$
בלדד השוחי

למה מכה בביצים כואבת נורא, ולמה רק אחרי כמה שניות?

בלדד השוחי מסביר את סודות השוט בידה של האבולוציה

בלדד השוחי 09:5520.01.11
למה מכה בביצים כואבת נורא, ולמה רק אחרי כמה שניות? אזרחית מודאגת

 

אזרחית יקרה,

מבחינה אבולוציונית, האשכים הם הרכוש היקר ביותר של הזכר. איבודם שקול למוות. בדיוק כמו המלך בשח - אם הולכים לך האשכים, נגמר המשחק. לא תוכל יותר להעביר את הגנים שלך לאף אחד. הכאב הנורא הוא השוט בידיה של האבולוציה שמחנכת אותנו לשמור על מה שחשוב. זו התניה פשוטה. בכל פעם שגבר מקבל מכה, אפילו חלשה, באזור הבלוטות, אמא טבע מענישה אותו בחומרה. וזה לטובתו. שילמד.

 

בינינו, נראה שאמא טבע קצת מגזימה. בגלל ההתניה הזו פיתחנו תדמית כוזבת של האשך כאיבר שביר במיוחד, אבל האמת המפתיעה היא שמדובר באיבר חסון למדי שמסוגל לספוג מהלומות איומות ונוראות בלי להיפגע באופן בלתי הפיך. ועדיין, המיקום יוצא הדופן של בלוטות המין שלנו אומר דרשני. היית מצפה שאיבר חשוב כל כך יזכה למקום מוגן יותר, עמוק בתוך הגוף. אבל אצלנו, כמו אצל הרבה מהיונקים היבשתיים, האשכים מתנדנדים להם בחוץ באופן שממש מזמין צרות.

 

הסיבה הרשמית לכך שאיבר כל כך חשוב מיטלטל שם למטה בחוסר אונים היא מזג האוויר. ייצור הזרעונים נמצא במיטבו בטמפרטורה קצת יותר נמוכה מזו של שאר הגוף, והאשכים ממוקמים בקרבת החוץ הקריר כדי להצטנן, כמו בן אדם שנמצא בדירה מוסקת יתר על המידה ומתקרב אל החלון כדי להשיב את נפשו. יש לנו אפילו שריר שמושך את האשכים ומקרב אותם לגוף כשקר להם מדי, וזו הסיבה לכך שבמקלחת קרה כל האזור מצטמק ומתכווץ.

 

מבחינה אבולוציונית, האשכים הם הרכוש היקר ביותר של הזכר. איבודם שקול למוות מבחינה אבולוציונית, האשכים הם הרכוש היקר ביותר של הזכר. איבודם שקול למוות צילום: shutterstock

 

בכל מקרה, מבחינה אבולוציונית שק אשכים חיצוני הוא פיתוח די חדש, והעצבים שמגיעים אליו מחוברים לאותו מקום שאליו מחוברים העצבים של האיברים הפנימיים בבטן. זו הסיבה שמכה בביצים כואבת דווקא בבטן התחתונה, ושהכאב הזה יכול לגרום לבחילה נוראית. גם העיכוב בתחושת הכאב נובע מהחיבור העצבי. אולי לא שמת לב, אבל יש לנו שני סוגים מאד שונים של כאב. סוג אחד מודיע לנו שמשהו רע קורה עכשיו, ברגע זה, ושכדאי לנו מאד לפעול באופן מיידי. הסוג השני מודיע לנו שהדבר הרע כבר קרה, ושכדאי לנו להימנע מפעולה נמרצת ולתת לגוף להתאושש.

 

ההבדל בין שני הסוגים נובע מסוג סיבי העצב שעליהם הוא נע. לא כל סיבי העצב בגופנו שווים, ומדענים מסווגים אותם לפי המהירות שבה הם מעבירים מידע. הכאב מהסוג הראשון נוסע בכביש המהיר, על סיבים עצביים מסוג Aδ - זה ה"אאוץ'" הכמעט מיידי שאומר לך להזיז את היד מהאש - ואילו הסוג השני נוסע בכבישים רגועים יותר, על סיבי C - זה הכאב העמוק והעמום יותר שמודיע לך שעשית טעות, שנגרם לך נזק בגוף, ושעכשיו הגיע הזמן לשלם על זה.

 

הכאב שמגיע מהאשכים הוא ללא ספק כאב מהסוג השני. אין כאן בדרך כלל יד שצריך להוציא מהאש. אם קיבלת מכה אז קיבלת מכה, הנזק נעשה ושום תנועת הגנה לא תעזור לך. ואם הביצים שלך עדיין נמצאות בכף ידו של היריב, כדאי דווקא שתימנע מתנועות פתאומיות. הדבר היחיד שצריך להוסיף כאן זה את ההבנה שעשית טעות, כדי שבפעם הבא תגן על האזור טוב יותר. ואת זה עושה הכאב האיטי.

 

תיקון טעות: בטור שהתפרסם ב־23 בדצמבר כתבתי שאף אצן לבן לא שבר את מחסום העשר שניות במירוץ 100 מטר. כמה קוראים הסבו את תשומת לבי להישגיו של האצן כריסטופר למטרה, שהצליח לפני כמה חודשים לרוץ את המרחק הזה ב־9.98 שניות. גאווה לבנה אמיתית. בטור שהתפרסם ב־21 באוקטובר כתבתי שהמרכז המשותף לסיבוב כדור הארץ והירח נמצא כק"מ וחצי מתחת לאדמה. הקורא חד־העין דוד חפר העמיד אותי על טעותי - המרכז נמצא כ־ 1,700 ק"מ מתחת לאדמה. שלמי תודה לו ולשאר הקוראים הביקורתיים. כן ירבו.

 

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

בטל שלח
    לכל התגובות
    x