אן אילון הולכת על המים
נוצרייה אמריקאית שהתגיירה ונישאה לסגן שר החוץ של מדינת ישראל, מקימה יחד עם יהודי אורתודקסי בית מלון לצליינים אוונגליסטים על שפת הכנרת. את המימון יקבלו מכומר אוונגליסטי רב־עוצמה - שהוא גם חברו של דני אילון
השנה היא 2015. המושבה הפסטורלית מגדל שעל גדות הכנרת מוצפת בעשרות אלפי צליינים שמשכשכים בים ומנסים ללכת על המים. בתי המלון מספקים תעסוקה למאות תושבי האזור. המסעדות שוקקות חיים. הגליל פורח. 10 מיליון צליינים מגיעים לארץ מדי שנה בניסיון לחוות חוויה רגשית ולימודית בדיוק היכן שישו צעד את צעדיו הראשונים. מאוחר יותר הם יפיצו את אהבת ישראל בעולם.
בחזונה של אן אילון, אשת סגן שר החוץ דני אילון, כל זה אמיתי לגמרי. לכאורה אפשר היה לחשוד שמדובר בתסריט דמיוני שהיא מנסה למכור למשקיעים שהיא מבקשת לגייס למיזם הגדול שעליו היא עמלה בשנתיים האחרונות - מלון ומרכז צלייני על שפת הכנרת - אבל בתום פגישה בת שעתיים איתה קשה שלא להשתכנע שהיא מאמינה בו בכל לבה. ואם מביאים בחשבון את המסע האישי שעברה, מבית נוצרי־ציוני באוהיו, דרך עלייה לארץ וגיור ועד לקיום אורח חיים יהודי־אורתודקסי, זה אפילו לא מפתיע.
אילון מקבל מהייגי צ'ק ל"נפש בנפש". "הוא הרבי שלי"
הרחק מאור הזרקורים, בעיקר מחשש שיואשמו במיסיונריות, עמלים בשנתיים האחרונות אילון ושותפה דוד צוובנר, איש עסקים שומר מצוות, על פרויקט להקמת מלון בוטיק, מרכז קונגרסים וקמפוס לימודים נוצרי על שטח של כ־60 דונם על שפת הכנרת. ההשקעה הכוללת המתוכננת: 76 מיליון דולר. מאחורי הקלעים גייסה אילון את תמיכתן של דמויות ידועות כמו הכומר האוונגליסטי רב־העוצמה ג'ון הייגי, הכומר רוברט סטרנס, מראשי הארגון המשיחי כנפי נשרים, המשפטן היהודי־אמריקאי אלן דרשוביץ, הרבנים שלמה ריסקין, מוטי אלון ובני לאו, ואיש העסקים והפעיל הציוני איזי ליבלר, שכולם מופיעים בתוכנית העסקית של המיזם כחברים בגוף המייעץ שלו.
את אילון החיבור הזה בין יהודים לנוצרים דתיים כלל אינו מפתיע. "הם כולם אנשים עם אמונה, שנותנים כבוד לאנשים אחרים ולא רוצים שמישהו ימיר את דתו. פשוט כולם מאמינים שיש אלוהים חזק, ושישראל היא העין של אלוהים", היא אומרת בראיון ל"מוסף כלכליסט", הראשון שהיא מעניקה לכלי תקשורת ישראלי. "אנחנו עוד לא מפרסמים את הפרויקט, אבל אנחנו כבר מגייסים לו אנשים פרטיים, גם בארץ. הכל נעשה ממש בשקט, כי יש ישראלים שלא מבינים שיש אנשים שאוהבים את ישראל והם לא יהודים. בוודאי כבר שמת לב שיש אנשים שיש להם קול חזק ועושים הרבה רעש", היא מוסיפה, רומזת לביקורת שנמתחת בחוגים דתיים על קשריה ההדוקים עם החוגים האוונגליסטיים.
