• תפריט
מוסף 7.10.10

לא חבר: למה דווקא מארק צוקרברג ומה הוא עשה כדי שלא יכתבו עליו

"הרשת החברתית", הסרט המדובר של השנה, מתאר את מארק צוקרברג כאיש מבריק אבל גם מניפולטיבי ובודד. הקרבות שניהל נגד הסרט על אודותיו, ומיליוני הדולרים ששילם כדמי שתיקה, מבהירים שאין לו שום בעיה לשכתב את ההיסטוריה כדי לשמר את תדמיתו. זה לא ממש עזר לו

טלי שמיר 10:3507.10.10
“אתה עומד להיות איש מחשבים מאוד מצליח. אבל אתה הולך לחיות במחשבה שבנות לא אוהבות אותך כי אתה חנון. אני רוצה שתדע, ממעמקי לבי, שזה לא יהיה נכון. זה יהיה כי אתה מניאק"

(החברה של מארק צוקרברג נפרדת ממנו, מתוך "הרשת החברתית")

 

לאן שלא תסתכלו, תראו את מארק צוקרברג. כבר כמה שבועות שהמיליארדר הצעיר ביותר בעולם מקשט אין ספור שערים וכתבות תחקיר בכל העיתונים הגדולים בארצות הברית, מככב בשיחות סלון ממזרח ועד מערב, זוכה להופעת אורח ב"משפחת סימפסון" ומיישיר מבט מפוחד־מרושע משלטי פרסומת שעליהם נכתב: "פרחח. גאון. מיליארדר".

 

הקמפיין האגרסיבי, השיחות, הכתבות, הטריילרים, הפארודיות לטריילרים - כולם חלק ממערבולת פמפום משוכללת ורב־ערוצית של "הרשת החברתית", דרמה מבית סוני שנראית כאילו נתפרה במיוחד למידות התואר "הסרט המדובר של השנה" עוד בטרם צולמה הסצינה הראשונה שלה. אין להתפלא אם כך שבסוף השבוע האחרון, עם יציאתו לאקרנים בקול תרועה, כבש "הרשת החברתית" את המקום הראשון במצעד שוברי הקופות האמריקאי עם 23 מיליון דולר בסוף שבוע אחד (לישראל הוא עתיד להגיע רק ב־28 בחודש).

 

רוצים לקבל הזמנה זוגית להקרנת טרום-בכורה של הסרט "הרשת החברתית"? לחצו כאן והשתתפו בחידון הטריוויה של "כלכליסט" בפייסבוק

 

לכתבות נוספות באותו נושא:

הסרט של דיוויד פינצ'ר - המבוסס על סיפור הקמת פייסבוק על ידי צוקרברג - זוכה להצלחה לא רק בזירת המזומנים. ביקורות נלהבות רבות כבר התפרסמו מעל במות כמו "הניו יורקר", שטען שמדובר בסרט "מבדר בצורה מבריקה ומטלטל רגשית", "הניו יורק פוסט", שייחס לסרט "קנה מידה שייקספירי", ומגזין הטכנולוגיה הנחשב "וויירד", שהשווה אותו ל"אזרח קיין" (וגם העניק לו את הכינוי "האזרח זאק"). "הרולינג סטון" קבע שמדובר בסרט ש"מגדיר את העשור בצורה מבריקה". יוצרי הסרט, מהמרים כולם, כבר הבטיחו את מקומם ברשימת המועמדויות לאוסקר.

 

מארק צוקרברג. מסמל את התקופה מארק צוקרברג. מסמל את התקופה צילום: בלומברג

 

