שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף כלכליסט 25.3.10

וואו, זה בדיוק מה שרציתי

כשהוא באמת רוצה מתנה מדויקת, הקונה הישראלי לומד לאתר מציאות הרבה מעבר לגבולות הקניון, המדינה והיבשת

קרן צוריאל-הררי 08:4125.03.10

לפני כמה חודשים השיקה סוני את ה־PSP Go, גרסה חדשה לקונסולת הפלייסטיישן הניידת, ובאותה הזדמנות עדכנה את חנות המשחקים המקוונת והוסיפה יותר מ־100 משחקים חדשים. משום שסוני עדיין לא משווקת את המכשיר בישראל, ההשקה החגיגית עברה בארץ בשקט מוחלט. חוץ מבבית של רויטל מיכליס (38). שלושת ילדיה גולשים בקביעות באתרי גאדג'טים ומשחקים, ורגילים מגיל אפס ליתרונות הכפר הגלובלי. "הבן שלי, בן 10, ידע עוד לפני שהמוצר התחיל להימכר שהוא רוצה אותו", אומרת מיכליס, "והוא גם יודע להשיג את המחירים הכי טובים דרך eBay. ככה קנינו את רוב צעצועי האלקטרוניקה בבית, וככה קנינו גם את הפלייסטיישן הנייד החדש".

 

אלקטרוניקה היא לא הדבר היחיד שמיכליס קונה ברשת. למעשה, כל מה שאפשר היא קונה בחו"ל באמצעות האינטרנט. ולא, לא מדובר בפריקית של טכנולוגיה, רחוק מזה. בעצמה היא אומרת שאינה יודעת להבדיל בין "כל המכשירים עם הכבלים". "לא צריך להיות מומחה גדול", היא אומרת, "צריך רק היגיון צרכני בריא וקצת סבלנות. ברגע שאתה עושה קנייה אחת, אתה מבין איזה עולם פספסת. אם אתה יודע לחפש — המחירים והמבחר יכולים להיות יותר טובים מכל מה שתמצא בארץ".

 

שלי הימן. "קונה בשקט שלי" שלי הימן. "קונה בשקט שלי" צילום: דניאל דה אלבי

 

מיכליס לא לבד. בשנים האחרונות עורכים יותר ויותר ישראלים חלק גדול מקניותיהם באתרים זרים ברשת. "ראינו השנה זינוק של יותר מ־150% במכירות וגל חדש וגדול של לקוחות חדשים", אומר רונן איקוניקוב, מנהל הסניף הישראלי של חברת מאסטופ, שמתמחה במשלוחים של מוצרים לישראל. השוק מתחמם במהירות כזו שהשנה הצטרף מתחרה רציני חדש לשוק השילוח הקטן יחסית, המשרת כ־25 אלף לקוחות: חברת כרטיסי האשראי אמריקן אקספרס, שהקימה מחלקה ייעודית לתחום.

 

הסיבות לפריחה המאוחרת מגוונות: איקוניקוב מצביע על העלייה במודעות למותגים בינלאומיים בקרב ישראלים וכן על היחלשות הדולר, שהפכה חלק מהקניות לאטרקטיביות מאוד. קונים כבדים שאיתם דיבר "מוסף כלכליסט" ציינו כסיבה המרכזית את המחיר והמבחר — במיוחד כשמדובר באופנה. כולם גם מסכימים שמדובר בעניין ממכר. "אנשים שנכנסים לזה כמעט תמיד הופכים לקבועים", אמר בכיר באחת מחברות השילוח. "לקוח ממוצע שלנו מביא לארץ שתי חבילות בחודש לאורך כל השנה, במחיר ממוצע שנע סביב 100 דולר. מובן שיש גם כאלה שמביאים עשר חבילות ויותר. זה לרוב מתחיל בספר, וברגע שהם רואים שזה עובד, זה לא נגמר". על פי הערכות של גורמים בשוק, יש בישראל כ־50 אלף בתי אב שקונים בקביעות מוצרים מחו"ל (לפחות שני מוצרים בחודש), בסכום כולל של לפחות 40 מיליון שקל בשנה.