את הרעש הזה סופגת אילון מאז התמנה בעלה ב־2002 לכהונת שגריר ישראל בוושינגטון.
הטענות כאילו אשת סגן השר והשגריר מנצלת את מעמדה ומעודדת למעשה פעילות מיסיונרית אינם משאירים אותה אדישה, והיא נזעקת להגן על יהדותה. "אני מגדירה את עצמי מסורתית־אורתודוקסית", היא משיבה לשאלה לאיזה זרם ביהדות היא משתייכת. מאוחר יותר תספר גם על שמירת השבת ("אנחנו משתדלים לשמור שבת. דני אמנם לפעמים בשבת תרבות, אבל אני לא משתתפת בזה") על סעודות ליל שבת ("זה כל כך חשוב למשפחה"), ועל כך שהתומכים האוונגליסטים של הפרויקט שלה לא יוכלו לרכוש אותו או לקבל שליטה בו.
"אפילו הכומר הייגי יודע שאם הוא רוצה הוא יכול לתרום, אבל לא מעבר לכך. עשינו הכל לפי ההלכה, ולפי ההלכה על היהודים להחזיק בקרקעות ארץ ישראל. לכן אנחנו לא מאפשרים ללא יהודים שליטה, לא במגרשים ולא בפרויקט", היא מסבירה בניסיון להדוף מראש כל ביקורת עתידית. "כולם יודעים את זה. זה כתוב באופן ברור מאוד בתוכנית העסקית. כל המשקיעים הנוצרים לא יוכלו לקבל יותר מ־49%. ישבנו עם הרב שלנו, הרב כרמל יוסף, וחיכינו בסבלנות במשך שבועיים עד שהוא בדק את הסוגיה וחזר אלינו עם תשובה. אפילו להשכיר את המגרשים ללא יהודים אי אפשר לפי ההלכה".
מאמינים נוצרים באתר ירדנית. "יש הרבה נוצרים עשירים שרוצים לבוא לגליל, אבל אין מלונות ברמה גבוהה" צילום: אפי שריר
אילון, שעסקה כל חייה בשיווק ויחסי ציבור בתחום ההייטק והמלונאות, ושירתה כמובן כאשת השגריר, יודעת להלך בין הטיפות בדיפלומטיות מרבית - ולדבר בשפות שונות לקהלים שונים. בראיון שהעניקה בשנה שעברה לערוץ הטלוויזיה הנוצרי "Daystar" סיפרה בגילוי לב על פגישתה עם בעלה ועל עלייתה לארץ, על כך שנוצריותה לא הרתיעה אותו, ושהוריה, מצדם, שמחו לקבל את "חתנם היהודי" - ובעיקר הרבתה לדבר על כך ש־80% מדרשותיו של ישו נישאו בגליל, ושהיא חשה את נוכחות האל בכל פינה בארץ ישראל. אף מילה על גיורה לא נאמרה בראיון הזה, שכנראה שירת היטב את קהל מאזיניה האוונגליסטים, אבל זיכה אותה בקיתונות של ביקורת בחוגים דתיים בארץ ובחו"ל, שבהם הופץ הראיון, והסב לה נזק תדמיתי.
"כאשר אני מנסה לשכנע נוצרים לבקר בישראל ולראות אותה באור חיובי, אני מדברת איתם בשפה שהם מבינים", מנסה אילון להצדיק את הראיון, שבהחלט עשוי לצרום לאוזניים יהודיות־ישראליות. "זה לא הופך אותי לנוצרייה. זה כמו שכאשר אני בצרפת אני מנסה לתקשר עם הצרפתים בשפתם. מובן שזה לא הופך אותי לצרפתייה".
