הכלכלה הפלסטינית: חלום הבקעה

העתיד של הכלכלה הפלסטינית: בקעת הירדן

שורה של סיבות הביאו את החוקרים למסקנה שבבקעת הירדן טמון עתידה של הכלכלה הפלסטינית. תחילה, הבקעה מכילה עתודות קרקע המתאימות לתוכניות פיתוח. זהו המרחב היחיד הפתוח, למשל, לבנייה עירונית רחבה שתשרת את הגידול הטבעי הפלסטיני ואולי גם את קליטת הפליטים בעתיד. בשטחים הפלסטיניים קיימת מצוקת דיור שתגדל בעשור הקרוב נוכח הריבוי הטבעי הגבוה, והחוקרים מצביעים על אפשרות לבניין ערים פלסטיניות חדשות בשיפולי ההרים היורדים לבקעה כדי שלא לגזול שטחים מהבקעה עצמה - שטחים שמתאימים לפיתוח חקלאי ותעשייתי נרחב.

בבקעה יש כ־100 אלף דונם לגידולים חקלאיים, בעיקר ירקות, פרחים ותבלינים, שיספקו כ־200 אלף מקומות עבודה בחקלאות ובתעשייה חקלאית. היתרונות של החקלאות הפלסטינית הם גישה נוחה יחסית לשווקים הערביים מצד אחד ולטכנולוגיה החקלאית המפותחת של ישראל מצד שני. האומדן של ההכנסות מהחקלאות העתידית בבקעה הוא כמיליארד דולר בשנה. הבעיה היא כמובן המחסור החמור במים. אחת האפשרויות היא להעביר לבקעה מים מותפלים מרצועת עזה.

תוכניות הפיתוח: תיירות, חקלאות וקשרי תחבורה

בקעת הירדן מתאימה גם לפיתוח תעשיית התיירות. יש בבקעה אפשרות לשלב תיירות לאתרים הדתיים וההיסטוריים; יריחו העתיקה ומנזרי המדבר, קומראן ואתר הטבילה בירדן, יחד עם תיירות בריאות לחופי ים המלח, תיירות ספורט בצוקי המדבר ותיירות נופש בחודשי החורף.

יתרון גדול של הבקעה הוא המיקום האסטרטגי שלה: צומת דרכים חשוב מהמערב, הים התיכון, למזרח הירדן. בתחבורה ובלוגיסטיקה קיים פוטנציאל רחב מאוד לפיתוח בבקעה. בבקעה קיימים מעברים נוחים למכלול קשרי תחבורה, קווי דלק, גז וחשמל - מנמלי הים בישראל ובעזה ועד סעודיה, עיראק ונסיכויות המפרץ. במסמך שפרסם ראש הממשלה הפלסטינית סלאם פיאד לפני כשנה מופיעה גם תוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי בבקעה. עוד מאפשרים התנאים הגיאוגרפיים של הבקעה ניצול אנרגיה אקולוגית של שמש ורוח.

פיתוח בקעת הירדן מחייב שיתוף פעולה משולש - פלסטיני, ישראלי וירדני - אך המציאות כמובן שונה לחלוטין. הבקעה כיום היא שטח מדברי עלוב, שומם ברובו, עם אוכלוסייה דלילה של כ־40 אלף פלסטינים, בעיקר ביריחו, ו־7,500 ישראלים בשורה של התנחלויות קטנות. זהו שטח של גבול ומתקנים צבאיים בשליטה ישראלית, שלפלסטינים אסורה הכניסה אל רובו. בתמונה העכשווית המדכאת של בקעת הירדן יש פה ושם התחלות צנועות; רכבל לתיירים ממעיין יריחו למנזר הקרנטל ותוכנית פיתוח אזור תעשייה למוצרים חקלאיים שהשלימה ממשלת יפן ממזרח ליריחו, אך חזון בקעת הירדן הפלסטינית רחוק מהמציאות העכשווית.