שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דן אריאלי
צילום: Duke Photography
פרופסור דן אריאלי מוסף ממובילי חקר הכלכלה ההתנהגותית בעולם ומחבר רבי המכר "לא רציונלי ולא במקרה", "לא רציונלי אבל לא נורא" ו"האמת על באמת" לכל הטורים של פרופסור דן אריאלי מוסף

האם יש היגיון בפחד מטיסה?

לפעמים, הדיבור והמחשבה על אירועים קיצוניים - עליהם מדווחת התקשורת - גורמים לנו לפחד יותר מהם, אף שהסיכוי שיקרו קטן יותר מהסיכוי לתאונת דרכים. לכן מומלץ להתאים את התפיסה שלנו למציאות

דן אריאלי 07:4025.03.10

אמי היא אדם נורמלי לחלוטין, אבל היא לא מוכנה לעלות על מטוס. היא פוחדת מהתרסקות או פיגוע, אף שזה לא קרה מעולם למישהו שהיא מכירה וגם אחרי שהסברתי לה ששיעורי המוות בכביש, למשל, גבוהים בהרבה. מה ההסבר שלך?

אריק

 

היי אריק,

 

אחת הסיבות לפחד מטיסות היא הצורך שלנו להרגיש בשליטה. נהיגה מפחידה פחות מטיסה במטוס כי בה ההגה, מילולית, בידיים שלנו. מאמר מעניין משנת 2004 מספר למה גרם הפחד מטיסות שתקף את האמריקאים אחרי פיגועי 11 בספטמבר. האמריקאים הפסיקו לטוס ועברו לנהיגה, ובשלושת החודשים שאחרי הפיגועים מספר ההרוגים בתאונות דרכים עלה על מספר ההרוגים בארבע הטיסות הקטלניות. בכל פעם שאני בא לביקור בארץ חברים אמריקאים שלי שואלים אותי אם אני מפחד, מקסאמים או מפיגוע. אני תמיד עונה "לא, אני מפחד מהנהגים. בישראל, הסיכוי למות על הכביש גבוה בהרבה מהסיכוי למות בפיגוע". אבל לרוב, זה עובדות לחוד ופחדים לחוד.

 

אחת הסיבות לפחד מטיסות היא הצורך שלנו להרגיש בשליטה אחת הסיבות לפחד מטיסות היא הצורך שלנו להרגיש בשליטה צילום: shutterstock

 

גם ידוע שהכותרות בתקשורת משפיעות על האופן שבו אנחנו תופסים סיכונים. כיוון שהתקשורת היא האחראית הראשית לקביעת התפיסות שלנו, אנחנו מודאגים מאירועים שהתקשורת מדווחת עליהם. וכפי שאתה יודע, התקשורת לרוב מדווחת על אירועים סנסציוניים ("אדם ננשך על ידי כריש!") ולא על אירועים יומיומיים ("אדם טבע באמבטיה!"), ולכן אנחנו מודאגים יותר מהאפשרות שיקרה לנו משהו דרמטי ונדיר מאשר מהאפשרות שיקרה לנו משהו שקט ויומיומי. במהדורות חדשות בטלוויזיה האמריקאית גם מתאמצים לגרום לצופים להרגיש שכל אחד מהם נמצא בסיכון ("איזה מוצר שבבעלותכם יכול להרוג אתכם ואת כל המשפחה שלכם? תגלו בשעה עשר!"). הבעיה בכך היא שלפעמים, הדיבור והמחשבה על האירועים הקיצוניים גורמים לנו לפחד יותר מהם, אף שהסיכוי שיקרו קטן יותר מהסיכוי לתאונת דרכים.

 

בקיצור, נהיה במצב הרבה יותר טוב אם נתאים את התפיסה שלנו למציאות, ונדע לפחד יותר מסכנות אמיתיות ונפוצות, ופחות מסכנות נדירות. אני מסכים עם אמך שזו אינה משימה קלה.

 

הכותב הוא חוקר כלכלה התנהגותית ומחבר רב המכר "לא רציונלי ולא במקרה"

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il  

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x