גם צליינים אוהבים סוויטות ומרתפי יינות
התוכנית העסקית, השטח, הסקיצות ואפילו הלוגו והמיתוג של בית המלון והקמפוס - The Galilean - כבר מוכנים. מה שחסרים עכשיו הם אישורי הבנייה והשלמת גיוס המשקיעים לפרויקט, שעתיד להיבנות על מגרשים סמוכים, שנרכשו משלושה בעלים שונים. "די קשה למצוא מגרשים פרטיים אחד ליד השני, וזה באמת היה הישג מיוחד", מספרת אילון. הזכויות לשטחים נרכשו על ידה ועל ידי צוובנר תמורת 10 מיליון שקל - בהשקעה של 50% כל אחד. "אנחנו הבאנו את הכסף כדי לקנות את הקרקע, ושכרנו ארכיטקט", היא מסבירה. "כדי להשלים את כל הביצוע, בכוונתנו לגייס עכשיו כסף מכל מי שרוצה להשתתף בפרויקט - חלק מזה דרך עמותה שהקמנו לתורמים אמריקאים". עוד קודם לכן הקימו השניים חברה, A.D. Galilean Estates, שרכשה את הזכויות בקרקע ותקים עליו את המלון. תחתיה אמורה לפעול העמותה הנוצרית, שתממן את הקמפוס הלימודי ואת אולפן הטלוויזיה המתוכנן לקום בו, שממנו יתאפשרו שידורי דת חיים מהגליל לרחבי העולם הנוצרי.
לפי התוכנית העסקית המוצגת באתר האינטרנט של המלון, שאת תוכנו כתבה אילון בעצמה, מדובר במרכז רוחני נוצרי ש"יסייע לנוצרים לחוות את ישראל בדרך העמוקה ביותר". לב החוויה הרוחנית, לפי האתר, יהיה חדר התפילה במלון, שיעוצב "כבית כנסת מהמאה הראשונה, בדיוק כמו אלה שבהם התפלל ישו".
מרכז הקונגרסים של המלון יוכל לארח כנסים רוחניים ולימודיים של עד 1,200 משתתפים, והקומפלקס יכלול גם אמפיתיאטרון פתוח בסגנון רומאי שבו 1,500 מושבים עם נוף לכנרת, ספרייה וחדר מחשבים. בצד הגשמי, אתר המלון מתהדר בשלושה סוגי חדרים שיוצעו לאורחים: חדרי "דה־לוקס" בגודל 36 מ"ר, סוויטות בגודל 45 מ"ר, וסוויטות גן שיכללו סלון, מטבח, ג'קוזי ופטיו. נוסף על כך יציע המלון גלריית אמנות, מאפייה, חנות פרחים, חנות ספרים, חנות בגדים, חנות תכשיטים, חנות שטיחים ומרתף יינות. אגב, על שטח סמוך, שבו נחשפו שרידים של בית כנסת עתיק, ניתן כבר היתר לבניית בית מלון אחר, בבעלות הכנסייה הקתולית. כל צליין והמלון שלו.
עד עתה גייסו אילון וצוובנר כ־10 מיליון דולר, ובתוך שנה הם מקווים לגייס עוד 10 מיליון. הם גם בונים על קבלת מענק של 20%–24% ממשרד התיירות, בהתאם לחוק עידוד השקעות. כדי לזכות במענק זה עליהם קודם לגייס בעצמם כ־20% מהסכום הכולל לפרויקט, והם מקווים לעשות זאת בקרוב כדי להתחיל בבנייה. באתר האינטרנט מוצע לגולשים להשתתף במימון בית המלון כהשקעה או כתרומה למרכז הרוחני: "אתה יכול להיות חלק מהפרויקט, לברך את ישראל ותושביה - הארץ הקדושה, הארץ שבה ישו התפלל והטיף את משנתו לכל מי שרצה לשמוע", נכתב באתר, וגם האפשרויות השונות מפורטות בו - תרומה עבור המזבח בחדר התפילה במיליון דולר, שתי המוזאיקות ב־500 אלף כל אחת, ארבע אבני הפינה ב־250 אלף דולר כל אחת, ועוד. האתר מבטיח כי התרומות יזכו את תורמיהן בהנצחת שמם על לוח בחדר התפילה, וכן כי הן יוכרו לצורכי מס בארצות הברית. תורמים קטנים יותר יכולים לתרום 100 דולר עבור מ"ר של שטח אדמה, או 300 דולר לעץ.