 

עוד אינדיקציה לחיידק: לדברי בכיר בחברת PayPal, המפעילה שיטת תשלום מקוונת שמחליפה את כרטיס האשראי, מאות אלפי ישראלים קונים באופן פעיל וקבוע ברשת באמצעות החברה. "המספרים עולים בקצב מאוד יפה, ומחזורי הקניות הולכים וגדלים", אומר הבכיר. "40% מהקניות של PayPal הן באיביי, אבל האחוז הזה הולך וקטן, ויותר גולשים קונים באתרים נוספים מחוץ לאיביי, כולל הישראלים. מספר הישראלים שקנו בפורים האחרון באמצעותנו תחפושות באתרים בחו"ל היה מפתיע".

 

יום שישי הוא השיא

 

"התחלתי לפני עשר שנים בדיוק, קצת לפני שהבן הגדול שלי נולד", מספרת מיכליס. "רציתי לקנות לו כמה דברים בגאפ והתחלתי לחפש. היום הילדים שלי, אני ובעלי לבושים רק משם. אני קונה ממש הכל דרך האינטרנט. למשל, בגדים מגאפ, לקוסט ובמיוחד ראלף לורן. בארץ יש מעט מאוד דברים של החברה, רק את הבייסיק, לא דברים מיוחדים, ואין סנדלים ונעליים. בארצות הברית יש הכל וזה יוצא הרבה יותר זול, גם עם המשלוח.

 

"דברים שאפשר לקנות פה, והפער במחיר לא גדול — אני לא טורחת לקנות ברשת. אבל אני קונה את הדברים המיוחדים של מותגים שאני אוהבת, כמו דולצ'ה וגבאנה או פראדה. הנה, עכשיו צריכים להגיע אליי סנדלים של פראדה שאין בארץ. אני הולכת ברחוב ואנשים רודפים אחריי, שואלים מאיפה הבגדים. בעלי היה אצל אדריכל לא מזמן, והוא שאל אותו מאיפה החולצה של ראלף לורן, כי אין את זה בארץ".

 

איך את מסתדרת עם המידות?

"יש באתרים האלה הסברים כל כך טובים, שאין מצב שאת טועה. פקששתי ממש מעט".

 

מה עם הכיף של הקנייה המיידית? את יודעת, לראות משהו יפה, להיכנס לחנות, לקנות וללבוש אותו כבר באותו ערב?

"זה לא שאני צריכה לחכות הרבה. תוך שבוע גג הדברים בארץ".

 

מבגדים עברה מיכליס לאלקטרוניקה – מצלמה דיגיטלית, כיסויים לבלאקברי, נגני מוזיקה — ומשם נסללה הדרך למוצרים כמעט מכל סוג. "יש בחו"ל דברים שאת בכלל לא מעלה על הדעת שקיימים. נניח, כשילדים יושבים על כיסא אוכל לתינוקות הכל מתלכלך, נכון? אז יש בארצות הברית כיסוי שהילד יושב עליו, וכשהוא מסיים לאכול את פשוט לוקחת את הכיסוי וזורקת לפח. בחבילה שעולה 3 דולר יש עשרה כיסויים, ופה, בארץ, את בכלל לא חולמת שקיים דבר כזה.

 

"פעם הייתי קונה גם לחברות שלי, אבל עכשיו הכנסתי אותן לזה והן קונות לבד. בשישי בלילה זה השיא, כולנו עושות קניות. כשכל הישראלים יגלו את איביי, ואיזה מציאות יש שם, אנחנו כולנו נהיה בבעיה. זה ממכר ברמות קשות".

 

ויטמינים כן, נשק לא

 

ואכן, בשנים האחרונות יושבים כמה עשרות אלפי ישראלים בטרנינג מול המחשב בלילה אבל מרגישים כמו אנה ווינטור, העורכת המיתולוגית של ה"ווג" האמריקאי, שמסתובבת עם כרטיס אשראי שלוף ויד עמוסה שקיות ממותגות ב־Fashion District או ב־Meatpacking District בניו יורק. הם בני 20–40 בדרך כלל, נשים וגברים, שלמדו עם השנים שצרכנות נבונה עוברת דרך אתרים אמריקאיים באינטרנט. הם קונים בעיקר בגדים (קטגוריה שבה הנשים בולטות יותר) ומוצרי אלקטרוניקה (שם הגברים שולטים).