אבל לא כולם לוקחים חלק בחגיגה, בהם פייסבוק ומארק צוקרברג עצמו, שבמשך שנתיים של הפקה סירבו בתוקף לשתף פעולה ועשו ככל האפשר כדי למנוע גם מאנשים אחרים לשתף פעולה. לטענת דוברות החברה, "הסיפור המוצג ב'רשת החברתית' לא תואם את המציאות. הוא נוצר כדי לפתות אנשים לאולמות הקולנוע ולא כדי לספר סיפור מדויק". בתוכנית של אופרה ווינפרי לפני כשבוע אמר צוקרברג: "הרבה מזה זה פיקציה וגם היוצרים יודו בזה... אלו החיים שלי, ואני יודע שהם לא כל כך דרמטיים". ההופעה של צוקרברג ב"אופרה" באה בעקבות תרומה שלו, של 100 מיליון דולר, למערכת החינוך בניו ג'רזי. ההשערות הן שהתרומה וההופעה הטלוויזיונית הנדירה (הוא ממעט מאוד להופיע בתקשורת) נולדו כדי להסיט את תשומת הלב מהסרט ולהקדים תרופה לפגיעה בדימוי שתביא לו היצירה הבדיונית שהוא עומד במרכזה.

 

ממה הוא מפחד?

 

מה הסכנה הגדולה שרואים פייסבוק וצוקרברג ב"רשת החברתית"? התשובה לכך מורכבת.

 

קודם כל, במרכז הסרט עומדות שתי תביעות מצד חבריו ללימודים של צוקרברג, שטוענים שהוא גנב מהם את הרעיון ונישל אותם מחלקם בחברה שעזרו להקים. אבל עובדת התביעות האלה ידועה ופרטיהם כבר נחשפו בספר שעליו מבוסס הסרט ובכתבות רבות בעיתונות. נראה שבפייסבוק חוששים יותר מכל מהדימוי שמצייר הסרט למנכ"ל שלהם, ומכוחה של הוליווד לצרוב את דמותו כרצונה בעיני הקהל הרחב.

 

כוכבי הסרט "הרשת החברתית" כוכבי הסרט "הרשת החברתית" צילום: MCT

 

אלא שהדמוי הציבורי של מארק צוקרברג (26) מעולם לא היה משהו שכדאי להתגאות בו. בנם הגאון של רופא השיניים והפסיכיאטרית מניו יורק הצטייר מאז ומעולם כדמות משונה. לצוקרברג, הידוע בחיבתו לכפכפים וקפוצ'ונים, יש אמנם חברה ששווה מיליארדים, אבל יש לו גם הרבה שונאים ואנשים שמבקרים את דעותיו ופעולותיו, בעיקר בכל הנוגע לשמירה - או יותר נכון חוסר שמירה - על פרטיות ברשת.

 

מקומץ ההופעות שלו בתקשורת ועל במות ציבורית ניכר ש"זאק", בפי חבריו, איננו אדם מאוד קומוניקטיבי, שהוא נוטה להתנסח בלקוניות, במשפטים קצרים וחסרי השראה, להזיע ולנוע באי־נוחות כששואלים אותו שאלות קשות. אחרי הופעה לא מחמיאה בתוכנית "60 דקות" כתב עליו בלוגר שהוא "לא מסוגל לחייך, מבחינה גנטית". פרופיל שפורסם עליו ב"ניו יורקר" השווה את אופן הדיבור שלו לשיחה בתוכנת מסרים מיידיים. "התלונה האופיינית על צוקרברג היא שהוא רובוט... כאילו תכנתו אותו", אמר אחד החברים הקרובים שלו.

 

דמותו ב"רשת החברתית" לא מאוד שונה מזה, אם כי מעט מוקצנת. רוב הסרט הוא מופיע כשפרצופו תקוע בתוך הלפטופ, הוא לעולם לא מחייך, ומצטייר כנכה רגשית וחברתית ששונא להתחבק, נוטה להסתגר ואוהב להגיד דברים מרושעים לחבריו. ג'סי אייזנברג, שמגלם אותו בסרט, למד את דמותו באמצעות האזנה לצוקרברג באייפוד ובאמצעות שיחות עם טיפוסים שמזכירים אותו - מעין גאונים עם הפרעות חברתית, בהם בן דוד של אייזנברג, שבמקרה גם עובד בפייסבוק. אייזנברג גם קרא ספר על תסמונת אספרגר, תסמונת שברשת מתרוצצת השמועה שצוקרברג לוקה בה.