אן איילון. "יש ישראלים שלא מבינים שיש אנשים שאוהבים את ישראל והם לא יהודים" צילום: עמית שעל
"זה לא רק מלון, זה גם קמפוס", מסבירה אילון, "חלק מהעניין זה לתת לנוצרים חוויה מיוחדת כשהם באים לפה. במקום לעלות לאוטובוס ורק לראות את כפר נחום או אתר אחר, כאן הם גם ילמדו על הארץ, על ההיסטוריה, יקבלו הכל בקונטקסט הנכון ויוכלו להבין טוב יותר את דתם. הם הרי קיבלו הכל מהעם היהודי, וזו אחת המטרות של היהודים, העם הנבחר, להביא את התורה לגויים".
"היא אשה עם חזון", אומר ל"מוסף כלכליסט" שותפה צוובנר, "נסעתי איתה לארצות הברית שלוש פעמים לפגוש את כל האוונגליסטים, וכולם מקבלים אותה בצורה מלכותית. הם מאוד מעריכים אותה ואת החזון שלה".
את הקשר עם צוובנר יצר, אגב, יוחנן פלוסר - לשעבר מזכ"ל תנועת השמאל הדתי "עוז ושלום־נתיבות שלום" ובנו של חתן פרס ישראל ההיסטוריון דוד פלוסר, שחקר את תקופת הבית השני והנצרות הקדומה. הספרייה הפרטית של פלוסר האב עתידה לעבור בשלמותה לספריית הקמפוס האוונגליסטי שליד המלון - וזאת בתיווכו המפתיע משהו של הרב שלמה ריסקין מאפרת, שלא הצליח למצוא די מקום לספרייה הענפה באפרת. "לא היה מקום לספרייה של פלוסר באפרת, אז הרב ריסקין הציע שהיא תעבור אלינו", מספרת אילון. "דיברתי על כך עם יוחנן פלוסר, ובינתיים הוא גם המליץ לי על דוד צוובנר".
אשת סגן שר החוץ מתקשרת, לא תענו?
אילון עושה רושם של אשה לבבית, חמה, נעימה וחייכנית, שמדברת בעיקר על אהבתה לישראל וערכי המשפחה. עם מבטא אמריקאי וחצאי משפטים שהיא משחילה באנגלית, קל להישבות בקסמה. אבל אסור לטעות. מאחורי המעטה המשפחתי החביב עומדת אשת עסקים קשוחה - בולדוזרית אמיתית, שמקדמת את העניינים ושולטת בכל הפרטים ביד רמה. לא לחינם היא מופקדת על עריכת הסיורים למשקיעים בשטח הפרויקט ועל יצירת כל הקשרים הראשוניים. מובן שגם שם משפחתה והקשרים האישיים שיצרה בשנות כהונת בעלה בארצות הברית ובממשלה לא מזיקים. כפי שאמרה ל"מוסף כלכליסט" משקיעה פוטנציאלית בפרויקט, שהשתתפה באחד מסיוריה של אילון בשטח לפני כמה חודשים: "כשאשת סגן שר החוץ מתקשרת ומציעה לך לסייר בפרויקט, לא תדחה את ההצעה בלי לבחון אותה לפחות".
