• תפריט
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: לבנון תחילה

פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים צפוי לעלות עד 90 מיליארד דולר. דווקא בלבנון, שבה מספר הפליטים קטן יחסית, מצבם הוא הקשה ביותר

דני רובינשטיין 07:3730.08.10

לפני שנים שלח אליי סלמן אבו סיתה, המנהל בלונדון מוסד בשם "מרכז השיבה הפלסטיני", את אחד המסמכים המוזרים ביותר שנגעו לבעיית הפליטים הפלסטינים ממלחמת העצמאות של ישראל ב־1948. לדעת אבו סיתה, אפשר להחזיר את הפליטים שירצו בכך למקומות מגוריהם בתוך ישראל בלי לפגוע באף יהודי. וכיצד? על אדמות של כ־400 יישובים ערביים שהיו בישראל הוקמו קיבוצים ומושבים, כותב אבו סיתה. ומה קרה בהם? הקיבוצים השתנו וברובם הפסיקו לעבד את האדמה. התושבים המקוריים, הפלסטינים, יכולים לחזור ולהשתלב בשגשוג הכלכלי של הקיבוצים. ואילו במושבים, שנותרו חקלאיים, רוב העובדים הם תאילנדים, ומדוע שלא יהיו אלה הפליטים הפלסטינים שיחזרו? גם בערים הערביות הגדולות כמו, יפו, לוד, רמלה, ובאר שבע (עיר הולדתו של אבו סיתה) יש על פי בדיקה שערך מספיק שטחים ריקים להקמת שכונות חדשות, בלי לפגוע באף יהודי.

 

ההצעה של קבוצת AIX

 

מול מסמך זה עומדת ההצעה הרצינית של קבוצת הכלכלנים הישראלית־פלסטינית AIX, שפורסמה לפני כשנתיים ועודכנה לאחרונה. בראש הצוות הישראלי עומד הפרופ' אריה ארנון, שהסביר בעבר את המרכיבים הכלכליים העיקריים של הצעת הקבוצה. המהלך הראשון בהצעה הוא שיקום פליטים במקומות מושבם בארצות השונות. עלות שלב זה מוערכת ב־14 מיליארד דולר. המהלך השני הוא מעבר פליטים לארצות אחרות (פלסטין, ירדן ומעט גם מעבר לים ולישראל) בעלות של 19 מיליארד דולר. המהלך השלישי הוא תשלום פיצויים על רכוש בגובה של כ־30 מיליארד דולר, והמהלך האחרון לפיוס ו"סגירת חשבון" צפוי לעלות כ־22 מיליארד דולר. מאחר שמדובר באומדנים כלליים מאוד, המחיר הכללי של פתרון בעיית הפליטים, לפי הצעת הקבוצה, הוא בין 75 ל־90 מיליארד דולר, בתהליך שיימשך כעשר שנים.

 

גטאות ועוני קשה

 

כל מי שמכיר את סבך הבעיות והצעות הפתרון, יודע שבעיית הפליטים החמורה ביותר היא במקום אחד: בלבנון. בשאר המקומות (בירדן 2.5 מיליון, בגדה ובעזה 1.9 מיליון, בסוריה 500 אלף) מצבם טוב יותר. בפגישה עם יאסר ערפאת ערב מותו שמעתי אותו אומר שבעיית הפליטים הקריטית היא רק בלבנון. לפי הנתונים הרשמיים, מספרם הוא כ־440 אלף. ערפאת קבע אז שהמספר נמוך בהרבה: כ־250 אלף.

 

רוב הפליטים הם סונים, ואם לבנון תעניק להם אפשרויות קליטה, הם יערערו את שיווי המשקל הרגיש בין הקבוצות השונות. לכן, רובם מרוכזים במחנות שהם מעין שטח חוץ־טריטוריאלי, שם השירותים הם של סוכנות האו"ם והשליטה היא בידי הארגונים הפלסטיניים.

 

לפליטים אסור לעבוד בשורת מקצועות מחוץ למחנות, כדי שלא יקפחו את פרנסתם של הלבנונים. כתוצאה מכך הם עניים יותר לא רק מהלבנונים, אלא מכל הפליטים בארצות האחרות. אין להם ביטוחי בריאות ופנסיה, הם מבוגרים יותר וכמחצית מבני 50 ומעלה אינם יודעים קרוא וכתוב. על רקע זה ברור שהמהלך הראשון של פתרון בעיית הפליטים צריך להיות פליטי לבנון. הפתרון שם קל יחסית, כי מדובר בציבור קטן ולא בעלות של עשרות מיליארדי דולרים.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x