שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

אילו כבישים מובילים לאבדון?

כך הדרכים שאנו סוללים משנות אותנו

שיזף רפאלי 11:0604.03.10

שביל העזים המזרח תיכוני, האוטובאהן המהיר בגרמניה , "אוטוסטראדת המידע" - כולם כבישים שסלילתם שינתה את הכלכלה. כבישים, ככלל, נחשבים כדבר הנחוץ להתהוותה של כלכלה וכזרז העיקרי בהאצתה. ככל שיש יותר מהם יש יותר תנועה ממקום למקום, יותר גמישות של עובדים ויותר עסקאות. כבישים הם מערכת העצבים של הגלובליזציה והם נוף מולדת. אולם האם הם מגלמים רק את התפקיד שייעדנו להם? האם השפעתם היחידה חיובית?

 

בסוף פברואר יצא בארצות הברית הספר "The Routes of Man: How Roads Are Changing the World and the Way We Live Today" של טד קונובר, עיתונאי שבספר קודם התלווה לנוודים חסרי בית באמריקה, ולשם כתיבת ספר אחר עבד במשך שנה כסוהר בבית הכלא השמור סינג סינג. בספר הזה, שבו החליט להכיר את כבישי העולם ולראות את השפעתם על החיים, הוא נסע בדרכים המפלחות את ערבות מזרח אפריקה, מחברות ערים בסין, חוצות שתי וערב את הרי האנדים בפרו ומתפתלות בין הרי נפאל וגם בין ההתנחלויות בשטחי הגדה המערבית.

 

הדרכים משפיעות לא רק על סוגיות עולמיות אלא על החוויה האנושית בכלל הדרכים משפיעות לא רק על סוגיות עולמיות אלא על החוויה האנושית בכלל צילום: תומר הדר

 

הכבישים שפורצים נתיבים אל חופש וכיבושים חדשים, הכבישים שמאפשרים דברים, הם גם מאיימים ומסוכנים, למד קונובר בנסיעותיו. הם המאפשרים לאדם להגיע אל יערות הגשם, ובאותה העת מאפשרים את ההרס שלהם. ובעוד שדרכי הייעור של קק"ל שחרצו את ארצנו לאורכה ורוחבה נדרשו כדי לנטוע עצים, ו"שבילי האש" שנסללו ביערות נועדו למנוע אש, התחבורה ואמצעיה הם האחראים להרס הייעור, בכריתה ובשריפות.

 

על פי קונובר, כל דרך מאז האימפריה הרומית נושאת בחובה תועלת ונזק המשולבים זה בזה. רשת הכבישים שסללה האימפריה הרומית היא שאפשרה את כינונה, והיא גם ששימשה את הפולשים שהביאו לקריסתה. הכבישים החדשים שנסללו במזרח אפריקה אפשרו את חיבור הנמלים אל הארצות החלשות שבמרכזה ואל יושביהן, ועל גביהן זרמו אל תוככי היבשת השחורה סחורות ורעיונות, עושר ורווחה. אבל באותה עת, לאורכם של אותם עורקי תנועה שהבטיחו התפתחות, התפשטו במהירות מואצת כמה ממחלות המין שיצאו מאפריקה, והופצו על ידי נהגי המשאיות שנסעו בכבישים האלה. גם את האשם ב"מוות השחור", המגיפה שחיסלה בימי הביניים כרבע מאוכלוסיית אירופה והכריעה את הפיאודליזם, יש התולים בסלילת דרך המשי ודרך התבלינים, למזרח הרחוק וממנו. הדרך שמביאה את הסחר מביאה, מתברר, גם את המוות.

 

יש בכך מטאפורה לדבר שהוא יותר רחב מדרך סלולה. הכבישים מלמדים שיש, ושתמיד יהיה, פער בין מה שהתכוונו אליו המתכננים והמממנים של טכנולוגיה כלשהי, לבין מה שקורה בפועל. לו היה יודע יידיש היה קונובר בוודאי מצטט את האמרה "האדם מתכנן ואלוהים צוחק".

 

הדרכים משפיעות לא רק על סוגיות עולמיות אלא על החוויה האנושית בכלל. הן האמצעי למימוש הדחף לנדודים, חקר וחיפוש אחר הזדמנויות. ומנגד, גם הכבישים החסומים ופקקי התנועה משפיעים על אורח חיינו בחריצות עמוקות משנדמה.

 

בחיפושו אחר דרכים מעניינות במיוחד הגיע קונובר גם אלינו, לכבישי הגדה המערבית. במשך שלושה שבועות רצופים הוא ליווה פלוגת חיילים המאיישת מחסומים באזור רמאללה ופותחת צירים באזורים שבהם היא מסיירת. אחרי הצגת הדרכים דרך עיני החיילים, הוא מציג אותן מעיני הפלסטינים החיים לאורכן, ומראה איך הדרך המסוכנת שהאחד שולט בה, היא הדרך החונקת והחסומה שהשני זקוק לה. קונובר הוציא לאור את ספרו לפני פרשת כביש 443, ומראה בכך שנוסעים שונים רואים את אותה הדרך באופן אחר גם ללא פסקי דין שמפרידים ביניהם.

 

מתובנותיו של קונובר מהדהדים הדיונים המתמשכים והעדכניים בסוגיות כגון כביש חוצה ישראל, שיטור כבישי הגדה ומדיניות התעבורה הלאומית. יתכן שכמה ממעצבי המדיניות אצלנו יוכלו להיעזר ברעיונות שלו.

 

פרופ' רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה www.sheizaf.rafaeli.net

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x