איך אומרים שובר קופות בסינית: הוליווד רואה כוכבים באסיה
העלייה במכירות כרטיסי הקולנוע באסיה קורצת למפיקים בהוליווד הממהרים לעבד להיטים כמו "מה נשים רוצות" ו"רוח רפאים" לסינית וליפנית
23:29
08.07.10
הבמאי והמפיק ההונג קונגי פיטר צ'אן קיבל לפני חמש שנים שיחת טלפון מעניינת מאולפני האחים וורנר שבה ביקשו לברר אם הוא מעוניין להפיק גרסה מקומית ל"גשרים של מחוז מדיסון" בכיכובו של צ'או יאן פאט (בתפקיד שגילם קלינט איסטווד) וגונג לי (בתפקיד שגילמה מריל סטריפ). צ'אן ענה בחיוב מתוך מחשבה שאכן אפשר להעביר את העלילה לסין, אך בשל אילוצי לוחות זמנים הפרויקט נדחה.
מהעיירה האמריקאית לסין
היום הכל כבר נראה אחרת. בהשראת העלייה במכירות כרטיסי הקולנוע באסיה, ובייחוד בסין, במאים ומפיקים ממהרים להפיק מחדש מספר הולך וגדל של להיטים מהוליווד המותאמים במיוחד לקהל האסייתי. בשנה שעברה נהפך המותחן "סלולר" מ־2004 בכיכובה של קים בסינג'ר לחידוש הסיני הראשון של סרט הוליוודי. השנה, בפסטיבל ברלין, הבמאי ז'אנג אימו הציג את הסרט "אשה, אקדח ודוכן אטריות" ששימש כפרשנות שלו ל"רציחות פשוטות", מהסרטים המוקדמים של האחים כהן. לצורך הגרסה האסייתית, מוקד הפעילות עבר מהעיירה האמריקאית לנוף המדברי של צפון־מערב סין. ביוני החלה הפקת החידוש הסיני לקומדיה הרומנטית משנת 2000 "מה נשים רוצות", כאשר הכוכבים ההונג קונגים אנדי לאו וגונג לי ממלאים את תפקידיהם של מל גיבסון והלן האנט.
החידושים הללו נעשים אמנם על ידי מפיקים מקומיים, אך הוליווד ממהרת להצטרף לחגיגה. לאחר שכמה וכמה סרטים אסייתיים זכו לעיבודים מוצלחים בהוליווד בשני העשורים האחרונים, בהם "הטבעת", "השתולים" ו"הבית על האגם", האולפנים האמריקאיים מפשפשים כעת בארכיונים ומלקטים סרטים שיועברו לקהלים חדשים במזרח. הקיץ אולפני דיסני מפיצים גרסה דוברת סינית של הלהיט "היי סקול מיוזיקל". אולפני פרמונט ביפן וחברת ההפצה המקומית שוציקו החלו לאחרונה בצילומי העיבוד המחודש לסרט "רוח רפאים" מ־1990, כשהשחקנית היפנית נאנאקו מאצושימה והשחקן הקוריאני סאונג האון סונג יקבלו את תפקידי דמי מור ופטריק סווייזי. מאז ומתמיד התאמצה הוליווד להתאים את הסרטים לקהלים מקומיים.
כבר בתחילת שנות השלושים הפיקו האולפנים בהוליווד לעתים קרובות גרסאות בשפות זרות תוך שימוש באותן תפאורה ותלבושות. לפני פיתוח שיטת הדיבוב, כאשר לורל והרדי ("השמן והרזה") הצטלמו בצרפתית, ספרדית, גרמנית או איטלקית, הם קראו את הטקסט באופן פונטי מגיליונות בריסטול. על הסט של "דרקולה" ב־1931 עבדו שני צוותים נפרדים. טוד בראונינג ביים את בלה לוגסי ביום בעוד ג'ורג' מלפורד ביים את השחקן קרלוס ווילריאס בלילה, לגרסה הספרדית.
"דרכים צדדיות" ביפן
אולם בשנים האחרונות הוליווד החלה לאבד נתחי שוק לטובת סרטים מקומיים ברחבי העולם. הקהל מעוניין יותר לצפות בסרטים המשקפים את ערכי התרבות שלו שבהם מככבים שחקנים שקל לו להזדהות איתם. ב־2002 הסרטים הזרים שלטו באולמות הקולנוע ביפן והיוו 73% מההכנסות בקופות, אולם ב־2009 נתח זה כבר צנח ל־43%. "כיום הצעירים ביפן אינם מושפעים כל כך מהתרבות המערבית", אומר היסמיצ'י קינומוטו, סמנכ"ל השיווק של פרמונט יפן.
סרט זר המעובד לקהל מקומי יכול להצליח אף יותר מהמקור. בשנה שעברה הפיקה Fuji TV גרסה מחודשת לסרטו של אלכסנדר פיין מ־2004 "דרכים צדדיות", המגולל את סיפורו של צמד חברים היוצא למסע בארץ הכרמים של קליפורניה. בעוד שהסרט המקורי הכניס כ־960 אלף דולר ביפן, על פי נתוני BoxOfficeMojo.com, העיבוד היפני הכניס 1.5 מיליון דולר. הפוטנציאל אפוא ברור.
