האם דוד ברודט יגבש רוב גם בדירקטוריון בנק לאומי?

בסוף 1995 הגיש דוד ברודט, אז מנכ"ל משרד האוצר, את דו"ח הוועדה שבראשה עמד, ובחנה את אחזקות הבנקים בתאגידים הריאליים. ברודט המליץ אז להפחית את כוחם של הבנקים, למנוע מהם שליטה בתאגידים ריאליים ולהגביל אותם לאחזקה מקסימלית של 20% בכל אחד מאמצעי השליטה בתאגידים אלו.

דוד ברודטצילום: יותם פרום

"זהו יום שחור לבנקאות", הגיב להמלצות מנכ"ל בנק הפועלים דאז עמירם סיון, שנאלץ למכור את השליטה בחברות כור, אמפל ופועלים השקעות כתוצאה מאימוץ מסקנות ברודט. במקביל, מכר בנק לאומי את השליטה באפריקה ישראל ללב לבייב וחלק נכבד מאחזקותיו בחברת הביטוח מגדל לג'נרלי.

14 שנה אחרי, כשנדמה שהממשלה מתחילה להתניע "רפורמה משלימה" לדו"ח ברודט - איסור על תאגידים ריאליים לשלוט בחברות פיננסיות - נמצא ברודט עצמו במרחק נגיעה מבחירה לדירקטוריון בנק לאומי ומהתמודדות על תפקיד היו"ר. ברודט הוא אחד מחמשת המועמדים שוועדת המניות של לאומי תציג לתפקידי דירקטורים באסיפה הכללית שתתכנס ב־2 ביוני.

לאומי, אגב, הוא כיום הבנק היחיד עם מדיניות של אחזקות ריאליות: האחזקות הגדולות ביותר שלו הן החברה לישראל (18%), מגדל (9.8%), פרטנר (5%) ופז (15.7%), שאת האחזקה בה יידרש למכור עד סוף השנה.

איש מפתח בתוכנית הייצוב

ברודט (66), בעל תואר מוסמך בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, החל את הקריירה שלו ככלכלן ברשות לתכנון כלכלי. ב־1983 מונה לתפקיד סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד התמ"ס.

ב־1985, במהלך תוכנית הייצוב הכלכלית שנועדה להפחית את הגירעון ולטפל באינפלציה, הוא שימש כראש המטה ליציבות המחירים. "ברודט מילא תפקיד מרכזי ביישום התוכנית, שאי אפשר להפריז בחשיבותה להתפתחות הכלכלה הישראלית", מספר בכיר לשעבר במגזר הציבורי. "שר האוצר דאז יצחק מודעי התרשם מעבודתו, וב־1991 מינה אותו לממונה על אגף התקציבים באוצר".

ב־1995 מונה ברודט לתפקיד מנכ"ל האוצר על ידי שר האוצר דאז אברהם (בייגה) שוחט. במסגרת תפקידו עמד ברודט בראש כמה ועדות ציבוריות, ובהן הוועדה שהמליצה כי הבנקים ימכרו את אחזקותיהם הריאליות. הוא גם עמד בראש הוועדה לבחינת שינויים בשוק ההון, שהגישה ב־1996 המלצות לשינוי המערך הפנסיוני ומבנה החיסכון במשק הישראלי - אך המלצותיה לא יושמו. בין השאר המליץ ברודט להקים ועדה לתיאום בין המפקחים על שוק ההון.

"ברודט היה מנכ"ל מיומן וידע לנהל את האוצר טוב", אומר ד"ר יורם גבאי - מי שהיה אז הממונה על הכנסות המדינה באוצר, ומשמש כיום יו"ר פעילים שוקי הון. "הוא היה ריכוזי, אבל גם הבין את הכוח של האגפים ואפשר להם עצמאות ברוב התחומים. הרבה פעמים מגיע לאוצר מנכ"ל שלא ממש מצליח להשתלט על האגפים. שילוב התכונות של ברודט, מקצועיות והבנה פוליטית, סייע לו לנהל את העסק בצורה חכמה".

קדנציה קצרה בבנק מזרחי

ב־1997 פרש ברודט מאוצר וכעבור כמה חודשים מונה ליו"ר בנק מזרחי. פחות משנה אחר כך הוא פרש על רקע מתיחות עם ויקטור מדינה, מנכ"ל מזרחי דאז. "לא נהניתי כפי שרציתי", אמר ברודט בהודעת הפרישה שלו.

