מוסף כלכליסט 28.1.10

דור ה-Q

מיליוני צעירים מעודכנים כבר התמכרו לתיעוד אינסופי של היומיום שלהם - משעות השינה, דרך הרכב המזון ועד הרגעים שבהם התרגשו וכעסו. הם מעלים את הנתונים לרשת ובעזרת טכנולוגיות חדשות מתרגמים את חייהם לדו"חות מספריים. המטרה: להפוך לגרסה משודרגת של עצמם

איתי להט 10:2128.01.10

ערן ארדן רץ בשנה האחרונה 772 ק"מ  ב־174 ריצות שבהן שרף 38 אלף קלוריות. רוב הריצות היו בבקרים, בעיקר בימי ראשון. במהלך רובן הוא נהנה. הפרטים האלה מתועדים בעמוד שלו באתר חברת הנעליים נייקי, לצד המסלולים שבהם רץ, רשימת כל השירים ששמע בנגן ה־MP3 במהלך הריצות, מסודרים לפי מספר ההשמעות, וכן השינויים בקצב הריצה שלו כשהאזין לשירים ובמצבו הגופני לאורך הריצות.

 

ארדן (35), מנכ"ל חברת שיווק ויחסי ציבור, הוא אחד מ־1.2 מיליון חברי נייקי פלוס, רשת חברתית לחובבי ריצה שמתעדים את ריצותיהם לפרטי פרטים, ואוגרים את הנתונים באינטרנט. התיעוד אוטומטי. חיישן קטן ושטוח שמוצמד לסוליית הנעל אוגר בזמן הריצה נתונים על המהירות והקצב, המרחק ומספר הקלוריות המשוער שהרץ שרף - ומשדר את המידע למכשיר אייפוד המצויד בתוכנה מיוחדת או לצמיד סופג זיעה מיוחד שבו מחשב זעיר.

 

 

ערן ארדן. חבר הרשת החברתית לאצנים נייקי פלוס ערן ארדן. חבר הרשת החברתית לאצנים נייקי פלוס צילום: מוטי מילרוד

בבית, מול המחשב האישי, הרץ מעלה את המידע אל דף הפרופיל שלו ברשת נייקי פלוס בכמה לחיצות פשוטות. מיד אחר כך הוא יכול לראות כמה השתפר הכושר שלו מאז שנרשם לאתר, אילו מרחקים גמא, ועוד עשרות פרטי מידע סטטיסטי על עצמו ועל ריצותיו.

 

"כשהתחלתי רצתי מעט ולאט", אומר ארדן ל"מוסף כלכליסט". "ומאז אני רץ יותר. הפידבק שאני מקבל על ההתקדמות שלי נותן לי כוח להמשיך. עצם זה שאתה רואה את המידע שהצטבר עליך ויכול לשנות את הנתונים בזמן אמת מעלה את המוטיבציה. אני גם יכול להכתיב לעצמי יעדים ומשימות, והאתר מדווח לי איך אני עומד בהם".

 

ממדי ההצלחה של נייקי פלוס הפתיעו אפילו את מקימות המיזם, נייקי ואפל. עוד דבר שהפתיע אותן היה הערך המוסף שיצר האתר. בשלוש וחצי שנות פעילותו נוצר בו מצבור סטטיסטיקות ענקי על ריצה, שדומה לו לא הצליחו להפיק אף חברת סקרים או מחקר אקדמי.

 

נכון לכתיבת שורות אלה, קהילת נייקי פלוס העולמית רצה כ־318 מיליון ק"מ ושרפה יותר מ־19 מיליארד קלוריות. משך הריצה היומית הממוצע של חבריה - כלומר של חובבי ריצה בעולם - הוא 35 דקות, השיר הפופולרי ביותר בריצה הוא "Pump It" של להקת בלאק אייד פיז, בחורף האמריקאים נוטים לרוץ יותר מהאירופים, ומתברר שגם קיים מספר קסם בריצה - חמש. רוב האנשים שמשלימים חמש ריצות הופכים את הריצה לתחביב קבוע.

 

נייקי פלוס היתה רק ההתחלה. בשנים שחלפו מאז הקמת האתר החלו עוד חברות לשווק שירותים שמציעים לאנשים לעשות את מה שעושה הנעל הממוחשבת של נייקי. נוקיה ופיליפס פיתחו את Nokia Sports Tracker ואת Phillips DirectLife, מכשירים שקל לענוד המתעדים פעילות גופנית, עוקבים אחר מדדי הגוף ומגישים למשתמש דו"ח פעילות מפורט. גם יצרנית מכשירי הניווט הבריטית גארמין משווקת שעון יד המציע שירות דומה לאצנים חובבים.