אמנם לאורך הראיון אילון טוענת בתוקף כי לבעלה אין כל קשר לפרויקט המלון, אבל באתר האינטרנט מתנוססת תמונה של סגן השר אילון עם שתי בנותיהם של בני הזוג, והחוגים שמקדמים את המלון הם אותם ארגונים ואישים אוונגליסטים שעמם יצרו השניים קשרים הדוקים בעת הכהונה בוושינגטון. אחד הארגונים האלה הוא CUFI - Christians United for Israel, ארגון שהקים הכומר הייגי כדי להפעיל לחץ על חברי קונגרס וסנטורים לתמוך בישראל. בכנס שקיים הארגון בטקסס ב־2007 נשא אילון דברים, שבמהלכם כינה את הייגי "הרבי שלי". אן אילון עצמה מעידה כי "ג'ון הייגי ודיאנה (אשתו) הם חברים טובים שלנו, מאז שהכרנו אותם בארצות הברית. הם באים לארץ כמעט כל שנה".
ככלל, כמעט בכל אירוע למען ישראל שמארגנים האוונגליסטים בארצות הברית בשנים האחרונות אפשר לראות את בני הזוג אילון, וברבים מהם מופיע השגריר לשעבר ברשימת הנואמים. גם הראיונות שהוא מעניק לרשתות הטלוויזיה האוונגליסטיות חורגים מהראיונות הרגילים שמעניק סגן שר החוץ לגופים אחרים. לדוגמה, הוא התראיין לפני כמה חודשים במשך 40 דקות לכומר בני הין מביתו שבהוד השרון. לאורך הראיון נשמע המראיין הין חוזר ומדגיש עד כמה הוא אוהב את אילון ומספר על ידידותם הקרובה. אילון גם נחשב מקורב במיוחד לכומר סטרנס, יו"ר ארגון כנפי נשרים.
בשנה האחרונה עמל אילון על שדרוג מעמדם של הנוצרים האוונגליסטים בארץ על ידי הכרה בהם ככנסייה עצמאית - צעד שיקל עליהם לקבל אשרות כניסה ועבודה לאנשי הדת שלהם ולבני משפחותיהם, יוביל להקמת בתי דין אוונגליסטיים למעמד אישי (נישואים, גירושים וקבורה), ויקנה להם זכות לתקציבים ממשלתיים למוסדות משלהם כמו בתי ספר וארגוני רווחה. כדי לקדם את ההצעה נפגש אילון בינואר השנה עם שר הפנים אלי ישי, ובתום הפגישה אמר לכתבים כי סוכם על הקמת צוות מיוחד שיבחן מתן הקלות ל"נוצרים אוהבי ישראל".
"בשעה קשה זו, כשמתגברים המאמצים לנגח את ישראל", הסביר אז אילון, "חשוב לגייס את כל הידידים שיש לנו בעולם, ובהם 'הנוצרים הציונים' שמונים כ־70 מיליון איש". אלה בדיוק אותם ידידים שאשתו מבקשת עתה להקים להם מלון ומרכז כנסים לחוף הכנרת.
אבל אילון ממשיכה להכחיש כל שימוש שלה בקשריו של בעלה לצרכיה העסקיים - או שימוש שלו בקשריה בקהילה האוונגליסטית לצרכים פוליטיים. "אנחנו יודעים להפריד בין העבודה לחיים הפרטיים", היא אומרת. "אני הייתי אשת עסקים מזמן, וכבר היתה לי קריירה חזקה לפני שנים. אף אחד לא יכול להגיד שבניתי על משהו או על מישהו". כשהיא נשאלת לדעתו של בעלה על הפרויקט, היא משיבה: "אנחנו בכלל לא מדברים על זה, הוא פשוט עסוק מדי במה שהוא עושה, בעניינים שלו, והוא נוסע הרבה".
השטח שעליו מתוכנן לקום המלון. "אם יפתחו את האזור, אפשר יהיה להגיע ל-10 מיליון תיירים בשנה" צילום: ערן יופי כהן אהבה ממבט ראשון בהילטון תל אביב
אילון (50) גדלה באוהיו במשפחה שהיא מגדירה "נוצרית ציונית, אבל לא אוונגליסטית". לארץ הגיעה ב־1978, כאשר במסגרת עבודתה ברשת מלונות הילטון יכלה לבחור באחד ממלונות הרשת בעולם לצורך התמחות. לבקשתה, הגיעה למלון בתל אביב, שם עבד אז דני אילון הצעיר כקב"ט. האהבה ביניהם פרחה ממבט ראשון. שלושה חודשים אחר כך כבר הציע לה נישואים, והם התחתנו כעבור שנתיים, לא לפני שהתגיירה למענו ("כן, התגיירתי למען האהבה, אבל בהמשך למדתי לאהוב ולהוקיר את האמונה היהודית"). לזוג שתי בנות, והם מתגוררים בבית פרטי בהוד השרון.
