שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מחקר חדש: צריכת המידע כיום גדלה באופן משמעותי

הטלוויזיה גוברת על המחשב בשעות החשיפה, אבל צריך לזכור את ההבדל שבין הצריכה הפסיבית של הטלוויזיה לצריכה האקטיבית של המחשב

שיזף רפאלי 13:1217.12.09

הטקסט הזה שוקל 35 קילו־בייט, טיפה זעירה בים המידע האדיר שסביבנו. פרויקט מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת קליפורניה ונקרא How Much Information מנסה לעשות סדר באוקיינוס. הממצאים האחרונים שלו מעלים כי צריכת המידע כיום גדולה במידה משמעותית מזו שבעשורים הקודמים: מבוגר אמריקאי ממוצע

צורך מדי יום מידע בהיקף השווה לזה שבעשרות ספרים, והצמיחה השנתית של הצריכה הזו עומדת על 6%. אבל הנקודה המעניינת ביותר נוגעת לתחרות הסמויה בין המדיה השונים וצורות המדידה השונות.

 

כמו בכל מחקר, גם כאן אפשר להפוך בממצאים: את מה מודדים? איך מודדים? למה משווים? ואילו מסקנות מסיקים? הפרויקט הנוכחי, שנתוניו נאספו ב־2008, עוסק רק במידע שתווך באחד מעשרים האמצעים הנפוצים, ולכן כולל טלוויזיה, רדיו, ספרים, עיתונים וכמובן מחשבים ורשת. אין במחקר הזה התייחסות לתקשורת פנים אל פנים, כמו גם לדואר, מברקים וטלקסים שמילאו בעבר תפקיד מרכזי בהעברת מידע.

 

מבחינת שעות חשיפה, נמצא שהאמריקאי הממוצע צורך מידע ב־12 מ־24 שעות היממה. במילים אחרות, זה העיסוק העיקרי שלו. רוב הזמן, כשבע שעות, מוקדש לטלוויזיה - ששומרת על מעמדה כמקור המידע העיקרי - ולרדיו. 5% מהזמן מוקדש לשיחות טלפון, פחות מ־10% לקריאה (כולל עיתונים, מגזינים וספרים), וכמעט 30% לשימושי המחשב השונים.

 

אבל הדו"ח, שהוא יסודי מאוד ומבוסס על יותר מקורות מידע מאי פעם, מציע שנתמקד בכמויות גולמיות של מידע, ולא רק בספירת שעות. לכן בראשונה נמדדת כאן גם החשיפה למספרי מילים ולנפחי נתונים.

 

את הבייט מכיר כל ילד, אבל מעטים מבחינים בין אקסה־בייט, פטה־בייט וזטה־בייט. העיוורון שלנו לשפה ולמידות של כמויות גדולות מידע יתרפא מהר מאוד, כי המידות האלה נהפכות לחיוניות ונמצאות בשימוש יומיומי. קילו־בייט הם אלף בייט (או בעברית "בית"), פחות או יותר מספר האותיות בעמוד עיתון. אלף קילו־בייט הם מגה־בייט - מיליון סימני דפוס, תכולתו של ספר ממוצע. אלף מגה־בייט, גיגה־בייט, הם קצת יותר ממה שנכלל ב־CD-ROM ממוצע, אבל פחות ממה שאפשר לאחסן על DVD אחד. גוגל מקצה למנוייה החינמיים ב־Gmail פחות משמונה גיגה־בייט לאחסון כל הדואר שלהם, והדיסק און קי כבר מכיל עשרות גיגה־בייט. עשרות גיגה־בייט, מתברר כעת, הם גם הנפח הממוצע של מידע שאדם מערבי צורך מדי יום.

 

אלף גיגה־בייט הם טרה־בייט, מונח שנכנס לאחרונה לשימוש משום שזהו גודלם של רוב הכוננים החיצוניים הנמכרים בחנויות.

 

בקרוב נתרגל גם את השימוש בפטה־בייט - אלף טרה־בייט, כלומר 10 בחזקת 15 בייט. כל מערכת הטלפוניה האמריקאית מעבירה כמה עשרות פטה־בייט ביום. אלף פטה־בייט הם אקסה־בייט, ואפשר להעריך שזה הנפח המצטבר של כל הכוננים בכל המחשבים בישראל. לפי המחקר החדש, גם הנפח הזה יוכפל בתוך שנים ספורות. ואת הרשימה סוגר הזטה־בייט - 10 בחזקת 21 בייטים.

 

כך שבעוד הטלוויזיה והרדיו ממשיכים לשלוט בכיפה מבחינת שעות, מבחינת נפחים המחשב ובעיקר המשחקים בו השאירו את כל המדיה האחרים מאחור. שימושי המחשב השונים מייצרים כיום יותר משני זטה־בייט בכל שנה, בצפון אמריקה בלבד. הטלוויזיה, לשם השוואה, אחראית לקצת יותר מזטה־בייט בודד בשנה.

 

השוואות הן החלק המעניין במחקר. הצמיחה הגדולה ביותר היא של מידע זמין, שמתרבה יותר מהר מהמידע שבשימוש. עוד ועוד מידע חדש מיוצר, שאינו מגיע כלל לידיעת אדם - הוא עובר בין מכונות בלבד, או שפשוט נשאר ללא דורש אנושי, מונח כאבן שאין לה הופכין. לראשונה עולה מן המחקר גם היפוך במגמה של היקף הקריאה והקוראים: אחרי עשרות שנים של נסיגה בקריאת טקסטים כתובים, הקריאה חוזרת אל הזירה. בגלל ריבוי הטקסט ברשת, אנשים שוב קוראים. גם בישראל, בסדרת מחקרים שנעשתה לאורך עשרות שנים, מצאו פרופ' אליהו כ"ץ וצוותו כי בעקבות עליית הפופולריות של הרדיו והטלוויזיה יש נסיגה ברורה בקריאה. מעניין לראות אם גם כאן יתברר שבזכות האינטרנט היא שוב מתחזקת.

 

ולבסוף, בהשוואה בין מדיה ישנים, ובראשן טלוויזיה ורדיו, לבין חדשים, הרשת ומשחקי המחשב, הוותיקים אמנם גוברים בשעות החשיפה, אבל צריך לזכור את ההבדל שבין הצריכה הפסיבית שמאפיינת בדרך כלל את השימוש ברדיו ובטלוויזיה לצריכה האקטיבית של שימושי המחשב. אפילו תנוחת הגוף והיציבה המאפיינות את השימוש במחשב שונות מאלה הנהוגות בצפייה בטלוויזיה או האזנה לרדיו. והעיקר, כרגיל, נעוץ ברמת האקטיביות. דווקא בתקופה המתאפיינת בהרבה יותר מידע מזה שיש תקווה שנגיע אליו, הכדור שוב במגרשו של האדם הבוחר.

 

פרופ' שיזף רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול והמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. sheizaf.rafaeli.net

בטל שלח
    לכל התגובות
    x