 

"זה ממכר", אומר אלון הוכדורף (48), מנכ"ל חברה העוסקת ברכישת שטחי פרסום ואצן חובב שמשתמש בשעון של גארמין. "מד הדופק בשעון מודיע לי מתי להאט ומתי לנוח, מה שמאפשר לי לרוץ חופשי בלי לחשוש. השעון גם מתעד את המסלול על מפה בתוכנה Google Earth, וכך משמש כמזכרת מכל ריצה שעשיתי בחו"ל. הוא אפילו מזכיר לי להחליף נעליים מדי 700 ק"מ".

 

מתאמנים על wii fit. הכל מתועד מתאמנים על wii fit. הכל מתועד צילום: עמית שעל

 

הבולט במכשירים שעוקבים אחר הכושר הגופני הוא המשחק Wii Fit של נינטנדו, שמשמש כמדריך כושר אישי. השטיח האלחוטי שפותח במיוחד עבור הקונסולה של נינטנדו מציע, מלבד תרגילי אירובי ויוגה, גם מדידה מהירה וקלה של משקלו של השחקן, היציבה, הכוח והגמישות שלו בכל שימוש. את השינויים והשיפורים הוא מציג לאורך זמן, עם דו"ח ביצועים מפורט, שאותם גם אפשר לשתף עם אחרים באינטרנט. יותר מ־22 מיליון יחידות מהמשחק נמכרו מאז צאתו בסוף 2007.

 

פידבק בזמן אמת לחיים

 

לא מדובר באופנה של חובבי טכנולוגיה או של חובבי ספורט, אלא בסגנון חיים חדש, המאפיין בעיקר צעירים מעודכנים מכל העולם שהפכו את הניסיון לשפר את איכות חייהם למחקר מדעי מתמשך. אם בעבר מחקר כזה היה קשה לביצוע, ודרש רישום ידני של יומנים וטבלאות אינסופיות וניתוחם, היום הטכנולוגיה הפכה את התהליך לאוטומטי. חיישנים עוקבים אחר הנתונים, תוכנות מחשב מנתחות אותם, ודו"חות מסבירים אילו התנהגויות יש לשנות וכיצד.

 

"הוול סטריט ג'ורנל" והמגזין האמריקאי "Wired" מסקרים את התפשטות סגנון החיים הזה זה יותר משנה, ומתארים אותו כתהליך תרבותי מהמשמעותיים בשנים האחרונות. לסגנון החיים החדש יש גם שם: "The Quantified Self", "ה'אני' המכמת".

 

המונח "האני המכמת" נטבע ב־2007 על ידי קווין קלי, העורך המייסד של "Wired". התקשורת אימצה אותו בהדרגה ככל שהתופעה התרחבה. כיום המונח משמש לתיאור האנשים הרבים שמצטרפים למגמה, ומתחילים להשתמש בטכנולוגיה שעוקבת אחריהם, מנתחת את הממצאים ומכמתת אותם למספרים וסטטיסטיקות קלים להבנה ומעקב. כינוי חיבה נוסף לפעולת הכימות הוא "מאקרוסקופ", על שם המיקרוסקופ שמאפשר לחקור פנימה אל תוך הגוף, אלא שכאן במקום עדשה מגדילה משתמשים בנתוני מאקרו, בגרפים ובתבניות.

 

אלון הוכדורף. "שומר את המסלולים למזכרת" אלון הוכדורף. "שומר את המסלולים למזכרת" צילום: שחר תמיר

 

סגנון החיים הזה מפרנס כמה עשרות חברות וסטארט־אפים שמציעים שירותי מעקב וניתוח בתחומי הבריאות, וזוכים ללקוחות רבים - בין מאות למאות אלפים. החברות האמריקאיות Zeo ומתחרתה Sleeptracker, למשל, משווקות "מעבדת שינה" ביתית - רצועה לחבישה סביב המצח או סביב פרק היד, שמתעדת במהלך הלילה את גלי המוח. תוכנה מיוחדת מנתחת בבוקר את המידע ומפיקה דו"חות על שנת הלילה של בעל הרצועה. התוכנה גם נותנת עצות לשיפור השינה ועוקבת אחר יישומן. הסטארט־אפ Withings משווק משקל דיגיטלי שמשדר לאינטרנט את תוצאות השקילות, ומשתף אותן עם קבוצת "שומרי משקל" אינטרנטית, שחבריה הם גולשי האתר.

