• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

איך שורדים את עידן גוגל?

כך בכיר בענקית החיפוש מתמודד עם עודף מידע

שיזף רפאלי 09:5715.04.10

כבר מותר להודות שעבור הרוב, מהפכת המידע היא גם מהפכה של עודף מידע, עודף שמגיע עד מעל האף, מסיח את הדעת, מוסיף לחץ, מקשה על העבודה ומשמיד את שעות הפנאי. מי שנחלץ לסייע הוא דגלאס מריל, מי שעד לפני שנתיים היה מבכירי גוגל, ושימש כ־CIO, מנהל המידע הראשי של החברה. אחראי המידע בחברה שמארגנת מחדש את המידע בעולם, "הסנדלר של הסנדלרים", פרסם לפני כמה שבועות את הספר "Getting Organized in the Google Era" (בעברית: להתארגן בעידן גוגל). בספר הוא מתאר את בעיות היומיום שמהפכת גוגל יצרה, ומציע כלים בסיסיים להתמודדות עם נחשולי המידע, צפיפות הזמנים הגדלה, התרבות הדברים שדורשים תשומת לב בו זמנית, וריבוי הדגים שבים, שמאיים לקרוע את רשת הדיג.

 

מריל עצמו סובל מדיסלקציה. את מלחמת ההתארגנות בעולם רועש הוא מתחיל בביתו ממש, ויש לו קבלות על ההצלחה. הוא השלים דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית, ולצד הקריירה בגוגל שימש גם מנהל המידע הראשי של חברת התקליטים EMI.

 

הבעיה בגוגל, הוא כותב, היא שהמנוע העוצמתי מעצים גם את מגבלותינו האנושיות. יש לנו נטייה טבעית לפעול בלי להגדיר מראש מה אנחנו רוצים. יש לנו נטייה טבעית לתזזיתיות ולקפיצה בין נושאים. יש מי שנהנים מתחושת הווירטואוזיות של המולטיטאסקינג. מריל מזהיר מפניה. המולטיטאסקינג וחלוקת הקשב, שקורסי הכשרה צבאיים כמו גם בתי ספר לניהול מדברים בזכותם, הם לדבריו הבטחת שווא. עמוק בפנים, יש להכיר, איננו מסוגלים לעבוד על יותר מדבר אחד בכל רגע. מוחותינו הם יצורים שזקוקים לתפקוד סדרתי ועקבי, גם ובעיקר בתוך השפע של עידן גוגל. המעבר המהיר והחוזר ונשנה בין נושאים שונים מזיק לאיכות עבודתנו ולאיכות חיינו.

 

גוגל גוגל צילום: בלומברג

 

החדשות הטובות הן שאפשר לפתור את הבעיה בלי להתנזר מהאינטרנט. תחילה, יש להיעזר באינטרנט כתחליף משוכלל לתפקידים שבהם המוח אינו טוב. ברור לכל שהמוח הביולוגי אינו מצטיין בזכירת פרטים רבים לטווח קצר. אז למה לבלבל אותו איתם? במקום ללמוד, לשנן ולזכור, מריל ממליץ על שכחה ממוסדת – העברת התכנים שנרצה לדעת ולאחזר למקום שבו אפשר למצוא אותם. להפקיד את הזיכרון ב"מחסני מידע" דיגיטליים נגישים. ובקיצור, לראות באינטרנט בראש ובראשונה ספרייה שימושית של פרטים שאיננו צריכים להתאמץ עוד לזכור.

 

וכשמגיע הרגע ליצור, לתכנן ולחשוב, מריל ממליץ להתרחק לרגע מהאינטרנט, ולחזור לנייר ולכלי הכתיבה, האמיתיים. שרבוט מהיר של רעיון יהיה נוח בהרבה ב"טכנולוגיה הישנה", ופורה יותר. הנייר והיד הכותבת מאלצים את החשיבה להיות ליניארית ועקבית, בעוד שהכלים הדיגיטליים מאיימים לפזרה. רק כשהרעיון מתגבש ונהפך למידע, אפשר להעבירו למחשב ולרשת.

 

המקום שבו הרשת יכולה לייעל את העבודה ולחסוך זמן ומאמץ הוא השיתוף: שיתוף של כמה שיותר אנשים בכמה שיותר מידע הוא לדברי מילר הדרך המיטבית לעבוד ברשת. לוח הזמנים צריך להיות זמין לשיתופם של אחרים, מסמכים צריכים להיערך ולהישמר בענן, כשאחרים משתתפים בכתיבה ובהגהה. פרוטוקולים של ישיבות, פרויקטים משותפים, מאמרים, כולם ייכתבו מהר יותר, ייערכו יותר טוב ויכילו יותר מידע אם ייעשו בשיתוף, באמצעות מחשוב הענן.

 

קטונתי מלהתחרות בגוגל ובמומחים שגדלו בה, אבל אני מתקשה להשתכנע בצרור העצות של מריל. הציפייה שנוותר על חלוקת הקשב, ורעיונות אחרים שהוא משמיע בהמשך, כגון מחיקת הגבולות בין עבודה ופנאי והחלפת ישיבות העבודה בסגנון הישיבות הייחודי שבגוגל – כולם רעיונות מעניינים, אך לא בטוח שהם הפתרונות המעשיים והמציאותיים לבעיית עומס המידע. ואולי גם זאת דרך להתגבר על עודף מידע: הייה פרקליט שטן. אין דבר הממקד את המחשבות יותר מאשר מישהו להתעמת איתו. C

 

פרופ' רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה www.sheizaf.rafaeli.net

בטל שלח
    לכל התגובות
    x