 

מלחמות מאחורי הקלעים

 

איך בכלל קרה שצוקרברג מצא את עצמו בגיל 26 במרכזו של סרט הוליוודי, תענוג שמעטים בהיסטוריה זכו לו? אפילו סטיב ג'ובס וביל גייטס נאלצו להמתין לשנות ה־40 שלהם כדי לזכות בכבוד, ועוד נאלצו לחלוק אותו יחד בסרט "Pirates of Silicon Valley".

 

הכל התחיל ב־2008, כשבחור בשם אדוארדו סייברין החל לדבר עם הסופר בן מזריץ'. סייברין סיפר שהוא תובע את פייסבוק, שהוא היה מייסד־שותף של החברה, המנהל הפיננסי הראשון שלה והמשקיע המקורי. הוא סיפר שצוקרברג גזל ממנו את חלקו בחברה ובגד בו. סייברין, "בחור זועם", לדברי מזריץ', אמר שלפני הבגידה הוא וצוקרברג היו חברים, חלקו שאיפות כמו להיות פופולריים, להיכנס למעגלים חברתיים יוקרתיים ו"להשיג זיונים".

 

מתוך הסרט "הרשת החברתית" מתוך הסרט "הרשת החברתית" צילום: MCT

 

כשסייברין ומזריץ' החלו להיפגש, מזריץ' כבר היה קרוב לטיוטה ראשונה של הספר, אלא שאז "מארק גילה שהוא דיבר איתי והציב תנאי, כחלק מעסקת הטיעון, שאדוארדו לא יוכל לדבר איתי שוב", אמר מזריץ' בראיון ל"וויירד". על פי הדיווחים, קיבל סייברין הרבה כסף בתמורה לשתיקה שלו: כ־600 מיליון דולר.

 

מזריץ', שאיבד את המקור העיקרי שלו, החליט לא לוותר. הוא המשיך לעבוד על הספר ובמקביל שלח להוליווד טיוטה ראשונה בת 28 עמודים.

 

הוא מספר שמספר המקורות שלו הלך והצטמצם עם הזמן. צוקרברג, לדבריו, שכנע אותם אחד אחד להפסיק לפגוש אותו, ומי שלא שיתף פעולה קיבל מכתב מעורכי הדין של פייסבוק.

 

אבל בשביל הוליווד לא צריך עובדות מוצקות מדי. מפיק־העל סקוט רודין התלהב מהטיוטה של מזריץ' ונתן את הטקסט לתסריטאי ארון סורקין ("הבית הלבן"), שקרא רק שלושה עמודים ומיד צלצל לסוכן שלו ואמר: "אני רוצה לעשות את זה". מאוחר יותר הם צירפו לנבחרת־העל שלהם את הבמאי פינצ'ר. מזריץ' מודה היום שלא האמין שהזכויות לסרט יימכרו מהר כל כך. מה שהלהיב את סורקין היה פחות הסטארט־אפ שנהפך למעצמה, ויותר הדרמה החברתית. “מנקודת מבט של עלילה, יכולת לספר אותו סיפור על המצאה של טוסטר ממש טוב... נמשכתי לחומרים האוניברסליים בסיפור, חברות, קנאה, נאמנות, כוח, אהבה, בגידה. הדברים שאייסכילוס היה כותב עליהם", מסביר סורקין, "העובדה שזה פייסבוק רק הופכת את זה לאירוני - שהרשת החברתית הכי מצליחה בעולם הומצאה על ידי בחור עם בעיות חברתיות".

 

ג'סטין טימברלייק. משחק את שון פרקר מייסד נאפסטר ג'סטין טימברלייק. משחק את שון פרקר מייסד נאפסטר צילום: אי פי אי

המאמצים של צוקרברג למנוע את הפקת הסרט, או לכל הפחות למזער את נזקיו, הוחבאו היטב תחת מעטה כבד של חשאיות. ידוע שבכירי פייסבוק, בהם סגניתו שריל סנדברג, צפו בהקרנה מוקדמת של הסרט והעבירו לחברת ההפקה רשימת "הצעות לשינוי". גם סורקין, בעצת עורכי הדין של סוני, משתדל לקמץ במילים - שלא כהרגלו - לגבי המחקר שערך לצורך הכנת הסרט. כשהוא נלחץ אל הפינה, כמו בראיון שנתן לאחרונה, אמר בזהירות כי "נכפה עליו בידי בית משפט לסתום את הפה לגבי זה" והודה ש"ברגעים אלו ישנם משפטיים תלויים נגד כמה מהמקורות".