 

האתרים TweetWhatYouEat.com ("שלח את ארוחתך בטוויטר") ו־eat.ly מזמינים גולשים לפרסם אונליין מה אכלו, והאתר מנתח את המידע כאילו היה נתוני הריצה של נייקי פלוס, מציג סטטיסטיקות תזונה אישיות וכלליות וממליץ על שיפורים בתפריט. עוד אתר מציע לנשים לעקוב אחרי המחזור החודשי שלהן, ואחר מסייע להן לעקוב אחר שנת הלילה של תינוקן.

 

לצדם פועלים אתרים ששירותיהם מנצלים את התיעוד העצמי למטרות ייעול, כגון daytum.com שמציע לגולשים לעדכן מסביב לשעון את פעילותם, כפי שעושים זאת בסטטוסים בפייסבוק או בהודעות באתר טוויטר, ובתמורה מציג בפני הגולשים סטטיסטיקות על חייהם: רשימת המקומות שבהם הם מרבים לבקר, למשל, או הזמן שהם מקדישים לפעילויות שונות. ישנו אפילו אתר היכרויות שעוקב אחר משתמשיו מסביב לשעון באמצעות שבב ה־GPS שבטלפון שלהם, מנתח את סדר יומם ומשקלל את המידע שהצטבר אל הפרופיל האישי שלהם. כשהאתר מזהה שני משתמשים שמתאימים זה לזה ונמצאים באותו אזור, הוא שולח למכשירי הטלפון שלהם הודעה על כך, ומציג בפני כל אחד מהצדדים את דף הפרופיל של הצד השני.

 

"זה העתיד של  הרשתות החברתיות"

 

כמו חובבי ספורט וכושר אחרים, גם מאמן הכושר עמית גל אלון התוודע מוקדם לעולם "האני המכמת". "שמירת ההיסטוריה עוזרת למי שמתאמן. למשל, במכוני כושר היא עוזרת לשמור על תוכניות האימונים גם כשהמדריך מתחלף, והפידבק התמידי גם מעלה את המוטיבציה להתאמן יותר", הוא אומר ל"מוסף כלכליסט".

 

אלון פיתח עם שותפו שאול אורן תוכנה לתיעוד וניתוח פעילות של מתאמנים בחדרי כושר. בתוכנה, שאותה שיווק לרשת מכוני הכושר גו אקטיב, המדריכים מזינים בחדרי הכושר את ביצועיו של כל מתאמן, והתוכנה מנתחת את המידע ומאפשרת למתאמן לקבל באמצעות האינטרנט סיכומים, סטטיסטיקות ויעדי אימון חדשים. סטטיסטיקות כלליות על מתאמנים עדיין אין, אך לדברי אלון יהיו בקרוב.

 

“אני מכמתת סדרתית", אומרת ל"מוסף כלכליסט" אלכסנדרה קרמייקל, שנמנית עם הגולשים הראשונים שביצעו תיעוד עצמי ממושך, העלו את ממצאיהם לאינטרנט ועוררו השראה במכמתים אחרים. "בשנה האחרונה תיעדתי מדי יום 40 פרמטרים שונים בחיים שלי: שינה, שקילת בוקר, צריכת קלוריות, מצבי רוח, סקס, התעמלות, הזמן שאני מבלה בעבודה והזמן שאני מבלה עם הילדים ואת מזג האוויר. כשניתחתי את הנתונים גיליתי המון דברים. גיליתי, למשל, שמצב הרוח שלי מרקיע שחקים כשאני מתעמלת או עושה טאי צ'י, וצונח בימים שבהם צרכתי הרבה קלוריות. הכל הופיע לי מול העיניים בטבלאות.

