• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

צנזורה באינטרנט

הפעלת צנזורים וחסימות מייצרים מעין "אטמים" ברשת האינטרנט. במרכז ברקמן שבאוניברסיטת הרווארד מתארגנת פעילות אגרסיבית לשימור הפוטנציאל הדמוקרטי של הרשת

שיזף רפאלי 10:4519.03.09
רשת האינטרנט היא כמו מערכת הדם. הפעלת צנזורים וחסימות היא כמו החדרת כולסטרול וטריגליצרידים, היוצרים אטמים ותהליכי טרשת. בימים אלה, כשמתחילה בכנסת החדשה הסתערות לקראת חקיקה בנושא צנזורה, סינון והגבלת אתרים, כדאי למהר לגלוש לאתר Herdict.org שהוקם בהרווארד ולהשתתף במלחמת הנגד.

 

מרכז ברקמן לאינטרנט וחברה שליד בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד http://cyber.law.harvard.eduהוא אחד ממוקדי המחקר האקטיביסטי על רשתות תקשורת מחשבים ויחס ממשלות לרשת. במרכז הזה מתארגנת פעילות אגרסיבית, כמעט חתרנית, לשימור הפוטנציאל הדמוקרטי של הרשת, ולמאבק בפוליטיקאים אמריקאים וזרים המנסים להצר את צעדי הרשת והפעילים בה.

 

מרכז ברקמן הכתיר את עצמו כפותח סתימות עורקים ראשי. בין השאר יזם המרכז ומוביל את פרויקט הרשת הפתוחה, The Open Net Initiative (ראו באתר http://opennet.net), המשותף לעוד אוניברסיטאות מובילות, בהן אוקספורד וקיימברידג' בבריטניה וטורונטו בקנדה. הפרויקט הזה משמש כלב שמירה לפתיחות האינטרנט, והוא מדווח בקול רם ולעתים תכופות על כל ניסיון חסימה. הפרויקט אף מפתח ומפיץ תוכנה וייעוץ כדי להתגבר על חסימות, בעיקר לשימוש אזרחי מדינות הנחשבות לרודניות.

 

אז מה נורא כל כך בחסימות ובסינונים של הרשת? פגיעה בחופש הדיבור ובזכות לדעת, בדמוקרטיה ובזכויות האזרח הבסיסיות ביותר. בתחילת שנות התשעים השתתפתי בייסוד כתבי עת אקדמיים מקוונים. במבט לאחור נראה הרעיון הגיוני, מקובל, כמעט מובן מאליו. משנפתחה האפשרות להפיץ באמצעות הרשת אפשר היה להוזיל מאוד את הגישה לידע המדעי ולהרחיב את קהל הקוראים של המחקר המדעי. להפצה המקוונת יתרונות רבים אחרים, מהיכולת לחפש עד היכולת לכלול תמונות, וידיאו ואודיו. ההסרה של מגבלות האורך בכתבי עת מודפסים היתה גם היא גורם משיכה. מה מסובך פה?

 

התברר שמסובך יותר משצפיתי. הדברים לא היו ברורים כל כך בשנים הראשונות של תקשורת אינטרנטית. היתה סקפטיות ושררו פחד ואי־ודאות. נתקלנו בקשיים רבים שלא חזינו. המפתיעה מכל המהמורות היתה מהמורת הסינון. כבר בגליונות הראשונים שיצאו לאור צצה תופעה שלא צפינו. נתקלנו במספר גובר והולך של קוראים ומנויים שלא הצליחו להגיע לכתבי העת. קמו חסימות ברשת ביוזמת כל מיני דורשי טובה. כאן היתה זאת הכנסייה, שם היו אלה ועדי הורים. במקום שלישי היו אלה ספרנים שחשבו שהם יודעים טוב יותר. אותה רשת שהאמנו שהיא פתוחה לכל, יעילה ודמוקרטית מכל מה שקדם לה הוכיחה את עצמה כבעייתית יותר משקיווינו, וזרועה פוליטרוקים וצנזורים מטעם עצמם. לקח זמן עד שגילינו, במערכות כתבי העת, שהיינו לקורבנות של תוכנות הסינון הראשונות.

 

כבר ב־1994, בחודשיה הראשונים של הרשת בשימוש אזרחי, הופצו והותקנו מסננות תוכן. כבר אז, כשבסך הכל היה מספר קטן של אתרים וכמות מזערית של תכנים, הופיעה התופעה: תגובת נגד אינסטינקטיבית של דרישה לסינון, לבקרה, לצנזורה ולמגבלות. יחידים, משפחות, ארגונים וספריות מיהרו להתקין "שומרי סף" אוטומטיים, חסמו נתיבים, כתובות, תכנים או שמות כיד הדמיון הטובה עליהם. וכבר בחודשים הראשוניים עלה הנזק של המסננות והחסימות על תרומתן.

