שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מה טבען האמיתי של רשתות חברתיות?

הן היו קיימות הרי הרבה לפני הפייסבוק ולינקד־אין, הרבה לפני האונליין. בני אדם תמיד היו לא רק חלק מקבוצה או עדר, אלא גם חלק מרשת, והקבוצות שלנו מורכבות משנדמה במבט ראשון. אנחנו אנושיים משום שאנחנו חלק מקהילה, אבל מה טבעה של ההתנהגות שלנו בקהילה? ספר חדש בוחן את העניין, בעזרת מחקרים ונתונים עשירים שנאספו ברשתות בעולם ה"אמיתי"

שיזף רפאלי 12:3115.10.09

רשתות חברתיות אמיתיות הן אוסף האנשים שנמצאים במעגל החברתי של אלה שנמצאים במעגל החברתי שלנו, כמו בפרסומת ההיא של משרד הבריאות ובכלל של "Six degrees of separation". מתברר שבבסיס הרשתות החברתיות עומד מבנה טבעי עם חוקיות יפה, והמאפיינים שלהן דומים ברשתות שונות. אולי, אם כך, התבוננות ברשתות הלא־מלאכותיות תספק את הפתרון לחידת הצלחתן של הרשתות המקוונות. לפייסבוק הרי אין מודל עסקי, לטוויטר אין זרם הכנסות, ובכל זאת הם שורדים, והמשקיעים עומדים בתור.

 

חברים, קרובים, עמיתים לעבודה ומכרים הנמצאים ברשת החברתית שלנו משפיעים על העדפותינו, וסוציולוגים כבר מצאו כי דווקא הקשרים החלשים יותר, הדלילים יותר, הם אלה שיספקו סיוע וכוח גדולים יותר. את כל מה שאנחנו יודעים, את רוב מה שאנחנו מרגישים וחלק ניכר מההתנהגויות שלנו אנחנו לומדים מתוך שיחות עם הסובבים אותנו — מדעותינו הפוליטיות ועד נטייה לשתות אלכוהול או לנהוג בצורה מסוכנת.

 

 

עטיפת הספר connected עטיפת הספר connected עטיפת ספר

החברים שלנו והחברים שלהם הם אלה שאת התנהגותם נראה, את דעותיהם נשמע. סבירות גבוהה שנתחתן איתם, וסבירות גבוהה עוד יותר שהם ישפיעו על הרכיבים העיקריים של חיינו מכאן והלאה. יתרה מזאת: השתייכותנו לרשתות חברתיות והמיקום שלנו בתוכן משפיעים באופן ישיר גם על הבריאות הפיזית והמנטלית שלנו, על הסיכוי להשמין, על הרגלי העישון, אפילו על שמחת החיים.

 

לא פלא אפוא שאחרי שהרשתות ואופן בנייתן זכו לתשומת לבם של גדולי המתמטיקאים והפסיכולוגים החברתיים, כעת הן מושכות חוקרים מתחומי האבולוציה והרפואה.

 

הספר "Connected", בכותרת המשנה "הכוח המפתיע של הרשתות החברתיות שלנו ואיך הן מעצבות את חיינו", הוא הדוגמה הטרייה ביותר. המחברים — המומחה לבריאות הציבור פרופ' ניקולס כריסטאקיס והסוציולוג ד"ר ג'יימס פאולר — ניתחו את הביולוגיה של הרשתות, ואת האופן שבו היא מגדרת את הסוציולוגיה. הרכב הרשתות שלנו, מתברר, אינו רק עניין מבני או סביבתי של פסיכולוגיה והעדפות אישיות; הוא מוכתב גם על ידי הגנטיקה שלנו.

 

מחברי הספר מצאו, בין השאר, עדויות חדשות להשפעת הגנטיקה על מוחצנות או ביישנות, ומכאן להשפעה על הקשרים החברתיים. הם מראים שהרשתות של זוגות תאומים זהים דומות זו לזו יותר מרשתות חברתיות של תאומים בני אותו מין שאינם זהים. אמנם לא נמצא קשר בין מספר החברים שיש לאדם לבין הגנטיקה שלו, אבל ישנן עדויות לקשר חזק של מידת הפופולריות שלו ומיקומו ברשת – במרכזה או בשוליה — למבנה הגנטי. במילים פשוטות, "מגניבוּת" חברתית היא תורשתית. אפילו דחיסותה של הרשת החברתית שלנו, מידת הקשר בין חברים של חברים שלנו, קשורה למבנה הגנטי שלנו, ולא רק לתכונות שלהם. יש בני אדם שבאופן גנטי מועדים לערוך היכרויות בין חבריהם, ויש כאלה שכבר ב־DNA שלהם טבועה נטייה למידור.

 

ממצאים אחרים שמציגים החוקרים מעידים על כך שרשתות חברתיות מכוונות את הדמיון והפעולה בעניינים ביולוגיים, כגון עודף משקל ועישון — והתהליך הזה דומה להתפשטות מגיפה. מוצע כאן מושג חדש בחקר רשתות: אם עד כה התמקדנו בקשרים — איזה וכמה יש למי — כריסטאקיס ופאולר מציעים מדד נוסף, מידת ההידבקות (contagion). קשרים הם האנטומיה של הרשת, ואילו תכונת ההידבקות היא הפיזיולוגיה שלה.

 

הספר הזה אופטימי, וגם שנוי במחלוקת. רשתות הן תשתית שמפיצה חיידקים, אלימות, דיכאון, רעיונות, שקרים, שמועות, אפילו נטיות להתאבדות. אבל הן גם הערוץ שדרכו עוברים אהבה, שמחה, מידע וידע, טוב לב, חן, חסד ורחמים. לפי כריסטאקיס ופאולר, סך ההשפעה של הרשתות — הנטו של החסרת נזקיהן מתועלתן — הוא חיובי. המסר מעודד.

אבל קל מאוד, ואפילו קל מדי, להיסחף למחשבה שהכל מוכתב על ידי מנגנוני התורשה. טיעונים אבולוציוניים עלולים להוביל למסקנה שאין עוד השפעה של הסביבה או חופש בחירה לפרט. אפשר אפילו לטעון, כמו כריסטאקיס ופאולר, ש"מגניבוּת" ו"מקובלוּת" חברתיות הן צו הטבע וכורח אבולוציוני שאינו ניתן לריסון. טיעונים כאלה שנויים במחלוקת, מעוררים חשד ודורשים זהירות, וחלק מהמבקרים של כריסטאקיס ופאולר כבר מתייחסים לעניין.

 

דווקא בגלל המחלוקת, חשוב שנבין את מהותן הטבעית של רשתות. אנחנו בונים חיקויים מלאכותיים, דיגיטליים, לרשתות, מקבלים החלטות על גודלן הרצוי, המבנה ואופן הפעולה שלהן. אנחנו מייצרים את מידת הדביקות וההידבקות שלהן. לכן עלינו לשים לב, אולי גם באמצעות מחקריהם של כריסטאקיס ופאוולר, לתכונות של הרשת.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x