"בירח הדבש שלנו עברנו מהילטון להילטון בכל אירופה. מסכן דני; כל הזמן הסתכלתי איך כל מלון עובד, והוא היה צריך לסבול את זה", היא נזכרת. בהמשך השתלבה בעבודה מלונאית בתפקידי שיווק, יחסי ציבור וארגון אירועים, "עד שהחלטתי שאם אני רוצה משפחה אני לא יכולה להמשיך לעבוד בבתי מלון, כי עבדתי שישה ימים בשבוע, 16 שעות ביום". ב־1984 החלה אילון לעבוד בחברת הייטק ובמקביל השלימה תואר שני בשיווק.
את העשור הבא בילו בני הזוג בשליחויות דיפלומטיות ארוכות של דני אילון בפנמה ובארצות הברית. ב־1997 חזרו לארץ, ואילון פתחה חברה לייעוץ לחברות הייטק, "ספרינגבורד", שאותה סגרה ב־2002 כשאילון מונה לשגריר ישראל בארצות הברית, "כדי שלא יהיה ניגוד עניינים". לאחר שחזרו לארץ ב־2006 פתחו השניים את חברת "הוד אילון בע"מ", שממנה פרש דני אילון עם בחירתו לכנסת. כיום, כאמור, פועלת אילון תחת חברת A.D. Galilean Estates שפתחה עם צוובנר.
האם היא האשה החזקה שמאחורי השגריר וסגן השר? אילון מעדיפה להתנסח בדיפלומטיות: "לא הייתי מגדירה זאת כך. אולי האשה שלידו. הוא מסתדר לבד, אבל אני תמיד לידו. כל מי שבאמת מכיר אותנו יודע שאנחנו עובדים קשה ושיש בינינו אהבה חזקה, שכל אחד חזק לבד - ויחד אנחנו צוות.
"לא יודעים באמת מה זו אהבה עד שלא עוברים הרבה דברים ביחד", היא מוסיפה בעיניים נוצצות, אף שהדגישה בתחילת הראיון כי היא אדם פרטי מאוד, ואינה מרגישה בנוח לדבר על חייה האישיים. "לכל אחד יש עליות ומורדות, וכשמחזקים זה את זה אז יודעים שבאמת יש אהבה. דני הוא הבן אדם הכי טוב שאני מכירה. הוא איש מיוחד, ואני מבורכת. אני מאחלת לכל אחת למצוא בעל כזה, וחיים כאלה. אנשים שואלים אם ישראל היא הבית שלי, ולי זה כבר כל כך ברור שאני לא מבינה למה הם שואלים. אולי כי אני נראית כל כך אמריקאית".
"מגדל תהפוך לאחת המושבות העשירות בארץ"
בית המלון הוא חלק מפרויקט רחב היקף שתוכנן עוד בשנות השמונים, ואושר ב־1997, לרצועת החוף במגדל - כ־850 דונמים המשתרעים לאורך כחמישה ק"מ. "זה פרויקט שעומד להפוך את מגדל לאחת המושבות העשירות בישראל", אומר האדריכל מתי אבשלומוב, שתכנן את התוכנית מטעם מועצת מגדל והוא גם האדריכל של כמה מהמלונות במתחם, כולל "דה גליליאן". "מדובר בתוכנית הגדולה ביותר שהוגשה כמקשה אחת בתחום התיירות במדינת ישראל.
