שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בלדד השוחי

איך נאדים של כבשים עושים חור באוזון?

למעשה, נפיחות של כבשים לא עושות חור באוזון, אבל כשמעלי גירה מגהקים הם פולטים מתאן שגורם להתחממות האטמוספירה

בלדד השוחי 10:1228.01.10

רועי מתל אביב שואל:

איך נאדים של כבשים עושים חור באוזון?

 

רועי היקר,

 

השאלה שלך מזכירה לי את הסיפור על זה ששואל את חברו אם הוא קנה מכונית חדשה. החבר משיב שזה כמעט מדויק: לא מכונית, אלא אופניים; לא חדשים, אלא ישנים; ולא קנה, אלא גנבו לו. כמעט מדויק. אז תרשה לי להרגיע אותך: נפיחות של כבשים לא עושות חור באוזון. ועכשיו, משנרגעת, בוא ואתן לך כמה סיבות להיבהל.

 

כדור הארץ מוקף בכדור גדול של גזים שנקרא "האטמוספרה", ובכדור הזה יש שכבה דקה - כמה עשרות קילומטרים בסך הכל - שמרכזת יותר מ־90% מהאוזון באטמוספרה. זה עדיין מעט. באזורים הכי מרוכזים שיעור האוזון מגיע לכ־0.0008%. אם היו מוציאים משכבת האוזון את כל מה שאיננו אוזון, כל השכבה היתה מצטמצמת לכמה סנטימטרים עלובים. ועדיין, השכבה הדלילה הזו היא ההגנה העיקרית שלנו מפני הקרינה האולטרה־סגולה של השמש.

 

הקרינה האולטרה־סגולה המגיעה מן השמש מחולקת לשלושה סוגים. הסוג הרגוע נקרא A-UV. הוא נחשב לבלתי מזיק, אף על פי שאנחנו עדיין לא סגורים על זה, ושכבת האוזון לא עוצרת אותו. הסוג העצבני יותר נקרא B-UV, ואותו שכבת האוזון מסננת ביעילות מדהימה. בערך 0.0000000000029% מהקרינה הזו מצליחה לעבור את האטמוספרה, ועדיין גורמת לנו לכוויות שמש ולסרטן. וזה עוד כלום לעומת הקרינה העצבנית באמת, C-UV, שדי בכמויות קטנות ממנה כדי לגרום לנזק בלתי הפיך, ושאותה האוזון חוסם לחלוטין.

 

פרות ברפת. פולטות מתאן פרות ברפת. פולטות מתאן צילום: אפי שריר

 

ובשכבת האוזון החשובה והעדינה הזו, שמדענים רבים טוענים שבלעדיה כלל לא היו מתפתחים חיים על האדמה, עשינו חור. כמה תרכובות שנמצאות בשימוש כבד מאוד בתעשייה וששוחררו בכמויות גדולות לאטמוספרה מתפרקות בהשפעת קרני השמש ומשחררות אטומים של כלור וברום. אטום אחד כזה יכול לפרק מאות אלפי פרודות של אוזון ולהפוך אותן לחמצן, שזה נחמד מאוד לנשום, אבל לא עוזר נגד קרינה.

 

הבעיה הזו ידועה מאז שנות השבעים, אבל ממשלות העולם נעות בעצלתיים ושכבת האוזון מתחדשת לאט, אז בינתיים אנחנו חיים עם פיחות מתמשך ומורגש בכמות האוזון שמגינה עלינו. שכבת האוזון מלכתחילה אינה אחידה, ועובייה משתנה במקומות שונים ובעונות שונות, אבל כשמדברים על החור באוזון מדברים לרוב על אזור בקוטב הדרומי שכמות האוזון שנמצאת מעליו באביב הידלדלה בכ־70% מאז שנות השבעים. כ

 

רגע זה יותר שקע מאשר חור, אבל זה עדיין מדאיג: לא רק שהקרינה המוגברת פוגעת בעור ובעיניים ומעלה את הסיכון לסרטן, יש לה גם השפעה על צורות חיים אחרות, כמו האורז שמאכיל אומות שלמות והפלנקטון שנמצא בבסיס שרשרת המזון. זה אולי נשמע פחות נורא מסרטן, אבל אם הפלנקטון יתחיל למות, שום קרם הגנה לא יציל אותנו. וכל זה עוד לא קשור לכבשים.

 

חוץ מסרטן, השמש נותנת לנו גם חום, ואנחנו מקרינים אותו בחזרה אל החלל. אבל ההקרנה אינה סימטרית. באטמוספרה יש גזים ששומרים חלק מהחום בפנים. האפקט הזה נקרא אפקט החממה (אף שחממות פועלות בצורה אחרת לגמרי), ובלעדיו פני כדור הארץ היו קופאים. אפקט החממה הוא אפקט מצוין.

 

הצרה היא שהחברה התעשייתית פולטת גזים שמחזקים את האפקט הזה. בעיקר פחמן דו־חמצני ומתאן, שכמותם באטמוספרה עלתה ב־36% וב־150% ב־250 השנה האחרונות. בקצב הזה, רוב המדענים מסכימים שהולך להיות פה חם מאוד. וכשנהיה חם כל מיני דברים משתנים: מפלס המים עולה, משטר הרוחות משתנה, יש יותר בצורות, סופות ושיטפונות, והמצב נעשה פחות נעים.

 

העלייה בכמות הפחמן הדו־חמצני מיוחסת בעיקר לשריפת דלק ולכריתת יערות, והעלייה בכמות המתאן מיוחסת בעיקר לפליטות של מעלי גירה. וזה, בשעה טובה, כבר כולל כבשים. קיבותינו אינן מפרקות עשב ביעילות, אבל למעלי גירה יש בקיבה חיידקים שמיועדים לכך, והחיידקים האלה פולטים מתאן. אחוז זעיר ממנו נפלט דרך פי הטבעת, ורובו נפלט מהפה בתור גיהוקים - הקרויים בלשון העם "גרפצים". פרה ממוצעת מגהקת בין 500 ל־600 ליטר של מתאן ביום, ובאוסטרליה כבר מציעים לחקלאים תרופה מיוחדת שנועדה לצמצם את ייצור המתאן בקיבות הצאן והבקר.

 

אז עכשיו אתה יודע. לא נפיחות, אלא גיהוקים; לא כבשים, אלא מעלי גירה בכלל; ולא החור באוזון אלא ההתחממות העולמית. אבל המצב עדיין לא משהו.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

 

לטורים קודמים של בלדד השוחי:

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x