 

אלכסנדרה קרמייקל. תיעדה את חייה ופרסמה זאת ברשת אלכסנדרה קרמייקל. תיעדה את חייה ופרסמה זאת ברשת

 

"כשפרסמתי באינטרנט את הדו"חות שיצרתי על חיי חששתי בהתחלה מהחשיפה, אבל עשיתי זאת כחלק מעבודה שלי עם עצמי, שנוגעת לביטחון העצמי שלי ולדימוי הגוף שלי", ממשיכה קרמייקל. "הופתעתי מהעניין שהגרפים שפרסמתי עוררו, ומכמות הגולשים שהתעניינו בהיסטוריית צריכת הקלוריות שלי. הגעתי למסקנה שכל האנשים החטטניים בעצם מחפשים אומדן להשוות אליו את עצמם, לקבל פרספקטיבה על החיים שלהם. וכך עלה הרעיון לאתר".

 

קרמייקל הקימה את CureTogether.com, אתר שעם עלייתו הוכתר על ידי "הוול סטריט ג'ורנל" כמיזם מהפכני, וזכה לסיקור בשורת כתבי עת רפואיים ומגזיני בריאות. באתר הגולשים מעלים את נתוני התיקים הרפואיים שלהם, משווים עצמם לממוצע בקרב הסובלים ממחלות דומות לשלהם, ונעזרים במאגר היסטוריות רפואיות כדי לגבש החלטות על דרכי טיפול. המידע באתר פרטני ורגיש - אך אנונימי; סטטיסטיקות ותיעוד אישי ללא פנים ושמות. "ביזנס וויק" תיאר אותו עם עלייתו כדוגמה לאופן שבו האינטרנט מסייע להעביר את הידע והכוח מהממסד הרפואי לידי החולים, וגם העתידן ריי קורצווייל הקדיש לו מאמר באתרו, ובו כתב שלדעתו התיעוד העצמי של החיים ושיתופם בזרם מידע רציף יהיה השלב הבא בהתפתחות הרשתות החברתיות.

 

פרופ' דן אוסליבן מהפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת ניו יורק עורך בשנים האחרונות מחקר בתחום שעשוי להיות השלב הבא בתופעת האני המכמת - תחום שהוא מכנה "מחשוב גופני". אוסליבן מצייד את הסטודנטים שלו בחיישנים שסופרים את נשימותיהם ושמודדים את התרחבות אישוניהם ואת ההזעה שלהם. הוא כיסה את המזרנים במיטותיהם בחיישנים שעוקבים אחר תנועתם בלילה.

 

את כל הנתונים שמצטברים הוא אוסף, ובעזרתם מנסה ללמוד התנהגויות של בני אדם שמחקרי מעבדה אינם מסוגלים לגלות כיום. הוא הציג את מחקרו בתחילת השנה בניו יורק במפגש בנושא כימות עצמי - המפגש הרביעי במספר, שמושך כמה עשרות חוקרים, יזמים ועיתונאים - שאורגן בידי סטיב דין, חובב טכנולוגיה ובלוגר מוביל בסיקור תופעת האני המכמת.

 

פרופסור דן אוסליבן וחזיית המחקר שלו: "כימות עצמי עוזר לשפר את החיים"  פרופסור דן אוסליבן וחזיית המחקר שלו: "כימות עצמי עוזר לשפר את החיים" צילום: DAVID KARP

 

"כימות עצמי מאפשר לנו להישאר מודעים לעצמנו וערניים לתהליכים שעוברים עלינו", אומר אוסליבן ל"מוסף כלכליסט" בראיון טלפוני מניו יורק. "זה לא מקל על החיים, אבל זה משפר אותם, ונותן לנו תמונה רחבה יותר ונכונה של העולם. צריך לזכור שאנחנו חיים באשליה. נדמה לנו שאנחנו רואים מה קורה סביבנו, אבל בעצם העיניים שלנו רואות בפוקוס רק 3% משדה הראייה. היתר נשאר מטושטש בכל רגע נתון. זה נכון לכל דבר שאנחנו מתנסים בו. אנחנו לעולם לא רואים את התמונה הרחבה. הכימות העצמי נותן לנו מבט רחב יותר, קר ואובייקטיבי על עצמנו. המזעור של המחשבים והעובדה שהיום קל וזול להפעיל אותם יעודדו אנשים חסרי הכשרה טכנית להתנסות בעזרים כאלה".

 

והטכנולוגיה הזו לא תהפוך אנשים למכורים לכימות עצמי ולניתוח של חייהם?

"היא עלולה. תיעוד תמידי של החיים יאפשר לנו לחזור ולבקר ברגעים מסוימים ולחוות אותם באופן רחב יותר. אבל מי שיתחיל לבלות ימים בצפייה במציאות שתועדה בעבר, זו כבר עלולה להיות הפרעה", אומר אוסליבן.