 

הקטגוריה "אלקטרוניקה" רחבה מאוד. "זה כולל מחשבים, אקססוריז כמו מודמים, ראוטרים, רמקולים, מתאמים, וגם גאדג'טים, טלפונים סלולריים, אייפודים ועוד", מונה איקוניקוב, "מוצרים קצת פחות פופולריים הם משחקי טלוויזיה, בעיקר ל־Wii ופלייסטיישן, תוספי מזון וויטמינים".

 

משפחת שניידר. "כל המשפחה נכנסת לאמזון" משפחת שניידר. "כל המשפחה נכנסת לאמזון" צילום: דניאל דה אלבי

 

אנשים קונים ויטמינים דרך האינטרנט?

"כן. המחירים בארץ מאוד יקרים, פער המחירים גדול, ולצריכה עצמית של עד שלושה חודשים לא עושים בעיות. עוד תחום הוא ציוד לאופניים וספורט. אופניים מאוד יקר להביא, אבל אנשים קונים ציוד לאופניים ולספורט והרבה חלקי חילוף לרכב באיביי".

 

מה הדבר הכי מוזר שמישהו רצה להביא?

"היה מישהו שרצה להביא גלידה של בן אנד ג'ריז בטעם שלא מביאים לארץ, והנאנו אותו מזה. מישהו אחר רצה להביא חתול. זה אפשרי, אבל זו אופרציה בעייתית. אנחנו, בסופו של דבר, זורקים ארגזים למטוסים. זה לא סימפטי לחתול".

 

ואסור להביא נשק, תרופות, אלכוהול וסיגריות.

"נשק בוודאי. תרופות, אלכוהול וסיגריות מופיעים באתר של רשות המסים אבל זה לא חד־משמעי. אם מישהו יביא תרופה שיש לו מרשם אליה והיא מוכרת בארץ — אין בעיה להביא. לגבי טבק ואלכוהול, אנשים מביאים בכמויות סבירות ולא בהכרח עושים להם דווקא".

 

מה עוד אנשים קונים באינטרנט? אילנה ברש, מנהלת השיווק של אתר EZbuyUS, שמסייע גם כן בשינוע הקניות לארץ, מספרת שאופניים ועגלות תינוקות הם שני תחומים שמתפתחים מאוד בזמן האחרון. "יש לי לקוח שיש לו נגרייה והוא קונה כלי עבודה לנגרייה, כי המחיר בחו"ל הרבה יותר זול. או שפעם מישהו קנה מערכת סלון ב־16 אלף שקל".

איזה אומץ. לקנות בחו"ל סלון יקר כל כך.

 

"לא צריך לזה יותר מדי אומץ, זה פשוט ביותר. את רואה את התמונה, ויכולה לקבל את כל הנתונים של המוצר באתר".

שלומי ענבר, אחראי תחום אונליין באמריקן אקספרס, וירון דיין, מנהל הטבות פרימיום בחברה, שהיא השחקנית החדשה ביותר בתחום, מספרים שהמותגים החמים אצלם הם ויקטוריה סיקרט, אמזון, טויס אר אס וגאפ — למרות חנויות המותג בארץ. מעבר למחירים, הם שבים ומדגישים את המגוון הנחשק שיש באמריקה, ואינו מגיע לחנויות בארץ. דיין: "האייפון, לדוגמה, הגיע לארץ, אבל יש גם מוצרי מעצבים לאייפון, כמו סקינים של ז'אן פול גוטייה, שאין להשיג. הם נמכרים רק באפל ארצות הברית ללקוחות אמריקאים".

 

אף אחד מהמתחרים לא רצה לומר כמה לקוחות יש לו, גם לא באומדנים גסים. אבל לפי עוצמת התחרות ביניהם, אין ספק שמדובר בשוק רווחי וצומח. אפילו השחקן החדש בתחום, אמריקן אקספרס, עם פז"מ של חצי שנה בלבד, מרוצה מהמספרים. "אנחנו פחות מחצי שנה מריצים את השירות, והוא כל הזמן במגמת עלייה", אומר שלומי ענבר. "אנחנו מאוד מאמינים בכלי הזה ומשקיעים משאבים משמעותיים כדי לפתח אותו".

