$
שאול אמסטרדמסקי

חבל שלמצוקת הדיור אין טייקון

למה קל יותר להילחם בכיל מאשר בבעיות הליבה

שאול אמסטרדמסקי 07:4623.12.10

לפעמים צריך להגיד מילה טובה לשר האוצר. השבוע הוא הוכיח שיש בעל בית חדש בשכונה וקוראים לו יובל שטייניץ. ושפיו ולבו שווים.

 

לאורך כל דרכו הפתלתלה של חוק ההסדרים הצהיר שטייניץ כי לא יתפשר על ביטול הטבות המס המפליגות שמהן נהנית כיל. והנה השבוע, למרות מסע לחצים

מסיבי מצד החברה, הגיע שטייניץ בעצמו לוועדת הכספים וממש ברגע האחרון השיג את הניצחון. הוא עשה זאת חרף הידיעה שהוא עלול לשלם בפריימריז הבאים מחיר פוליטי כבד.

 

זה לא הקרב היחיד בעת האחרונה שבו שטייניץ יוצא באופן בוטה נגד בעלי ההון. גם בקרב סביב המלצות ועדת ששינסקי בעניין תמלוגי הגז שטייניץ מסרב להתפשר. מבחינתו, אין סיבה לתת ליצחק תשובה ליהנות מרווחים מופלגים שמקורם במשאבי ציבור. גם כאן מופעלים לחצים, וגם כאן שטייניץ מגלה עמידות איתנה. אז כן, הגיעה השעה לומר מילה טובה לשר האוצר.

 

בעיות הליבה יתומות

 

ההחלטה של שטייניץ לשים על הכוונת כמה מבעלי ההון המרכזיים במשק הישראלי היא מרשימה, ואין להקל בה ראש. אבל היא לא המשימה האמיתית שמונחת לפתחו.

 

המשימה הראשונה במעלה של שר האוצר היא טיפול בבעיות הליבה של הכלכלה הישראלית, אלה שהולכות ונהפכות בהדרגה לאיומים אסטרטגיים מבעבעים. על סדר היום יש לא מעט כאלה: בעיית אי־ההשתלבות בתעסוקה, בעיית החינוך, בעיית הבריאות, ובמידה פחותה גם בעיית הדיור. כל אחת מהבעיות הללו מורכבת עד מאוד ומכילה מתחים של מרכז מול פריפריה, עניים מול עשירים, חזקים מול חלשים. לאף שר אוצר אין דרך לטפל באופן כולל בכל אחת מן הבעיות הללו, אבל בהחלט יש בכוחו של שר האוצר לקדם מהלכים לטיפול בכל אחת מהן, אם רק ירצה.

 

פנים רבות לבירוקרטיה

 

ההבדל המרכזי בין בעיות הליבה הללו לבין המטרות האחרות ששטייניץ הציב בפניו הוא שלבעיות הליבה אין כתובת אחת שאליה ניתן לפנות, אין אשם אחד שאותו ניתן לתלות. תשובה לא אשם במחסור ברופאים בדרום. עידן עופר אינו האחראי לכך שמגזר הולך וגדל בישראל מתבטל ומקבל תקציבי עתק מן המדינה. שרי אריסון אינה אשמה בחסמים הניצבים בפני נשים המעוניינות לעבוד ונוחי דנקנר אינו הכתובת להישגים המידרדרים של תלמידי ישראל בכל מבחן שהוא.

 

האחראים להתפתחות הבעיות האלה ולטיפול הקלוקל בהן הם נבחרי הציבור ובעלי הסמכות האחרים, הפקידים הבכירים. הם אלה שקובעים את סדרי העדיפויות, אלה שלא מנהלים נכון את התקציבים ואת כוח האדם. והם, בניגוד לבעלי ההון, מהווים מטרה קשה למתקפה. אין להם שם אחד, הם רבים מדי ומבוזרים מדי. הם יודעים ששרים הולכים ובאים, אבל הפקידות לעולם נשארת.

 

יתכבד נא השר שטייניץ ויוכיח לציבור שבחר בו שהוא יכול גם לאלה. שהוא מסוגל להציג קבלות לא רק מול טייקונים, אלא גם מול הבירוקרטיה. שידפוק על השולחן ויתחיל לשנות סדרי עולם, גם במשרד שלו. בלי מסיבות עיתונאים והצהרות. זהו האתגר האמיתי שלו. רק כשהוא יעמוד בו, הוא יוכל להרגיש כי מילא באמת את שליחותו.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x