שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 8.7.10

חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

אסף כהן ממשרד התקשורת עומד בפרץ, טל רז מעשיר את הידע של האנליסטים שלו, גיורא עופר פורש (וגליה מאור נשארת), וזהבית כהן לוקחת סיכון

כתבי כלכליסט 09:1608.07.10

כהן לא ממצמץ

 

אסף כהן אסף כהן צילום: ששון תירם

משהו קורה ללשעברים בכביש שבין ירושלים לתל אביב - בירושלים הם מדברים בלהט למען הציבור, בתל אביב הם רודפים אחרי הצ'קים. גם עכשיו, בקרב על דמי הקישוריות, ניצב לו פקיד אחד נגד כל בעלי ההון. קוראים לו ד"ר אסף כהן, והוא סמנכ"ל לכלכלה במשרד התקשורת. כשכולם מדברים על מלחמה בריכוזיות ובבעלי ההון ששולטים בכלכלה, כהן גם עושה. הוא יודע היטב שהעמדה הנוקשה וסירובו להתפשר גם על קוצו של יוד עלולים לעלות לו במשרה קורצת ושכר מפתה, ביום שבו יחליט לרדת לתל אביב. אבל עד כה הוא אפילו לא מצמץ, גם כשההתקפות עליו ירדו נמוך. שימשיך ככה.

עידן גרינבאום

 

רז ועוד שני צדיקים

 

טל רז טל רז צילום: סיון פרג'

יותר ממאה אנליסטים ומנהלי השקעות מכל העולם הגיעו בחודש שעבר לסמינר בן יומיים של נסטלה במטה העולמי שלה בשוויץ. למחלקות המחקר של בתי ההשקעות הישראליים זו היתה הזדמנות נדירה להיפגש עם מי שאחראי על אסם ולשמוע על החזון שלהם עבור החברה הישראלית. נסטלה החליטה להקצות עשרה מקומות בסמינר לישראלים, אלא שלמרבה ההפתעה לא היו קופצים רבים. רק שלושה בתי השקעות - כלל פיננסים בהנהגת טל רז, פסגות והראל־פיא - טרחו לממן לאנליסטים שלהם טיסה ושני לילות במלון. עניין של 2,000 דולר לכל היותר. אז נכון, בסמינר כזה אין פוטנציאל לגיוס לקוחות חדשים או איזו הנפקה באופק שאפשר יהיה לגזור ממנה קופון. יש רק ידע, הרחבת אופקים, חשיפה למאחורי הקלעים של ניהול חברת המזון הגדולה בעולם - כל אותם דברים שאמורים לסייע למי שמנהל כספי ציבור לעשות את זה טוב יותר. קצת עצוב לגלות שעבור מרבית בתי ההשקעות בישראל זה אפילו לא שווה את הכסף הקטן הזה.

גלית חמי

 

מאור האחרונה

 

גליה מאור גליה מאור צילום: צביקה טישלר

בסוף שנת 2000 נחלה גליה מאור אכזבה: גיורא עופר, מהמנהלים המוכשרים שטיפחה בבנק לאומי, עזב ומונה למנכ"ל דיסקונט. ספק אם מישהו העריך אז שכעבור עשור עופר יפרוש - ומאור עדיין תכהן בתפקידה. הפרישה הזו מצטרפת לשורה של חילופי גברי בצמרת המערכת הבנקאית בשנה וחצי האחרונות. חמישה מששת האנשים החזקים בענף סיימו או מסיימים את תפקידם: יו"ר לאומי איתן רף, יו"ר ומנכ"ל הפועלים דני דנקנר וצבי זיו, יו"ר דיסקונט שלמה זהר וכעת המנכ"ל עופר. מחליפיהם נוהגים בינתיים בזהירות יתרה ונצמדים להוראות המדויקות של האח הגדול מירושלים, בנק ישראל. אבל ברגע אחד, לא רחוק, אחד מהם יעז לקחת סיכון ולבצע מהלך משמעותי, ויהיה ברור שהדור הבא של הבנקאים נכנס לפעולה.

תומר זלצר

 

הורביץ נסיך הגאות והשפל

 

חיים הורביץ חיים הורביץ צילום: ניסים לב

לא לעתים קרובות יוצאת ספינה ענקית כמו טבע למהלך של שינוי ארגוני. לעתים רחוקות עוד יותר מזיזים שם את "הנסיכים". הנסיך הקודם, אמיר אלשטיין, ששימש משנה למנכ"ל, עזב לפני כשנה, כנראה כשהבין שבחוץ יזכה לקידום מהיר יותר, ללא המשקעים של "ההוא ממשפחת המייסדים". בשבוע שעבר התברר שאלשטיין צדק - הוא מונה ליו"ר החברה לישראל. כעת החליטו בטבע שחיים הורביץ, הבן של, לא ימשיך בתפקיד ראש החטיבה הבינלאומית, אלא יעבור לתפקיד אחר. בכיר, כמובן. משום מה עדיין לא נודע מה התפקיד הזה, גם כשכל המינויים בחלוקת התפקידים המחודשת כבר הוכרזו. אולי הורביץ, שממתין לקידום כבר זמן רב, עדיין מתלבט בעניין. ואולי זה קשור לעובדה שהוא עכשיו הבן של היו"ר לשעבר.