 

ותודה לדודה בניו יורק

 

חברות השינוע קמו בשנים האחרונות כדי לסייע לישראלים להתגבר על שלושה מכשולים שניצבים בדרכם בבואם לקנות באתרים אמריקאיים: ראשית, ישנם אתרים שמוכרים רק לאמריקאים ולכן דורשים כתובת בארצות הברית; שנית, חלקם מכבדים רק כרטיסי אשראי אמריקאיים ולא בינלאומיים, מחשש להונאות; וישנן, כמובן, עלויות המכס. אבל חוץ ממיכליס, כל המרואיינים לכתבה העידו שאינם נעזרים בהן. במקום זאת, לרוב הם מבקשים שישלחו את קניותיהם לכתובת של דודה/חבר/אח בארצות הברית, ואלה משלחים את החבילות בדואר לארץ או מפקידים אותן בידי בלדרים מאולתרים — ישראלים שמבקרים בארצות הברית או אמריקאים שבדיוק יוצאים לארץ.

 

קרין אוחיון. קונה ותיקה באיביי קרין אוחיון. קונה ותיקה באיביי צילום: דור גרבש

 

"מה זה יעזור לי?", תוהה ארי דובין (27) לגבי האופציה של השימוש בחברות הללו. "אלה חברות שילוח בינלאומי, שגם גובות לא מעט, וגם החבילות עוברות דרך המכס ואז יש תשלום נוסף. עדיף לשלוח את החבילות לכתובת בארצות הברית, ושמישהו שנוסע לשם יביא לי אותן לארץ. סכנת המכס קטנה יותר ככה". כך, לדוגמה, כשדובין קנה טלפון סלולרי באיביי, הוא ביקש שישלחו לו את המכשיר לשיקגו, שם בדיוק שהה אביו לרגל נסיעה. ברוב האתרים המשלוח בתוך ארצות הברית הוא חינם, או כבר משוקלל במחיר המוצרים.

 

קרין אוחיון (24), עובדת במחלקת השיווק של הקריה האקדמית אונו, שולחת את כל קניותיה לכתובת של דודתה בארצות הברית. את המשך הדרך עושות קניותיה באמצעות הבוס של אותה דודה, שמגיע לארץ לעתים קרובות. "רק ככה זה משתלם", היא מסבירה, "כי לפעמים המשלוח עולה 30 דולר למוצר שעלה 5 דולר".

 

וגם לסוגיית כרטיס האשראי האמריקאי יש פתרון. ראשית, לדברי הקניינים הוותיקים, רוב האתרים מכבדים כרטיסי אשראי בינלאומיים, ואם לא — אפשר להשתמש ב־PayPal, אותו כרטיס אשראי אינטרנטי שמחייב בהמשך את כרטיס האשראי האמיתי של הקונה. "PayPal חוסך את כל האי־וודאות לגבי סוג כרטיס האשראי שהאתר מכבד", אומר שי חביב (30), יבואן קולמן מוצרי קמפינג ורוכש קבוע של חליפות מאתרי האינטרנט של הוגו בוס וארמאני.

מיכליס דווקא מעדיפה את חברות השינוע. "במקרים מסוימים זה מוזיל ומפשט מאוד את תהליך הקנייה. אני חושבת שרוב הישראלים מזמינים בדואר ולא יודעים שקיימים שירותים אחרים שיוצאים יותר זולים, בלי עמילי מכס ובלי כאבי ראש, ושליח של UPS מביא לך את הקניות עד הבית".

