא אחת הסיבות שהספר הזה כה חשוב, ואולי יש סימן מעודד ראשון בכך שהספר דורג זמן קצר לאחר יציאתו – רק לפני כמה שבועות – כאחד הספרים החשובים בעשור החולף.

 

האם המאבק למיגור מחלות שונה, למשל, מהיערכות לרעידת אדמה או תקצוב שירותי הכבאות? האם המאבק למיגור מחלות שונה, למשל, מהיערכות לרעידת אדמה או תקצוב שירותי הכבאות? צילום: shutterstock

 

חלק ניכר ב"קיסר המחלות" מוקדש למורשת הקרב של המלחמה בסרטן. שמה של המחלה ניתן לה לפני 4,600 שנה על ידי רופא במצרים העתיקה, ונגזר מהצורה שקיבלו כלי הדם בגידול התת־עורי של המצרי חסר המזל שנהפך לחולה הסרטן המתועד הראשון. האבחנה של אותו רופא, ששרדה עד היום, היתה: "אין תרופה".

 

אך עיקר המאבק נערך מאז המאה ה־20, שבמהלכה רוב המחלות הקטלניות מוגרו ותוחלת החיים התארכה, והסרטן נשאר על הבמה ככוכב כמעט יחיד.

 

בעוד שרוב העוסקים בסרטן חושבים שהמלחמה בו מתמקדת בפיצוח הכשלים הביולוגיים בתאים הנגועים, מוקהרג'י מתאר את המלחמה הפחות מובנת מאליה, אבל אולי המשפיעה: המלחמה על דעת הקהל והמדיניות הציבורית של הממשלה, וביתר דיוק, המדיניות המינהלתית של מימון מחקרים בארצות הברית.

 

הרבה מההישגים המדעיים בהיסטוריה של ארצות הברית נבעו ממדיניות מימון המחקרים, ושינויים בה אחראים לכמה מהשינויים הגדולים בטכנולוגיה של המאה ה־20. המדיניות נקבעת זה כמה עשורים לפי "משיכת חבל" בין תומכיהם של שני קווי מדיניות: אלה שמתמקדים ביעד המחקר, ומממנים את השגתה של מטרה שהוגדרה מראש, ואלה שמתמקדים בחוקר, ומממנים ניסויים, חקירות אישיות ויציאה למסעות בעקבות נושאים שחוקרים מבריקים נמשכים אליהם.

 

הגישה הראשונה עמדה מאחורי פרויקט מנהטן שהוליד את פצצת האטום, ומאחורי חקר החלל בשנות החמישים והשישים, שהסתיים בהנחתת אדם על הירח. הגישה השנייה אחראית ללידת האינטרנט.

 

ואנוואר בוש, מאבות האינטרנט, הוא ממובילי מגמת התמיכה בתקצוב כללי, שיעדיו אינם מוכתבים על ידי הממשל, וגישתו היתה אחראית במשך עשורים לניהול התקציבים למלחמה בסרטן. מוקהרג'י מביא בספרו חיזוקים לעמדה ההפוכה, שאותה מובילה פעילת הציבור מרי לסקר, אלמנתו של איל הפרסום אלברט לסקר שמת מסרטן. לסקר נמצאת בשנים האחרונות במסע צלב מתוקשר להפוך את המרדף אחר התרופה לסרטן ליעד שמנוהל ומנווט על ידי הממשל האמריקאי, וטוענת שכמו עם פצצת האטום וכיבוש הירח, שינוי במדיניות הוא שיקבע תאריך סיום למחלה הזאת.

 

בינתיים התקציבים עדיין לא מספיקים, השאלות עדיין פתוחות והמאבק עדיין נואש. אבל אנחנו יודעים מהי הדילמה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x