יו"ר לוידס: "אמרנו לבנקאים, שאנחנו מעדיפים השקעות משעממות"

את תחילת הנאום שלו, שפתח את הכנס של לוידס היום (ב') בתל אביב, נשא לורד פטר לוין בעברית צחה. בזמן נאומו של היו"ר היהודי של ענקית הביטוח העולמית אפשר היה לחוש בפינה החמה השמורה בלבו לישראל.

במהלך הראיון איתו מגדיר לורד לוין את לוידס כ"דבר" (a thing), מכיוון שלדבריו לא מדובר בחברה, אלא בסוג של שוק הדומה לבורסה שמאגדת תחתיה סינדיקטים של ביטוח, שיחד יוצרים גוף ביטוחי מהגדולים בעולם, העוסק בביטוח כללי, ובעיקר בביטוחי אסונות, רעידות אדמה, התרסקויות מטוסים וסופות.

בשנת המשבר, 2008, בעוד שחברות הביטוח הגדולות בעולם, וגם הקטנות בישראל, נחלו הפסדי עתק בעקבות הפסדי השקעות, נדמה היה שהמשבר עובר מעל ראשה של לוידס, שהרוויחה 1.9 מיליארד יורו לפני מס, לעומת רווח לפני מס של 3.8 מיליארד יורו ב־2007. עכשיו רומז לויד כי תוצאות 2009 צפויות להיות טובות אף יותר.

פטר לויןצילום: אוראל כהן

איך שרדה לוידס את המשבר והצליחה לסיים את 2008 עם רווח?

"אני חושב שהסיבה שצלחנו את המשבר הפיננסי קשורה לכך שהוא פגע במוסדות הנותנים שירותים פיננסיים, בעוד שאנו מוכרים ביטוח.

"אני כועס מאוד על הפוליטיקאים שלנו באנגליה, שאומרים שהתעשייה הפיננסית בקריסה ובתוהו ובוהו, וכוללים בתוך כך גם את ענף הביטוח. זה לא נכון. שורשי המשבר במערכת הבנקאית, והוא לא קשור אלינו. מעולם לא הסתמכנו על רווחי השקעות. חברות ביטוח שפעלו אחרת היו למעשה סוג של בתי השקעות, וזה היה הסקס אפיל שלהן. בדומה למתרחש בישראל, עסקי הביטוח היו פחות חשובים. לוידס מתבססת על חיתום רווחי (גביית עודף פרמיות על תשלום תביעות — ר"ב) ועל ניהול סיכונים. ברור שיש לנו הון להשקיע, אבל זה רווח משני, בייחוד בתקופה הנוכחית, שבה היכולת להרוויח מהשקעות מוגבלת מאוד וקשה להסתמך עליה".

"השקעות בסיכון נמוך"

ב־2009 היו הזדמנויות מדהימות.

"אכן. 2009 היתה טובה, אבל עבורנו גם 2008 עברה בהצלחה. האנשים שמנהלים לנו את הכסף פעלו נכון. ההשקעות שלנו הן בסיכון נמוך ביותר".

בנקים להשקעות פנו אליכם לפני המשבר בהצעות אטרקטיביות להשקעות במכשירי השקעה מסוכנים?

"בוודאי. באו אלינו אנשים בשנים 2005–2007 ושאלו איפה אנחנו שמים את הכסף. 'יש לנו השקעות נפלאות בשבילכם'. אמרנו 'תודה, אבל לא תודה'. כולם פנו אלינו: קרדיט סוויס, ליהמן ברדרס. אמרנו שאנחנו משאירים את הכסף שלנו במזומן. ומה הם ענו לנו? 'אבל זה מאוד משעמם'. ענינו: 'משעמם זה נהדר'. אנחנו משקיעים בעיקר באג"ח ממשלתיות. יש לנו 3%–4% חשיפה לקרנות גידור וקרנות השקעה, וזה הכל. הם ענו לנו באכזבה: 'אתם מוותרים על הרווחים המרגשים והסקסיים שאנחנו מציעים לכם?', אז אמרנו להם שזה לא העסק שלנו להרוויח מהשקעות".

מדוע אתם שונים מהמתחרות שלכם במובן זה?

"אולי כי אנחנו לא מוכרים ביטוח חיים. בביטוח חיים יודעים בערך בכל חודש כמה צריך לשלם, בעוד שבביטוח כללי אי אפשר לדעת. קחו לדוגמה את אירועי 11 בספטמבר. נדרשנו לשלם הון עתק מדקה לדקה, והכסף היה צריך להיות נגיש. שילמנו כ־5 מיליארד דולר נטו. עבור נזקי הסופות קתרינה ונורמה שילמנו יותר מ־8 מיליארד דולר נטו. כיצד אני יכול לדעת מתי תבוא הקתרינה הבאה? נכון, התוצאות לא מרגשות, אבל הסיכון נמוך. אנחנו לא משקיעים מתוחכמים ולא מנסים להיות".