 

שי חביב, יבואן. "ברגע שמצאתי את המדידות המדויקות שלי אין צורך למדוד יותר כלום" שי חביב, יבואן. "ברגע שמצאתי את המדידות המדויקות שלי אין צורך למדוד יותר כלום" צילום: דור גרבש

 

מחירים ללא תחרות

 

אצל אוחיון אובססיית הקניות מחו"ל החלה לפני חמש שנים, ושירתה אותה גם באיתור מציאות לקראת לידת בנה הבכור, לפני כמה שבועות. "קניתי לקראת הלידה בגדים לקטנטן, למשל אוברולים של ראלף לורן, שגם אם אפשר היה להשיג בארץ זה בטח היה במחירים שאני לא יכולה לשלם, ושילמתי 14 דולר לאוברול", היא מתגאה. "ראיתי בארץ תיק לתינוקות של קלנקום, שזה מותג שמחזיקים בכל מיני חנויות מעצבים של בגדי ילדים. נדלקתי עליו, אבל החלטתי ש־1,000 שקל זה מוגזם. בכרטיס הביקור ראיתי את שם החברה, נכנסתי לאתר שלה, ושם הוא עלה 90 דולר אז קניתי. אתמול קנינו מצלמה של קנון באינטרנט, אבל בארץ, ורציתי סוללת ליתיום נוספת. בארץ רצו 90 דולר, ומצאתי באינטרנט ב־11 דולר. גם קניתי לאחי ב־70 דולר מעיל אופנוענים, שבארץ אי אפשר להשיג בפחות מ־1,000 שקל. את רוב הקניות שלי אני עושה באיביי, אני קונה שם הכל, משקפי שמש, בגדים, כל מה שאנחנו צריכים".

 

למה את המצלמה קנית מאתר ישראלי?

"לפני שאני קונה אני קודם כל בודקת. בדקתי גם באיביי, והחלטתי שהפרש של 400 שקל לא שווה את האחריות שנקבל בארץ".

 

קרה פעם שלא קיבלת את מה שרצית?

"לא, וזה היתרון של איביי: אם קיבלת מוצר שאת לא רוצה את פשוט מחזירה אותו. פעם הזמנתי משקפיים, ואחרי חודש הם לא הגיעו. פניתי למוכר, והוא חשש מפידבק רע, אז הוא שלח לי שניים".

 

דובין, מתרגל במרכז הבינתחומי בהרצליה ובעל הבר המקומי תיאודור, חשב בהתחלה שהוא לא מתאים לכתבה הזו. "לא כל המלתחה שלי מהאינטרנט. מה אני קונה שם? בגדים, ציוד לטלפון, את הטלפון שלי. טוב, בעצם כשאני חושב על זה, אני כן מתאים", הוא מחייך.

 

הקנייה הכי זולה שביצע ברשת עלתה לו סנט אחד בלבד. "זה היה לפני שנתיים, כשהייתי בארצות הברית. הייתי זקוק לקורא כרטיסי זיכרון, משהו שעולה 25 שקל. קניתי אותו באינטרנט בסנט אחד כולל משלוח".

 

איך בכלל משלמים סנט?

"זה יורד מה־PayPal. אנשים לא האמינו לי, והייתי צריך להראות את החשבונית. זה קורה באיביי הרבה, כי בונים שם על כמויות. זו אחת הסיבות שאני קונה באינטרנט: המחיר בלי תחרות, וזה נוח. בלי לצאת זה מגיע אליך עד הבית, או במקרה הגרוע — עד הדואר".

 

למרות הסיכוי הגבוה לכאורה לתקלות ברכישת בגדים באינטרנט — גזרה לא הולמת, מידה לא נכונה או בד מאכזב — חסידי השופינג ברשת מעידים על כמעט אפס תקלות. הסיבה? הם פשוט ממעטים להמר, וקונים דגמים שהם מכירים וכבר מדדו ולכן יודעים בדיוק מה מתאים להם. לפעמים ניגשים לחנות של הרשת בארץ או בחו"ל, מודדים, ורק אז קונים באינטרנט.

 

דובין, למשל, יודע שהוא מידה Small באברקרומבי & פיץ', "אז אני נכנס וקונה שש חולצות". חביב קונה רק את מה שהוא מכיר ויודע שיתאים לו. "כשאני נוסע לחו"ל אני רואה דברים חדשים בחנויות, מודד וקונה במקום — ובהמשך יכול להזמין אותם גם מהארץ. אם לא, אני נשאר עם מה שאני מכיר".

 

זה זול יותר מבגדים בארץ?

