כבר לא רוצים להגדיל, רק לשמור
כמו לאחר קריסת ליהמן ברדרס, גם כעת מבקשים המשקיעים בעיקר לשמור על הכסף
אם בחודש מרץ נדמה היה כי השווקים נתונים במומנט חיובי ושאפשר להתחיל לנשום לרווחה, הרי שבחודש באפריל היטשטשה המגמה ושוב החלו לצוץ סימני שאלה. הנתונים שהעיבו על השווקים הגיעו הפעם מכיוונן של מדינות דרום אירופה, ועתידו של האיחוד האירופי כולו נראה קודר. מי שחשב שבשנתיים־שלוש האחרונות כבר זכינו לראות את הכול בשווקים הגלובליים - התבדה.
הבעיה שעמה מתמודדים כיום המשקיעים נשמעה עד לא מזמן הזויה: האפשרות שמדינות אירופיות יפשטו את הרגל. כתוצאה מכך עלו בחדות מרכיבי האי־ודאות וחוסר הביטחון. תגובת השווקים לא איחרה להגיע, ומדד הפחד - המשקף את רמת התנודתיות במסחר באופציות על מדד S&P 500 - חזר לרמות שהזכירו את הימים השחורים שקדמו לנפילת ליהמן ברדרס בסתיו 2008.
במפגשים ושיחות שקיימנו עם המשקיעים ניסו רבים מהם להבין עד כמה הם חשופים למשבר בדרום אירופה. חלקם כלל לא הבינו שהמשבר בחלק זה של היבשת עלול להשפיע קשות על תיק ההשקעות שלהם.
השאלות ששבו ונשאלו היו מהן האפשרויות שעומדות בפני האיחוד? מה יקרה אם יוון - או כל מדינה אחרת - תפשוט את הרגל? האם אירופה יכולה לבלום את ההידרדרות בערכו של היורו לעומת מטבעות אחרים? וכיוצא באלה.
היו משקיעים שהלכו צעד אחד קדימה ותהו מהם הסיכויים שמדינות כגון איטליה או ספרד ייאלצו להיכנס לפריסת חובות.
הולכים על הגדולות
מרכיב האי־ודאות והעלייה במפלס הלחץ הפסיכולוגי גורמים למשקיעים לפרש את המצב הנוכחי באופנים שונים ולנקוט אסטרטגיות שונות. ניכר שהמטרה שמנחה כעת את המשקיעים היא לשמור על ערך תיק ההשקעות ולא להגדיל אותו.
הנתונים מלמדים כי רוב המשקיעים בחרו (שוב) לנתב את השקעותיהם עד יעבור זעם לאיגרות חוב של ארצות הברית או גרמניה, בהנחה שהסיכוי ששתי מדינות אלו לא יוכלו לשלם בזמן לנושיהם, מזערי.
חלק אחר של המשקיעים בחר באסטרטגיה שונה, המניחה כי המשבר הנוכחי נובע ממצבן של המדינות ולא של החברות — אשר הציגו ברובן תוצאות מוצלחות בדו"חות הרבעון הראשון של 2010.
לכן, האפיק שבחרו אותם משקיעים היה חשיפה לאג"ח של חברות גדולות ומובילות בתחומן, גלובליות על פי רוב ("בלו צ'יפ"). מינון ההשקעה בכל אג"ח נעשה לפי מידת פריסתה של החברה גלובלית, דו"חות הרווח האחרונים שפרסמה והכי חשוב: כמה כסף מזומן יש לה בקופה.
יושבים על הגדר
אסטרטגיה שלישית ששימשה את המשקיעים בחודש אפריל היתה ישיבה על הגדר, כלומר להשאיר את תיק ההשקעות כמות שהוא ולחכות עד יעבור זעם. אסטרטגיה זו אופיינית למשקיעים שאינם נוטים לבצע שינויים קיצוניים.
מכיוון שעדיין לא ברור מתי יסתיים המשבר באירופה (המיליארדר ג'ורג' סורוס כבר טען שחבילת הסיוע שהעניק האיחוד האירופי ליוון היא כמו טיפה בים), נראה כי גם הדו"חות הטובים שפרסמו מרבית החברות הגדולות, והכסף הרב שחזר לשווקים בתקופה האחרונה, לא יוכלו לשנות את ההתנהגות התזזיתית של המשקיעים.
כבר עכשיו מסתמן שאסטרטגיות ההשקעה שינחו את המשקיעים בתקופה הקרובה יהיו דומות לאלו שהנחו אותם במשבר הקודם. הדגש יהיה יותר על שמירה על ערך הכסף ופחות על הכפלת ערכו.
הכותב הוא מנהל לקוחות בכיר בסיטי בנקאות אישית בינלאומית (IPB) ללקוחות ישראלים. האמור אינו בגדר ייעוץ השקעות


