• תפריט
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

ויקיפדיה - השער למידע ברשת

אם גוגל הוא "מלך הגבעה" באינטרנט, הרי שויקיפדיה היא בוודאי המלכה. שיתוף הפעולה בין שני הגופים האלה מצייר מחדש את מפות השפה, התרבות והידע

שיזף רפאלי 10:4116.04.09
חיפשתי השבוע את המושג "ישראל" בגוגל. ההפניה הראשונה הובילה לערך בויקיפדיה. חיפשתי "Israel" באנגלית, וגם כאן גוגל הפנו אותי לויקיפדיה. חיפשתי "פסח", "Passover", "פסחא", "Easter", "אביב" - וכולם הצביעו קודם כל לויקיפדיה. זה כבר כמעט נהפך לאובססיה: יום, לילה, שחור, לבן,
רצפה, תקרה, צחוק, בכי - כולם מוגדרים ומוסברים, ניחשתם נכון, על ידי ויקיפדיה. לפחות על פי גוגל, ויקיפדיה נהפכה לשער לחיים. כן, לא צריך לבדוק. גם "חיים" ו"מוות" מובילים בגוגל קודם כל לויקיפדיה.

 

מיקרוסופט הודיעה השבוע על סגירת אנציקלופדיית "אנקרטה" עתירת השבחים והמולטימדיה. אנקרטה לא תעודכן ולא תהיה זמינה אחרי סוף השנה האזרחית הנוכחית באף אחת מן השפות שבהן יצאה לאור. אנקרטה היתה מיזם טכנולוגי רווי חזון, שהביא ב־1993 את בשורת האלקטרוניקה החדישה לעולם המיושב והמיושן של האנציקלופדיה המודפסת. היא גם היתה האנציקלופדיה הראשונה שחולקה חינם לרוכשי מחשבים שקנו מערכת הפעלה מסוימת, והיתה הראשונה שאיימה למוטט את הבריטניקה. אבל צוחק מי שצוחק אחרון. ומי באמת יהיה האחרון?

 

בלי פניקה. בריטניקה עדיין שורדת. כנראה ויקיפדיה, החינמית, השיתופית, הפתוחה לקהל, זאת שכל אחד יכול ומוזמן לערוך אותה ולכתוב בה, תיקרא להשלים את המלאכה שהחלה בה אנקרטה. אבל האם תצליח? דבר התמוטטותה של אנקרטה עדיין אינו מוזכר באנקרטה עצמה, נסתר מקוראי הגרסאות השונות של בריטניקה, אבל עודכן בערך הרלבנטי של ויקיפדיה בתוך שלוש שעות מפרסום ההודעה. כידוע, העדכון, הפתיחות והשיתופיות הם חלק מסוד כוחה של ויקיפדיה. אפילו הבריטניקה, שאנקרטה כמעט ורוששה, הבינה זאת: האויב הגדול הוא ויקיפדיה, וכלי הנשק הם פתיחותו ומעורבותו של הקהל. המו"ל של בריטניקה הודיע לאחרונה שגם בריטניקה, הסבתא־רבתא של האנציקלופדיות, תתיר בקרוב, ואף תזמין, מעורבות קהל.

 

פעם היינו משחקים במשחק שנקרא Googlewhacking: מעין "הכה את המומחה" בעידן שבו המומחה הוא (היה?) גוגל. עיקר המשחק היה למצוא שתי מילים שקיימות במילון, שאם נחפש אותן בגוגל נקבל קישור רק למסמך אחד המכיל את שתיהן. היום המשחק הזה נעשה קשה, ולו רק בגלל כל העמודים המתייחסים לתוצאות משחקי googlewhacking בעבר. היום אני מציע משחק חדש: Wiki-Whacking ( או "הכה את ויקי־גוגל"): כמה מושגים תוכל למצוא שכשמחפשים אותם בגוגל לא מקבלים הפניה לויקיפדיה כבר בעמוד הראשון, או אפילו בתוצאה הראשונה.

