האם הדלקת גפרור בשירותים באמת מסלקת את הריח?

אבי, חיפה

אבי היקר,

תודה על השאלה המלבבת. בחלק העליון של חלל האף שלנו, קצת מעבר לאיפה שאצבע תועה עלולה להגיע, שוכנת מעבדה כימית משוכללת שתפקידה להתריע על כניסתם של חומרים זרים יחד עם האוויר. ומאחר שהאוויר שנכנס לאף מכיל שאריות זעירות מכל מיני דברים שנמצאים בסביבה, המעבדה יכולה לספר למח שלנו הרבה דברים חשובים.

המעבדה הזו מורכבת מכ־40 מיליון תאים מיוחדים ששולחים ריסים דקיקים אל תוך הרקמה הרירית שבאף. בקצות הריסים האלה יש קולטני ריח, והמערכת כולה מסוגלת לזהות ולאפיין מאות תרכובות שונות על צירופיהן המגוונים. מה שהמעבדה לא יודעת לעשות זה לתת לנו דו"ח מעבדה מסודר. במקום זאת היא נותנת לנו תחושה, ולתחושה הזו אנו קוראים ריח.

חוש הריח הוא כלי שימושי מאד בעולם המבלבל שמקיף אותנו. גלידת שוקולד ופסולת גוף עשויים, בתאורה נכונה, להיראות מאוד דומים זה לזה. אותות הריח שנשלחים מן המעבדה שבאף עשויים להיות אלו שיכריעו את הכף, ובזכותם תוכל להחליט אם להביא כף גדולה או להיזהר שלא לדרוך.

בזכות הגפרור אפשר לנשום לרווחה צילום: shutterstock

אך שים לב להבחנה החשובה: בניגוד לכימיקלים באוויר, ריח אינו דבר אובייקטיבי, ואין לו קיום מחוץ לתפיסה שלנו. הוא רק הדרך שבה המח מפרש את האותות שמגיעים מהאף. נראה לי שאתה כבר יודע, מניסיון, שהדלקת גפרור בשירותים מסלקת את הריח. אחרי שאתה מכבה את הגפרור המח שלך מפסיק לדווח על הניחוח שהטריד אותך קודם. השאלה שלך, אם אני מבין אותה, היא האם הגפרור מסלק איכשהו את החלקיקים מהאוויר.

התשובה היא לא. מובן שלא. איך בכלל ציפית שהגפרור יעשה זאת? יש אנשים שמאמינים שהגפרור שורף איכשהו את הריח, אבל זה לא הגיוני. החלקיקים הזעירים, רובם המכריע גזים, מתפזרים באוויר בזריזות ניכרת. זו הסיבה שהריח מתפשט במהירות. גפרור יכול לשרוף את החלקיקים הקרובים אליו, אבל הוא לא יכול לעשות כלום לחלקיקים שנמצאים רחוק יותר; ואלא אם אתה מאד בלתי זהיר, זה כולל את החלקיקים שנמצאים לך בתוך האף.

חוץ מזה, אם תחליף את הגפרור במצית תגלה שהאש עצמה לא מפיגה את הצחנה. אז מה מותר הגפרור מן המצית? מה גפרור יודע לעשות שמצית לא יודע? עשן זה דבר אחד. ואכן יש אנשים שמאמינים שהעשן מתפשט בחדר ולוכד את החלקיקים, קצת כמו שפחם פעיל לוכד מזהמים במסנן, או כמו שדייג לוכד דגים ברשת. זה רעיון יפה, אבל גפרור בודד לא מייצר מספיק עשן בשביל זה.

מה שגפרור כן מייצר בכמות מספקת, הודות לגופרית שנמצאת בראשו, זה דו־תחמוצת הגופרית. כשהגופרית בוערת היא מתרכבת עם החמצן שבאוויר ומייצרת גז בעל ריח חזק במיוחד. ריח שמתואר בדרך כלל, הפלא ופלא, כריח של גפרור שרוף. דו־תחמוצת הגופרית משמשת בתעשיית המזון (תחת השם המיתמםE-220 ) כחומר משמר, במיוחד בהכנת פירות יבשים ויין. תעשיות אחרות מנצלות אותה כחומר מלבין במקום לאקונומיקה. כמויות גדולות ממנה שנפלטות לאוויר אחראיות לתופעת הגשם החומצי, אבל בחדר השירותים יש לה השפעה הרבה יותר ידידותית לסביבה.

דו־תחמוצת הגופרית פועלת בשני אפיקים: יחד עם החמצן שבאוויר היא מסוגלת להתרכב למימן גופריתי, שהוא אחד הגזים העיקריים שאחראיים לריח הרע בשירותים, ולהפוך אותו לכמויות זעירות של גופרית ומים. זה עוזר אבל זה לא מספיק. בנוסף, היא מקהה את חוש הריח שלנו. הריח החזק של דו־תחמוצת הגופרית מכסה על הריח החלש יותר, גם אם המסריח יותר, של תוצרי הפסולת של הגוף שלך.

וככה, בלי לסלק שום דבר מהאוויר, שריפת ראש הגפרור מצליחה לנטרל את הריח הרע בשירותים, ואתה ובני ביתך יכולים לנשום לרווחה.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il