 

ניתוח הרוח

 

התיעוד והכימות העצמי אינם מוגבלים למדידת נתונים גופניים או מעקב גיאוגרפי, ומתחילים לגלוש גם אל מחוזות הנפש. כמה חוקרים עובדים כיום על הדור הבא של שירותי האני המכמת, ועל פיתוח שירותים שיזהו אוטומטית שינויים במצב הרוח, יאבחנו רגשות מסביב לשעון, ויציגו למשתמש דו"חות כמותיים מנומקים, שיוכלו להוות תחליף מיידי, אובייקטיבי ומספרי לפגישה עם מטפל או להתבוננות עצמית מהורהרת.

 

חוקר נוסף שמפתח טכנולוגיות כימות עצמי של הנפש הוא הפרופסור לפסיכולוגיה ג'יימי פנבייקר מאוניברסיטת אוסטין. במפגש חובבי הכימות העצמי בניו יורק הציג פנבייקר תוכנה שפיתח, שמשתמשת בבינה מלאכותית מורכבת כדי לנתח הקשות על מקלדת ואת הטקסט המוקלד, ולפיהם לגלות מהם רגשות המקליד. "אם אנחנו יכולים להאזין לשפתו של נבדק, לאופן שבו הוא משתמש במילים בשיחה ובכתיבה באופן שוטף, אנחנו יכולים למעשה להאזין לחייו ולהציץ לאישיותו", אמר בכנס.

 

הפסיכולוגית ד"ר מרגרט מוריס מפתחת במעבדות אינטל את ה־Mood Phone, טלפון סלולרי שינתח את מצב הרוח של המשוחח באמצעות חיישני תנועה, חיישני אק"ג ומערכת לניתוח קול. באינטל מייעדים לטלפון שימוש רפואי. החברה מתכננת לשווק אותו לחולי לב, ולתכנת אותו כך שכאשר המערכת שבו מזהה מצב לחץ, תוכנה מיוחדת תפעיל הקלטה שתנחה את בעל הטלפון לבצע תרגילי נשימה. עוד שימוש של הטלפון יהיה איסוף נתוני מצב הרוח של החולים, וניתוחם באופן שיסייע לרופאים המטפלים בהם.

 

"מעקב עצמי הוא נקודת ההתחלה של שינוי", אומרת מוריס. "רוב הפסיכותרפיה נשענת על הבנת תבניות ההתנהגות שלנו. חשוב על אנשים שנוטים להתפרצויות זעם. בעזרת כימות עצמי הם יוכלו ללמוד מה גורם להם להתפרץ, ולפתח אסטרטגיות שיעזרו להם להימנע מהמצבים האלה. מרגע שאנשים מבחינים בתבניות בעייתיות שעולות במערכות יחסים, הם יכולים ללמוד לפעול אחרת. בניגוד להרהור, להתבוננות פנימה ולפסיכותרפיה, שמיועדים רק למי שמסוגל להם ויכול להרשות אותם לעצמו, כימות עצמי מספק תובנות אובייקטיביות ומיידיות, ובמחיר זול. במידה מסוימת, אני מאמינה שהטלפונים שלנו יכולים להפוך לפסיכולוגים שלנו. אני לא בטוחה שהם יעשו עבודה פחות טובה".

 

תוכנה פשוטה אחת שכבר זמינה ברשת ומציעה שירותי אבחון מצב רוח היא היישום לפייסבוק Happy Factor, שלאורך שעות היממה מקפיץ אל מסך המחשב "שאלוני הרגשה", שומר את תשובות הגולש, ועל בסיסן מפיק דו"ח מעקב תקופתי אחר מידת האושר שלו.

 

משהו שכולנו נמשכים אליו

 

"אחד האחראים לאופנה הזאת הוא מצוקת הזמן בעולם המערבי", אומר ל"מוסף כלכליסט" הפסיכיאטר ד"ר ירדן לוינסקי. לוינסקי, בעברו יזם הייטק וממייסדי האתרים הישראליים קונספציה ורשימות, חוקר זה שנים את שילוב הטכנולוגיה בחוויה האנושית ואת השפעתה על האדם. "יש לנו כיום פחות זמן לחקור ולהבין את עצמנו. ומכיוון שגם המסגרות החברתיות הולכות ומתרופפות, אנחנו משתמשים בכימות העצמי כדי לקבל את השיקוף החיצוני שבעבר קיבלנו מהזולת. כימות עצמי הוא עבור כמה אנשים, בעיקר כאלה שקל להם לאמץ טכנולוגיות חדשות, דרך יעילה ומקוצרת ללמוד על עצמם".