"חלק מהמלון יהיה פתוח לקהל הרחב שלא מתאכסן בו", מרחיב אבשלומוב, "אנחנו מתכננים לבנות מעין עיר קטנה בסגנון קדום בשטח של 20 דונם, שיהיו בה ממש רחובות קטנים על שפת הכנרת, בית כנסת בסגנון אותה תקופה ואמפיתיאטרון. זה יהיה שחזור של העיר הקדומה. בתקופה של מריה מגדלנה היתה במגדל עיר דייגים".
הדמיה של הפרויקט המתוכנן
אילון מאמינה כי הסיבה העיקרית לכך שרוב הצליינים אינם שוהים בגליל יותר מיומיים היא רמת בתי המלון הנמוכה באזור. "בטבריה ובגליל כמעט כל בתי המלון הם ברמה של בערך שלושה כוכבים. אני מכירה הרבה נוצרים עשירים שרוצים לבוא ולהיות בגליל, אבל המלון הסקוטי לבדו אינו מספיק לכולם".
כלומר הפרויקט שלך הוא רק לעשירים?
"זה לא רק לעשירים, אבל ברור שהרבה תיירים נשארים ללון בירושלים כי בתי המלון שם מאוד נחמדים והחדרים יותר גדולים. הם מחפשים מלונות חמישה כוכבים".
בכמה היית מתמחרת סוף שבוע במלון שלך?
"אני לא רוצה לנקוב עדיין בסכומים, אבל העסקנו מומחה במלונאות שבדק לנו את המחיר הממוצע במלונות בארץ, ואנחנו מתכוונים לגבות מחיר של מלון שלושה־ארבעה כוכבים, אף על פי שאנחנו בונים ברמה של חמישה כוכבים והיינו יכולים לעשות הרבה יותר כסף. אנחנו מתכננים מלון לא גדול מדי, בסך הכל 255 חדרים, שיהיה רגוע וחמוד, אותנטי. זה יהיה מלון ספא, ברמה של יערות הכרמל. משהו כזה.
"34 מיליון איש מגיעים לוותיקן מדי שנה, ואנחנו בישראל מקבלים פחות מ־3 מיליון. כמו שניר ברקת רוצה שיבואו 10 מיליון תיירים לירושלים, אני חושבת שדי מהר אפשר להגיע ל־10 מיליון גם בגליל, אם יפתחו את כל האזור. ירושלים גם חשובה לנוצרים, אבל הגליל חשוב יותר כי כל השנים של ישו היו פה. אפשר להפוך את זה למשהו שדומה לביקור בכותל ליהודים, או מֶכּה למוסלמים".
טוענים נגדך שאת מקדמת פעילות מיסיונרית במסווה של אהבת ישראל.
"זה בכלל לא נכון. היהודים ילמדו שם את הנוצרים, אז איזו מיסיונריות יש פה? בואו נעביר לנוצרים את המסר שאנחנו רוצים שהם יקבלו. האנשים שעושים את כל הרעש אף פעם לא ישבו איתי, לא באו אליי לשמוע. מדובר באנשים שלא יודעים כלום על הפרויקט, הם פשוט נגד כל מי שעושה משהו בשיתוף בין נוצרים ליהודים".
את כועסת?
"זה חלק מהמחיר שאני משלמת על כך שאני בעין הציבורית", אומרת אילון בהכנעה. "כשאנחנו נוסעים לגייס כסף אנחנו אוכלים כשר, מגיעים לבית כנסת בכל בוקר ובכל לילה להתפלל. את כל ההסכמים אנחנו בודקים עם הרב כרמל יוסף, ועשינו הכל לפי ההלכה. מאוד חשוב לנו שהכל יהיה מה שטוב לישראל ויחזק את ישראל. מובן שאנחנו נעשה כסף, וגם מי שרוצים להשקיע הם אנשים מאוד חכמים - שמבינים שזה גם טוב לישראל והם גם עושים כסף טוב".