 

מפת סינון פוליטי של אתרים בעולם. מתוך מיזם "הרשת הפתוחה" של מרכז ברקמן מפת סינון פוליטי של אתרים בעולם. מתוך מיזם "הרשת הפתוחה" של מרכז ברקמן צילום מסך: http://map.opennet.net

 

למשל סדרות של מאמרים שעסקו ברפואה של סרטן השד ובטיפול בנפגעות המחלה נחסמו אוטומטית, כי הכילו את המילים "שד" ו"חזה". מאמרים אחרים שעסקו ב"איידס" גרמו אף הם למחסום אוטומטי. לימים, 15 שנה ויותר לאחר שנאבקנו בהצלחה להסיר את החסימות השרירותיות ההן, אנחנו ממשיכים להיתקל בחסימות שהן תגובה לספאמרים ונוצרות על ידי מערכות נוגדות ספאם. כך, מערכות מידע שכוונתן טהורה ותוכנן זך ממשיכות ליפול קורבן ולהיעצר בפני מערכות סינון שרירותיות, "רשימות שחורות" ו"רשימות לבנות".

 

ההתחסדות הפוליטית, המוסרית או האחרת שעומדת בבסיס התקנת מסננות שכאלה היא אדירה. צדיקים מטעם עצמם לוקחים על עצמם לקבוע מה לא ייראה על ידי קהל שלם: משתמשי ספריות ציבוריות, עובדי ארגונים גדולים, תלמידים במוסדות השכלה. החסימה מתרחשת לא רק בקרב קהילות, אלא גם ברמת המדינה כלפי כל אזרחיה. זאת פארסה קומית־טרגית, שכן אין סיכוי שמסננות אכן ישמרו על הטוהר או יבטיחו את נפשו הרכה של מישהו. מסננות כאלה משרתות, לכל היותר, לטיהור מצפונו של המתקין. אין להן סיכוי אמיתי להשיג מטרה אחרת, אלא לגרום לנזק.

 

צנזורה סופה להיכשל, מאמינים גם במרכז ברקמן, אבל בדרך הצנזורה גורמת לנזקים ולכן צריך לעזור לה ליפול. השבוע השיקו במרכז אתר ושירות חדשים, שמטרתם להעמיק את ההתנגדות העממית לחסימות וסינונים על ידי פעילות משותפת. באתר (Herdict.org) עוקבים אחר אתרים שגולשים מדווחים שנחסמו, ויוצרים "מפת חסימות". בזכות רוחב היריעה והפרספקטיבה מתאפשרת תמונה עדכנית, מבוססת תרומת המונים (crowdsourcing) על זמינותם ונגישותם של אתרים ועל פתיחותם של מדינות ומשטרים.

 

האתר נתן לעצמו שם יצירתי: Herdict הוא שילוב של Herd (עדר) ו־Verdict (פסק דין). האייקון של האתר הוא כבשה. דמותה מעמיקה את תפיסת המותג העדרי. במיטב מסורת "חוכמת ההמונים", גם כאן ההמון לוקח את החוק לידיים, ונותן גזר דין. האתר הזה, הנטוע באוניברסיטה האליטיסטית בעולם, מזמין את ההמון לשמור על זכויותיו. בכל נקודת זמן אפשר לראות באתר דיווח עדכני על האתרים שאנשים ברחבי העולם מתקשים להגיע אליהם. אפשר לראות את המקומות שמהם אנשים מתקשים להגיע, מיהם ספקי האינטרנט שבנוגע לפתיחותם ולשקיפותם נערמות תלונות, וכן הלאה.

 

בעידן של תקשורת רשתית, סינון הוא החטאה. ניסיונות נואלים לסינון הם החטאה, כי הם מנסים ללא הצלחה לצבוע משהו כחטא, אך סופם להחטיא. כמו שאמר השופט העליון היהודי האמריקאי לואיס ברנדייס: "אור השמש הוא החיטוי הטוב ביותר". ההנחה שבבסיס מערכות כמו Herdict היא שאין פתרון טוב יותר ממעורבות רחבת היקף של הציבור, לא החשכה והסתרה.

 

פרופ' שיזף רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול והמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. sheizaf.rafaeli.net
בטל שלח
    לכל התגובות
    x