שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: עזה, מבט מלמטה

הכלכלה ברצועה שורדת בזכות 900 המנהרות בגבול עם מצרים. איך משלמים בעזה על הסחורות, ומי מרוויח מזה

דני רובינשטיין 07:2912.10.09

הכלכלה הפלסטינית של עזה שורדת בזכות מאות מנהרות בגבול מצרים. כלכלת המנהרות היא נושא מעניין, מפני שלא נודע עוד בעולם מקרה שבו כבר יותר משנתיים מיליון וחצי אנשים חיים הודות לתעשיית הברחות בהיקף כה גדול. על פי בדיקות של "פלטרייד", מוסד מחקר של הכלכלה הפלסטינית הממומן על

ידי קרן נורבגית ופועל בחסות הבנק העולמי, ועל סמך שיחות עם מכרים בעזה, עולה תמונה מורכבת של תלות הפלסטינים בתעשיית ההברחות.

 

בגבול הרצועה ומצרים (ציר פילדלפי) פועלות כ־900 מנהרות. הן יורדות לעומק של כ־30 מטר ואורכן הממוצע כ־800 מטר. יש מהן המגיעות לגובה אדם, מדופנות ביציקת בטון, עם תאורת חשמל, קווי גלגליות וצינורות להעברת דלק. עובדים בהן כ־7,000 איש, חלקם תוך סיכון יומיומי משום שאין במנהרות סידורי בטיחות סבירים. כמעט בכל שבוע המנהרות גובות קורבנות; מיעוטם נפגעים מהפצצות צה"ל (שגברו לאחרונה נוכח חידוש ירי הקסאם), ורובם מתקלות של התמוטטות עפר, התחשמלות והרעלות מדליפות גזים.

 

המשקיעים במנהרות דורשים פיצויים מהחמאס

 

את המנהרות מפעילים קבלנים, בעיקר מאזור רפיח, הפועלים בחבורות המגייסות כספים ממשקיעים בעזה. הם מקבלים אישור להפעלת המנהרות מבכירים בחמאס ומשלמים על כך עמלות וחלק מהרווחים. על פי דיווח בתקשורת האמריקאית, כל משקיע במנהרות קיבל את חלקו ברווחים. אולם במבצע "עופרת יצוקה" נגרם נזק רב למנהרות, ורבים מהמשקיעים הפסידו כספים ודורשים מהחמאס פיצוי.

 

הרווח של מפעילי המנהרות גדל בשנתיים האחרונות, שבהן שורר מצור מלא על הרצועה. ישראל מאפשרת להעביר לעזה מינימום הכרחי של מצרכי מזון, אספקה לבעלי חיים, כל סוגי הדלק וגז לבישול, תרופות ומוצרי היגיינה ועוד שורה לא ארוכה של פריטי תעשייה. אולם יש איסור מוחלט על הכנסת חומרי גלם לעזה, כך שהתעשייה המקומית משותקת לחלוטין. בעבר ייצאה עזה לא מעט תוצרת חקלאית, רהיטים, דברי לבוש ונעליים ומזון מעובד, אך כל זה נפסק לחלוטין.

 

על רקע זה עוברת במנהרות כמעט כל סחורה אפשרית. על פי הבדיקות של פלטרייד, כשני שלישים של הסחורות הנמכרות בשווקים של עזה מקורן במנהרות. מדובר במצרכי מזון, מוצרי אלקטרוניקה, סיגריות, גנרטורים ביתיים (אין אספקת חשמל סדירה בעזה), דברי לבוש, מעט חומרי גלם, דלקים, אופנועים, ולאחרונה גם מכוניות. את המכונית מפרקים בצד המצרי לארבעה חלקים ובעזה מרכיבים אותה מחדש.

 

המצרים מעלימים עין מההברחות, בעיקר משום שהם חוששים כי יואשמו בשותפות עם המאמץ הישראלי לדכא ולהרעיב את הפלסטינים בעזה. מכר מעזה אמר לי שהמצרים מנסים למנוע הברחת אמצעי לחימה, גם מפני החשש מפגיעה בביטחונם, אבל בהחלט מתעלמים מהשאר.

 

מהיכן לתושבי עזה, הנמקים מעוני ותת־תזונה, יש כסף לקנות את המוצרים והשירותים שבשוק? האבטלה מתקרבת ל־40%, העשירים מוכרים רכוש, בעיקר קרקעות, והעניים מקבלים מנות מזון מהאו"ם וממוסדות סעד אחרים.

 

ההכנסה העיקרית היא ממשכורות שמשלמים הממשלה הפלסטינית ברמאללה וסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לכ־200 אלף עובדיהם ברצועה. מדובר בעובדי מדינה: מורים, אנשי מערכת הבריאות ושאר משרדי הממשלה. עובדי הממשלה מקבלים את המשכורת בשקלים ישראליים ב־43 סניפי הבנקים הפועלים בעזה. עובדי האו"ם מקבלים את שכרם בדולרים.

 

השקלים הישראליים מעזה חוזרים לישראל במעברי הגבול, שכן על כל סחורה שנכנסת לעזה במעברים משלמים מיד, רק במזומן. במנהרות משלמים בעיקר בדולרים. כך מתרוקנת עזה במהירות משטרות הכסף הישראליים וממשלת ישראל נאלצת להרשות להם להכניס בחזרה מזומנים לעזה. מקרה יחיד במינו של כלכלת מזומנים ומנהרות שמחזיקה מעמד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x