מה העצה שתיתן למנכ"ל של חברת ביטוח בישראל?

"המנכ"לים הישראלים לא באים לשאול בעצתנו. אני לא כאן כדי לתת עצות למנכ"לי חברות ביטוח. מה שטוב עבורנו לא בהכרח טוב לאחרים. הבעתי את דעתי שהדרך הטובה ביותר בביטוח כללי זה לעשות עסקים מחיתום חכם".

היכן היית כשהמשבר של AIG התרחש? איך הרגשת?

"אני חייב להודות שלא התרגשתי או פחדתי מזה. זה נכון ש־AIG הוא המבטח הגדול בעולם, אבל צריך לזכור שהבעיות שלהם לא נבעו מעסקי הביטוח אלא ממוצרים פיננסיים. הרבה אנשים אמרו שהמשבר ב־AIG יצר לנו הזדמנויות, אבל האמת שזה לא ממש שינה לנו. AIG גם לא נעלמה; היא עדיין בעסקי הביטוח. מה שכן קרה זה שאנשים התחילו להשוות. הם הסתכלו על לוידס, וראו השקעה בטוחה. המוניטין של AIG נפגע, זה ברור, אבל באחרונה הם שינו את המותג כדי להתמודד עם זה".

האם לא נפגעתם מביטוח נושאי משרה במוסדות פיננסיים?

"העיסוק שלנו בעסקי הפיננסים קטן יחסית. העסק העיקרי שלנו הוא של הוריקנים, סערות, התרסקויות מטוסים, ולכן ההשפעה היתה שולית".

האם הנכסים בהאיטי בוטחו?

לוין צוחק: "נזקי האיטי, נזקי הצונאמי לא היו מבוטחים. זה כסף קטן. במדינות עניות אין מה לבטח, זו לא הזדמנות עבורנו. ישראל לעומת זאת היא מדינה מפותחת. בעינינו היא חלק מאירופה. היא המדינה הגדולה ביותר במזרח התיכון מבחינת הפעילות שלנו".

האם אתם מבטחים מדינות אחרות במזרח התיכון?

"הרבה פחות מישראל, כי הפילוסופיה של מדינות מוסלמיות היא אמונה שמה שצריך לקרות יקרה, הכל מאללה".

אמרת בעבר שעודף רגולציה זה דבר רע. האם לדעתך המודל הרגולטורי באנגליה טוב מזה של ישראל?

"מבחינת פיקוח על עסקי ביטוח, באנגליה אין לי שום טענה. המשבר הפיננסי עבר בצורה חלקה מבחינת חברות הביטוח. הבעיה היתה של הבנקים. עכשיו מדברים על מה שיקרה בעתיד.

צילום: בלומברג

"הצעד הנכון לישראל"

"יש לנו בחירות בעוד כמה שבועות. הקונסרבטיבים, שיושבים באופוזיציה, טוענים כי שלושה גופים רגולטוריים לא הוכיחו עצמם במשבר: הבנק של אנגליה, ה־FSA (שאנחנו תחתיו) ומשרד האוצר. הם אומרים שאם מפלגתם תזכה בבחירות היא תפעל לרכז את כל הרגולציה בבנק המרכזי של אנגליה. עבור הבנקים זה יכול להיות רעיון טוב, אבל לנו לא ברור למה אנחנו צריכים את זה. אין שום קשר בין הפיקוח על הבנקים לבין חברות הביטוח".

אתה חושש מפיקוח נוקשה יותר?

"הם לא ישנו את השיטה לדעתי. הפיקוח על הביטוח יהיה פשוט מחלקה של בנק אנגליה, במקום של FSA. אבל הם צריכים ללמוד די מהר על ביטוח, ואנחנו לא יודעים אם זה כדאי".

בנק ישראל בראשותו של הנגיד סטנלי פישר מקדם מהלך דומה בישראל. אתה מתנגד?

"אני מכיר היטב את סטנלי, היינו יחד בדאבוס. אני לא יודע מה הצעד הנכון עבור ישראל. עבור אנגליה, לגבי הביטוח, אני לא רואה סיבה להיות כפופים לבנק האנגלי, אבל כל זמן שזו תישאר מחלקה מתחת זה לא משנה".