 

אם גוגל הוא "מלך הגבעה" באינטרנט, הרי שויקיפדיה היא בוודאי המלכה. שיתוף הפעולה בין שני אלה מצייר מחדש את מפות השפה, התרבות והידע שלנו. לכן מעניין לעקוב אחר ההתפתחויות סביב ויקיפדיה. איך הלכלוכית הזאת, שיד כל בה וכל זב חוטם יכול לערוך אותה, הגיעה למעמד המלכותי? יש מקום לפניקה?

 

יש בערינו רחובות מרכזיים שנקראים על שם מחברי מילונים - בן יהודה, זמנהוף - ולא בכדי. המילונים שהם חיברו היו להצהרת עצמאות, מעין מגילת יסוד. ואם כך מילונים, קל וחומר האנציקלופדיה, שהיא יותר מכלי, היא ממש תעודת זהות.

 

האנציקלופדיה אינה רק אוסף כרכים כבדים ומתפקעים מידע. היא אפילו יותר מאייקון של השכלה. היא טבורה של ההשכלה עצמה. מאז צרפת של המאה ה־18, שבה עצם כתיבת האנציקלופדיה היתה אקט פוליטי שהגדיר את ההשכלה, נמצאת האנציקלופדיה במרכז מאבקי הגדרת הזהות והשליטה על כוח. האנציקלופדיה הצרפתית נשאה את דגלי החילוניות, המדע, הסובלנות והרציונליות של התקופה שנודעה כתקופת ההשכלה. אנציקלופדיה אחרת, הסובייטית האדירה ("בולשיה סובייטסקייה אנציקלופדיה"), זכורה לרעה וזכתה לסמל סוג אחר של פוליטיקה. אנציקלופדיות דומות לתרבויות. גם הן מתיימרות להכיל הכל, לסדר, לבאר. והן מעניקות זהות. בילדותי, מי שהייתה בביתו אנציקלופדיה "מכלל" נבדל מעמדית ממי שעל מדפיו היו כרכים של "תרבות". בילדותי, קנו לילדים לבר מצווה את "אלף אישים". לא חלפו שנים רבות, והורים טובים המירו את אלף אישים בבריטניקה לנוער.

 

האנציקלופדיות ימשיכו לייצג תפיסות שונות. והתחרות ביניהן תמשיך להיות מאבק על עליונות תרבותית. כמו תרבויות, גם אנציקלופדיות נבנות על חורבות קודמותיהן. לבריטניקה, מלכת האנציקלופדיות, היסטוריה ארוכה של בניית מהדורות חדשות על בסיס קודמותיהן. האנקרטה הושקה על בסיס אנציקלופדיה בשם "Funk and Wagnalls". לאנציקלופדיה העברית של Ynet היתה אם־מולידה, וגם ויקיפדיה לא בחלה בשימוש במהדורות ישנות של אנציקלופדיות שכבר יצאו מכלל הגנת זכויות יוצרים, למשל הבריטניקה במהדורתה מתחילת המאה ה־20.

 

אחרי סגירת אנקרטה, עדיין פעילות הרבה אלטרנטיבות לבריטניקה ולויקיפדיה. בבריטניה פועלת אנציקלופדיית h2g2.com בהשראתו של דגלאס אדמס האגדי ובניהול הבי.בי.סי. בישראל יש יותר מאנציקלופדיה מקוונת אחת בעברית, וכך גם במדינות אחרות. אבל ברור לכל שמתקיים תהליך מואץ של התכנסות, ושהרוב לא ישרדו. מי תהיה זו שתשרוד לאורך זמן? הויקיפדיה מציעה תבשיל חדש: פתוח לציבור הן לצורכי עיון והן לצורכי עדכון. הגישה הויקיפדית מדגישה מעורבות של הקהל, נשמרת מכל אבק של פרסום או חשש של אינטרס מסחרי, ועומדת על קידוש האובייקטיביות אפילו על פני האמת הצרופה והחיפוש אחריה. כרגע נראה שדי בעקרונות אלה כדי שידה תהיה על העליונה לאורך זמן.

 

הכותב הוא ראש בית הספר לניהול והמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. sheizaf.rafaeli.net

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x