משתלטים על העולם

סין הודיעה השבוע על הפסקת הצמדת היואן לדולר ואפשור ניוד המטבע בתוך רצועת הניוד. הבשורה התקבלה בברכה בשווקי המניות במזרח שכן מדינות המזרח העניות הן המתחרות הישירות של סין בייצוא סחורות למערב ה"שבע".

ההכרזה הסינית שבוע לפני כנס ה-G20 מעידה שוב על החוכמה הסינית ועל הסבלנות של מנהיגי סין בהתנהלות המדינית והכלכלית שלה מול העולם. מצד אחד, ההכרזה מוציאה את העוקץ מטענות הכלכלות בעולם על סין כגורם מעכב צמיחה. מצד שני, סין לא פרסמה את רוחב הרצועה החדשה.

סין בדרכה שלה, ובקצב שלה, מציגה לעולם סוג חדש של אימפריאליזם. האימפריאליזם הכלכלי.

בשבוע החולף, סין נחלצה לעזרתה של יוון כאשר הודיעה כי תשקיע במדינה כמיליארד יורו. אין ספק שהעם היווני מכיר תודה לסינים על היד המושטת לעזרה, במיוחד בתקופה בה ההשקעה ביוון נחשבת ל"מוקצה מחמת מיאוס" (או פחד).

ברם, ההשקעה ביוון הינה רק קצה הקרחון בשליטה הכלכלית ההולכת וגדלה של סין על העולם כולו.

התהליך החל באופן הדרגתי לפני מספר שנים, כאשר סין החלה לחכור אדמות חקלאיות ממדינות אפריקה כדי לגדל בהן גידולים חקלאיים עבורה. סין היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של אפריקה אחרי ארה"ב וצרפת. בשנים האחרונות הפעילות הסינית באפריקה מורגשת היטב. הסינים מקבלים יותר ויותר זיכיונות לכריית משאבי טבע עבור תשלומי תמלוגים נמוכים יחסית למדינות אפריקה.

סין משכילה לעשות כאשר היא כורכת את אפריקה סביבה. מאמצע שנות ה-90 ועד היום, ההשקעה הסינית ביבשת אפריקה עברה את ה-15 מיליארד דולר, לא כולל שמיטת חובות של מיליארדי דולרים של מדינות אפריקה מול סין.

על פי הערכות, נכון לשנת 2009, שוהים באפריקה כ-1,100 מהנדסים וכמיליון עובדי חקלאות ב-18 מדינות ברחבי אפריקה. סין פועלת בחוכמה כאשר היא דואגת לא רק לשליטי אפריקה, כי אם גם לאוכלוסייה הרחבה ובכך מבססת את מעמדה ביבשת בצורה טובה יותר מאשר שיטת הקולוניאליזם האירופי אשר דאג רק לשליטי המדינות.

המחוז העסקי של בייג'ינגצילום: בלומברג

חשוב לציין, כי סין הינה גם הנושה הגדולה ביותר של ארה"ב. מרבית אגרות החוב של ארה"ב אשר מוחזקות על ידי זרים הינן בידיים סיניות. חלקם של הסינים בהנפקות החוב של ארה"ב גם כן משמעותי כך שהלכה למעשה, הריבית אותה משלמת ארה"ב על חובותיה ההולכים ותופחים נקבעים במסדרונות בייג'ין.

ההתנהלות הסינית, בין עם אפריקה ובין עם העולם המערבי, מלמדת על אג'נדה עקבית של הפיכת סין לגורם משמעותי בעולם לא רק מבחינה כלכלית כי אם בבוא היום גם מבחינה פוליטית.

לסינים בניגוד למערב יש זמן. השלטון הקומוניסטי מבטיח (יחסית) רציפות שלטונית בסין ויכולת תכנון ארוך טווח. סין בדרכה העיקשת והעקבית צועדת עקב בצד אגודל להפוך למעצמה עולמית אשר מאיימת על ההגמוניה של ארה"ב וייתכן כי בסוף אף תירש אותה.

הסקירה של Goldman Sachs לפיה, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של סין מדורג בין חמש המדינות המובילות מבחינת תמ"ג שלהן מחזקת קביעה זו. יתרה מזאת, הערכות Goldman Sachs לגבי התמ"ג העתידי של סין בעשורים הקרובים הן כי סין תכפיל את התמ"ג שלה אשר עומד כיום על כ-3 טריליון דולר פי 14.5 בארבעת העשורים הבאים. לפיכך, סין צפויה להפוך לאחת המדינות החזקות בעולם עם פער ניכר בתמ"ג הצפוי שלה - 44,453 מיליארד דולר, מזה הצפוי של ארה"ב - 35,165 מיליארד דולר. התהליך הוא ארוך,

הדרך צפויה להיות מפותלת ובוודאי לא פשוטה אך כמו שאומרים הסינים: "קרח בעובי מטר לא נוצר בין לילה".