"לא משמעותית, אבל אלה דברים שאין בארץ. זה גם חוסך לי זמן קנייה כי זו קנייה מהירה של דברים שאני מכיר. נוח וקל לי לקנות".

 

ספרים, רבותיי, ספרים

 

גם לתחום הזמנת הספרים המקוונת — אולי הראשון שצבר פופולריות בארץ, כבר לפני שנים — יש חסידים מושבעים. אצל יגאל שניידר ("עוד מעט בן 50"), מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר, שבונה חדרי מחשב, מדובר בהתארגנות משפחתית. "כל המשפחה שלי נכנסת לאמזון, כל אחד שם בעגלה את הספרים שהוא אוהב, ופעם בשלושה־ארבעה שבועות אנחנו מזמינים משלוח של 10 ספרים בממוצע". לאחרונה יש שינוי בהרגל הזה: שניידר התחיל לקנות גם ספרי אודיו שהוא מוריד לאייפוד דרך אייטיונס, והילדים שלו מנסים את ה־eBooks, שהם קוראים גם דרך האייפוד. בבוקר שבו שוחחנו הוא היה תקוע בפקק בכביש 6, "ועד שהתקשרת שעשעתי את עצמי עם ספר שנקרא 'Start-Up Nation' ומדבר על הכלכלה הישראלית".

 

משפחת שניידר קונה כך את הספרים שלה כבר כמה שנים, מכל הסיבות הברורות: המחיר, נוחות הקנייה — ובעיקר הספרים שאין בארץ. שניידר גם מחבב את הבינה המלאכותית של אמזון. "יש להם מודל חכם שמזהה את פרופיל הקנייה שלך, ושולח לך המלצות שאמורות לעניין אותך. אני מקדיש גם לזה כמה דקות".

 

אבל יש גם חיסרון בולט לקנייה באינטרנט, שקשה להתעלם ממנו: היא חסרה את הסיפוק המיידי של התשוקה הצרכנית שדורשת נחמה ופינוק עצמי מהיר. רשתות קמעונאיות הרי מקדישות משאבים ומאמץ רבים בהנדסת החוויה של המבקר בחנות — מחלון הראווה, דרך המוזיקה והריחות. את כל אלה אי אפשר לחוות דרך המחשב, והסיפוק ממסירת מספר כרטיס האשראי הוא חלקי בלבד.

 

הקונים הכבדים ברשת אינם מרגישים בדרך כלל שהם מפסידים משהו מחוויית הקנייה, אם כי חלקם מודים שמדובר בחוויה משלימה בלבד. "קנייה באינטרנט היא לא תחליף להליכה לקנות בגדים, כמו שלהוריד סרט באינטרנט זה לא תחליף להליכה לקולנוע", אומרת שלי הימן (25), תקציבאית יחסי ציבור במשרד וגנר יועצי תקשורת. "זו פשוט תוספת כיפית. זו חוויית קנייה אחרת, אני יכולה להישאר שם שעות ולא צריכה למהר, כי אני בבית. אני יכולה להראות לחברה ולהתייעץ איתה, ואין צורך לחכות בתור. את בשקט שלך, אין עוד חמש בנות אחרות מסביב, צועקות 'גם אני רוצה, תראי', אין את כל ההתקהלות הזו כמו שהיתה סביב זארה ו־H&M".

 

הימן היא מעט חריגה בנוף הקונים ברשת: היא פריקית של אתר אחד, אנגלי. "האתר נקרא asos.com, ראשי תיבות של As Seen On Screen. את רוב הבגדים שלי אני קונה שם, והכנסתי גם את החברות שלי והן בטירוף על זה. יש לחנות הזו הרבה מאוד פריטים של המותג שלהם, והם מציעים גם בגדים של מעצבים צעירים ושל מותגים יוקרתיים כמו דולצ'ה וגבאנה. אין להם חנות, רק אתר. זה כל הקטע, והייחוד שלהם הוא שהם מייצרים בזול את הדגמים שהרבה נשים, כמוני וכמוך, לא יכולות להרשות לעצמן לקנות, אבל היידי קלום או סיינה מילר לבשו על השטיח האדום".

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x