שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
גלית חמי

בזכות האמונה

אנשי השנה של "כלכליסט" הם אלו שהקשיים בדרך לא ריפו את ידיהם, אלא להפך. אלו שהאמינו, התאמצו ושינו משהו בעולם העסקים הישראלי

גלית חמי 17:5306.09.10

כסף הוא דבר מתעתע. יש לנו נטייה לייחס לאנשים שהצליחו להקים אימפריות עסקיות ולעשות מיליונים תכונות שלא בהכרח קיימות בהם, כמו פיקחות, אינטליגציה גבוהה ויכולת ניתוח מעמיקה - כאילו היו לכל הפחות מנתחי מוח או חוקרי גרעין.

 

מקרוב, התמונה בדרך כלל הרבה פחות מהפנטת. יש בעולם העסקים אנשים מרתקים ובעלי כריזמה, יש אחרים בעלי כישורים חשבונאיים־פיננסיים, אבל יש גם כאלה שבקושי יודעים לחבר משפט אחד ברור. הכישרון היחיד שיש להם הוא היכולת לזהות הזדמנויות עסקיות. אצל אנשי עסקים הכישרון הזה מתורגם מיידית לכסף, וככל שיש יותר ממנו יש לנו נטייה לבלבל אותו עם כישורים אחרים.

 

אנשי השנה הנבחרים. מימין: דן בן דוד, אייזיק דבח, יצחק תשובה, גבי רביד, שאול שני ואבי ברנמילר אנשי השנה הנבחרים. מימין: דן בן דוד, אייזיק דבח, יצחק תשובה, גבי רביד, שאול שני ואבי ברנמילר צילום: שוגר דיוויד

 

גם השנה, בבואנו לבחור את אנשי השנה של "כלכליסט", ניסינו כמיטב יכולתנו לשים את הכסף בפרופורציות המתאימות. זו היתה משימה מאתגרת, לא קלה, אבל כמדי שנה, היא גם מלאת סיפוק. הנטייה לבחור את מי שעשה את האקזיט הגדול ביותר או את מי שעשה את העסקה הכי גדולה - היא טבעית לפעמים אבל חוטאת לאמת. היא מחטיאה את הסיפור, שהוא לעתים הרבה יותר מכסף.

 

לא כל אנשי השנה שלנו הפכו בשנה שחלפה לעשירים יותר. חלקם נאלצו להסתפק השנה במשכורת הרבה יותר צנועה ממה שהיו רגילים, וחלקם אפילו לא ניסו את מזלם בעולם העסקים. אבל הם כולם העזו, פרצו דרך, עשו שינוי בעולם העסקים והובילו מהלכים שאת תרומתם אפשר אולי למדוד בכסף, אבל לא רק.

 

מחקרו של פרופ' דן בן־דוד על אי־השתתפות החרדים והערבים במעגל העבודה בישראל, שעלה השנה לתודעה הציבורית, הוא בבחינת נכס לאומי. המחקר שעליו שקד בן־דוד במשך עשור מזהיר אותנו מפני סכנות האורבות למשק, כאלו שעלולות לעלות לנו מאות מיליוני שקלים בעתיד הלא רחוק.

 

חיים שני, שנכנס לתפקידו כמנכ"ל האוצר לפני פחות משנה, בחר לוותר על המיליונים שיכול היה להמשיך ולעשות בתפקידו הקודם כמנכ"ל נייס, והחליט לתרום מזמנו מניסיונו ולהתגייס למגזר הציבורי.

 

דוד עזריאלי, שהמשיך והרחיב את עסקיו בישראל בשנים האחרונות, לקח גם הוא החלטה אמיצה בשנה שחלפה, כאשר החליט לתרום את מרבית הונו לארגוני צדקה.

 

אייזיק דבח אמנם מבלה את מרבית זמנו בארצות הברית, אבל ההחלטה שלו להשקיע בעסקי הטקסטיל של דלתא אינה טריוויאלית, וההצלחה שרשם בהבראת החברה ראויה לציון. גם ההחלטה של יצחק תשובה להשקיע ממיטב הונו בחיפושי נפט וגז בישראל אינה ברורה מאליה, והשנה הוא גם קצר את הפירות.

 

האמונה היתה גם מנת חלקם של אבנר ברנמילר, מייסד חברת סולל שנמכרה השנה לחברת סימנס הגרמנית; של שאול שני, שהמשיך להאמין בחברת התקשורת הברזילאית שהקים - גם לאחר שמרבית השותפים כבר ויתרו עליה; ושל עדי לוסטיג, שנאבקה במשך שנתיים והצליחה בסופו של דבר להביא לכך שהממשלה תורה לוועדה המחוזית לדון מחדש בבניית כפר הנופש בחוף פלמחים.

 

גבי רביד, לשעבר המנכ"לית המיתולוגית של בית ההשקעות פסגות, עשתה השנה את הקאמבק הגדול בקריירה שלה. שלוש שנים לאחר שנאלצה לפרוש היא חזרה ללב התעשייה כיו"ר דש איפקס, ולזכותה ניתן לזקוף את העובדה שלא ישבה בחיבוק ידיים וחיכתה שמישהו יגאל אותה ממר גורלה, אלא ליוותה והובילה את עסקת מכירת השליטה בדש איפקס, שזיכתה אותה במשרה, כבר משלביה הראשונים. שאול אלוביץ' סגר גם הוא מעגל: מי שנכנס לעסקי התקשורת עוד בשנות השמונים, הגשים השנה את חלום חייו כאשר רכש את השליטה בחברת התקשורת הגדולה בישראל - בזק.

 

כל אנשי השנה שלנו הם הוכחה חיה לכך שחזון, אמונה ואולי אפילו קצת ציונות הם מנועי הצמיחה האמיתיים של הכלכלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x