סופי שולמן

 

לבנון בבריכה מלאה כרישים

 

אסתר לבנון אסתר לבנון צילום: אוראל כהן

טלטלה במדדי הבורסה המרכזיים היא חלומם הרטוב של כרישי שוק ההון - זה הזמן שבו הם עושים את הכסף הגדול. תנודה כזו מתרחשת בכל פעם שמתעדכנים המדדים, בחסות מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון ועמיתיה. העיקרון פשוט: מניות שנכנסות למדדים עולות לפני הכניסה ומניות שיוצאות יורדות לפני היציאה. צריך רק לפגוע במניות הנכונות. בשנה האחרונה פיתחו בבתי ההשקעות מודלים שחוזים במידת דיוק סבירה מה המניות האלה, ועשו מיליונים. אלא שבעדכון האחרון, לפני שבוע, יותר מדי משקיעים היו בטוחים שהם בדרך לעוד עסקת מניות עם רווח מהיר, והמסה הזאת שינתה את התמונה. בימים שלפני העדכון המניות לא עלו או ירדו בשיעורים המצופים, ומי שלא הימר עליהן מספיק מוקדם הפסיד - והרבה. ככה זה, כשיש יותר מדי כרישים בבריכה אחת לא נשאר לאף אחד מה לאכול.

גולן פרידנפלד

 

תמנע הוא נתב"ג 2000

 

כמה זמן לוקח לבנות נמל תעופה בישראל? תלוי מי עושה את העבודה. האמריקאים, שאחרי הנסיגה מסיני בנו לנו את שדות התעופה הצבאיים רמון ועובדה שבנגב, עשו זאת בשנתיים. לרשות שדות התעופה, לעומת זאת, לקח עשר שנים לבנות את טרמינל 3 בנתב"ג. השבוע החליטה הממשלה לבנות נמל תעופה חדש בתמנע שיחליף את זה שבאילת. שר התחבורה ישראל כץ סיפר לשרים כי תכנונו של הנמל יארך שנה ובנייתו תימשך, לא תאמינו, שלוש שנים בלבד. והמחיר? ממש מציאה - רק 1.7 מיליארד שקל (טרמינל 3 עלה פי שניים). כל השרים קנו את הלוקש והצביעו בעד. איפה הם היו כשנתב"ג 2000 נפתח ב־2004?

גבי קסלר

כהן ללא מענה

 

זהבית כהן זהבית כהן צילום: עמית שעל

גם אם המנהלים בלונדון עומדים מאחוריה, זהבית כהן לוקחת סיכון לא מבוטל כשהיא דוחה את ההצעה של מאיר שמיר לקבל פי 3.5 על החלק שקנתה אייפקס בתנובה רק לפני שנתיים וחצי. מה יקרה אם המשבר הפיננסי יגיע לארץ בכל זאת, ותנובה תמכור פחות בעוד שנה? איך מסתדרת ההגדרה השקעה אסטרטגית, שבה משתמשים באייפקס לגבי תנובה, עם העובדה שמדובר בקרן פרייבט אקוויטי, קרן שתכליתה להשקיע ולגזור רווחים? כמה קרנות מציבות את המנהל־שותף בראש חברות שבהן השקיעו, גם אם מדובר בחברות בשליטתן? והאם לא היה נכון מצד אייפקס לפחות להיכנס למשא ומתן עם שמיר? נדמה שהשאלות האלו מתחילות להיות קצת כבדות על הכתפיים של כהן.

גולן חזני

 

הריקוד בחברון הוא קצה הקרחון

 

בטח ראיתם: שישה חיילים מגדוד 50 של הנח"ל הצטלמו בלב חברון בריקוד נוסח המקפלות של "ארץ נהדרת" לצלילי "טיק טוק" של הזמרת קאשה. כמו כל דבר שזז עלי אדמות, הריקוד החינני נהפך במהרה לסרטון ביוטיוב. וכמובן, בתוך דקה זה רץ ברשת כמו וירוס. וכמובן, בתוך דקותיים היה מי שהזדעזע וכתב משהו נגד הכיבוש, והיה מי שדרש להעמיד את החיילים לדין אבל לא מצא את הסעיף, והיה מישהו שכתב משהו על הפוסט־מודרניזם המזרח־תיכוני, וכו' וכו' וכו'. ואני שואל: איך הם לא עלו על זה שהריקוד התמים לכאורה, כמו כל דבר שזז, קשור לשאלת הריכוזיות במשק הישראלי? נחלאים רוקדים בחברון סתם כך? אל תצחיקו אותם! הכל ריכוזיות. אפילו קאשה.

יואל אסתרון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x