יש הטוענים כי הקדנציה הקצרה במזרחי מהווה תמרור אזהרה לקראת התמודדותו של ברודט על תפקיד יו"ר בנק לאומי. אחרים טוענים כי מקור הבעיה היה דווקא מדינה, הידוע כאדם מקצועי מאוד אך לא קל. "ברודט ראה שהוא נלחם במדינה על כל החלטה, ולא הסכים לוותר על האג'נדה שלו בגלל סיבות אישיות", אומר בכיר במשק.

בשנים הבאות כיהן ברודט כיו"ר חברת הלוויין yes וכיו"ר רבוע כחול. כיום הוא מכהן כדירקטור בחברה לישראל, שלבנק לאומי אחזקות של 18% בה.

במקביל הוא הרחיב את פעילותו הציבורית וכיהן בראשות כמה ועדות, ובהן הוועדה לתקציב הביטחון והוועדה למעמד הביטוח הלאומי. ב־2004, בעת שחברי ועדת בכר גיבשו את הרפורמה בשוק ההון, פעלה ועדה מקבילה בראשות ברודט שמונתה על ידי יו"ר ועדת הכספים דאז אברהם הירשזון כדי להציע מסקנות משלה. ועדת ברודט הציעה רפורמה מתונה בהרבה מרפורמת בכר, וגרסה שיש להפריד חלקית את קופות הגמל מהבנקים, ולא לחייב הפרדה מלאה (כפי שהמליץ בכר וכפי שאכן קרה).

"מגבש סביבו קונצנזוס"

איזה מין יו"ר יהיה ברודט, אם ייבחר? פרופ' אמיר ברנע, שכיהן בשתי ועדות ציבוריות בראשות ברודט, סבור שלברודט יש תכונות אידיאליות לתפקיד. "בוועדות ציבוריות הרבה פעמים מתגלעים חילוקי דעות שנראים מהותיים - עד שבא ברודט, מנתח את הדברים לעומק ומצליח להגיע להסכמה", אומר ברנע. "הוא לא אדם לעומתי, אבל יש לו חוט שדרה ואג'נדה ברורה, ועם זאת הוא מצליח ליצור סביבו קונצנזוס. זו תכונה יוצאת מן הכלל".

בבנק לאומי יפגוש ברודט מנכ"לית דומיננטית: גליה מאור, שמכהנת בתפקיד מאז 1995. "כשמדברים על ממשק בין יו"ר למנכ"ל בנק, מביאים כדוגמה את מערכת היחסים האידיאלית ששררה בבנק הפועלים בתחילת שנות התשעים בין היו"ר איתן ברגלס למנכ"ל עמירם סיון", אומר ברנע. "היו"ר עוסק באסטרטגיה ובקרה, בעוד ניהול הבנק נמצא בידי המנכ"ל. יש טענה שמערכת היחסים בין מאור לבין יו"ר לאומי איתן רף דומה למודל הזה. לברודט יש את כל התכונות שיביאו להמשך המודל: הוא לא יהיה יו"ר לעומתי, ולא ינהל עסקים במקום המנהלים. כמובן שתהיה לו אג'נדה מקצועית, אבל הוא יידע לגבש סביבה קונצנזוס".

גבאי מוסיף כי לדעתו, יו"ר בנק - בניגוד למנכ"ל - בהחלט יכול להיות איש מאקרו. "יו"ר צריך להשלים את המנכ"ל על ידי ידע במאקרו־כלכלה ובשוק ההון, ולהביא הבנה בינלאומית וראייה אסטרטגית", הוא אומר. "יו"ר ומנכ"ל ששניהם בנקאים לא ממש משלימים זה את זה".

ברור שאהוד שפירא - שעבד 35 שנה בבנק, כיהן כמספר 2 של מאור וכיום מועמד לתפקיד דירקטור ויו"ר הבנק - סבור אחרת. כדי להיבחר ליו"ר לאומי, ברודט יצטרך להתמודד בדירקטוריון מול שפירא ומול מועמדים נוספים, ובהם הדירקטור המכהן פרופ' אפרים צדקה ואיזי תפוחי.

אבל גם אם ברודט ייבחר ליו"ר, ייתכן שכהונתו תהיה קצרה: לאחר מינוי היו"ר עתידה המדינה למכור את אחזקותיה בבנק (11.5%). אם יתגבש בעתיד גרעין שליטה בבנק, הוא יוכל למנות יו"ר חדש. "נניח שהתסריט הזה יתממש, וששלמה אליהו יצליח לגבש גרעין שליטה", אומר ברנע. "אם הוא יבקש ממני עצה, אומר לו שיש לו מועמד מצוין לתפקיד יו"ר: דוד ברודט".