 

חופש אמנותי פרוע

 

הסרט מתקיים בשנת 2004, השנה שבה הקים צוקרברג את פייסבוק בחדר המעונות שלו בהרווארד, וכמה שנים מאוחר יותר, בחדר דיונים עמוס עורכי דין, שבו שוטחים התובעים את טיעוניהם. מלבד סייברין (בגילומו של אנדרו גארפילד) תובעים את פייסבוק גם התאומים טיילור וקמרון ווינקלווס (שאותם מגלם שחקן אחד, ארמי האמר), צמד חותרים אולימפיים ובוגרי הרווארד שזמן קצר לפני הקמת פייסבוק שכרו את שירותיו של צוקרברג כדי שיתכנת להם רשת חברתית. צוקרברג מעולם לא השלים את העבודה עבורם, והם טוענים שהוא פשוט לקח את הקודים והרעיונות והקים על בסיסם את פייסבוק (במציאות התביעה הזו הסתיימה בעסקה של 65 מיליון דולר).

 

פינצ'ר וסורקין מודים שהחופש האמנותי היה חשוב להם יותר מהעובדות. פינצ'ר ביקש מהשחקנים לא להיפגש עם בני דמויותיהם (ורובם עשו זאת). סורקין סיפר ל"ניו יורק מגזין" שחש הקלה כשהבין שפייסבוק לא עומדים לשתף איתו פעולה. "רצינו להגיד שניסינו מאוד, ואכן ניסינו. אבל לא רצינו את השותפות של מארק כי לא רצינו שזה ייראה כמו סרט שבא מפייסבוק", אמר ל"ניו יורק מגזין", "אני לא רוצה להיות נאמן לאמת, אני רוצה להיות נאמן לסיפור".

 

זו כנראה גם הפעם הראשונה שבה חנון לא תקשורתי כמו צוקרברג - אנטי־גיבור לכל הדעות - מקבל את מרכז הבמה. "עבור עמק הסיליקון 'הרשת החברתית' מסיים עידן של הזנחה מצד המסך הגדול", קבע המגזין "וויירד". "וצוקרברג חנון ההייטק הראשון שזכה להיות סלבריטאי הוליוודי".

 

אלא שחנון ההייטק הזה הוא חנון הייטק מאוד ספציפי. צוקרברג שבסרט, אם כך, הוא לא סתם אדם, אלא סמל. סמל לתקופה, על מגרעותיה ומעלותיה. האישיות הפרדוקסלית שלו - שמשלבת בין ביישנות חברתית עצומה לבין ניסיון לחולל מהפכה בזירה החברתית - היא סמל לעידן הנוכחי, לעידן של פייסבוק. עידן שהתקשורת בו היא בו־זמנית הכי קרובה והכי רחוקה שיש.

 

צוקרברג גם משלם מחיר על כך: בחופש האמנותי שלקחו לעצמם יוצרי הסרט הם משתמשים בו כבובה, כחליפה ריקה שמזמינה לצקת לתוכה דמות.

 

אמת היא שכך תמיד עושים בסרטים, אבל כשמדובר במישהו חי, צעיר כל כך, קרוב כל כך להווה, יש בזה משהו מעט משונה. אבל, כפי שהגדיר זאת "ניו יורק מגזין": "אחת הבעיות במאמץ המודע להציג את עצמך כלוח חלק היא שאתה מזמין אחרים לקשקש על כולך".

 

בסופו של דבר, יש לא מעט אירוניה בעובדה שחברה נמצאת במרכזו של דיון סוער על הגבולות בין פרטיות לציבוריות (נושא שכמעט ולא נידון בסרט) נעמדת פתאום על הרגליים האחוריות במגננה על ישותו ה"אמיתית" ו"פרטיותו" של האיש שאחראי לעובדה שכולנו מסתובבים עכשיו בעולם עם כפילים וירטואליים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x