 

יש בזה גם משהו כפייתי, לא?

"להרבה דברים באינטרנט יש ניחוח של הפרעה כפייתית. אתה חושב שלקית במחלה, קורא עליה ברשת ונרגע, עד הפעם הבאה. אתה כותב בלוג, ונבלע בסטטיסטיקה של כמה אנשים קראו כל עמוד שכתבת וכמה תגובות יש. הכניסה לסטטיסטיקה היא משהו שכולנו נמשכים אליו, כיוון שהוא נותן לנו תמונה על עצמנו. הבעיה היא שהמשוב המיידי גם משפיע על התחושה שלנו באופן מיידי. יותר מכפייתי, זה פשוט מעגל מתסכל, ולא בטוח שמה שנלמד על עצמנו שווה את הכניסה למעגל הזה".

 

"יש לכימות העצמי הרבה השפעות חיוביות", אומר פרופ' אשכול רפאלי (39), מומחה לפסיכולוגיה קלינית במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר־אילן. בעשור האחרון רפאלי חוקר תהליכים נפשיים בחיי היומיום, ולשם כך תיעד את נחקריו מסביב לשעון - בין היתר באמצעות מחשבי כף יד שהציגו בפניהם שאלונים במהלך היום. "הכימות העצמי מרגיע", הוא אומר. "הסטטיסטיקות עוזרות להתמודד עם חרדה מדברים שאינם בשליטתנו - הרי אין לנו באמת שליטה מוחלטת בבריאותנו, אבל הנתונים המספריים נותנים לנו הרגשת שליטה. גם תיעוד ההרגשה עוזר. עשיתי את זה בעצמי תקופה מסוימת, ואפשר לומר שזו הגרסה הקוגניטיבית של מדיטציה. אתה עוצר ומתבונן בעצמך, מה שאנשים לא עושים כמעט אף פעם.

 

"הסיבה שעכשיו עולה הפופולריות של זה היא הטכנולוגיה", ממשיך רפאלי. "נייקי פלוס ודומיה הפכו את התיעוד למשחק נחמד וממכר. זה כבר בנעל שלי, וזה עולה לרשת לבד, בלי שאתאמץ. ובעולם שבו הפרטיות נעלמת והערך העצמי נבנה ממספר החברים בפייסבוק ובטוויטר, טבעי שארצה לחשוף עוד פרטים, כגון כמה הלכתי וכמה אכלתי".

 

וזה באמת עוזר להתמיד בכושר או בדיאטה?

"ניסוי בשם אפקט הות'ורן גילה שכאשר משתתפים במחקר יודעים שצופים בהם, התנהגותם משתנה — ולפעמים לטובה. זה נכון גם כשאתה זה שצופה בעצמך, אבל היעילות גבוהה יותר כשעוקב אחריך מישהו אחר, שאתה מחויב לתת לו דין וחשבון. לכן קבוצות ההרזיה וקבוצות הביצועים בריצה עובדות טוב. החברים מסתכלים בנתונים, וזה יכול להתגלות כהבדל בין כישלון והצלחה בדיאטה".

 

אך רפאלי מאמין שהכימות העצמי לא ייהפך לנחלת הכלל. "לא כולם רוצים לחשוף את עצמם ולא לכולם יש זמן ורצון לעבד את הנתונים על עצמם, אבל חלקים מהמגמה יתפשטו בקרב הקהל הרחב. למשל, אם יהיה גאדג'ט פשוט לשימוש שיעזור לך לעקוב אחר האנרגיות ומצב הרוח שלך ולמצוא את השעות הטובות שלך - זה משהו שהרבה אנשים ירצו לאמץ. תאר לך שיכולת לדעת, מדעית, מה שעות הלמידה הכי יעילות שלך, שבהם אתה מספיק לשנן פי עשרה חומר מאשר בשעות אחרות? או שתגלה שהעובדה שאתה קם ב־8 בבוקר במקום ב־11 היא זו שאחראית לנפילת האנרגיה שלך בצהריים? תאר לך מה ההבנה הקולקטיבית של דבר כזה תעשה לחברה שלנו".

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x