"צלצלנו לנובל, הם צלצלו לדיק צ'ייני, הוא צלצל לאריק שרון"

התאריך: 25 בנובמבר 2008. המקום: משרדי אקסלנס במגדל משה אביב ברמת גן, קומה 20. מייסדי אקסלנס רוני בירם וגיל דויטש, מנכ"ל קבוצת דלק אסי ברטפלד, יו"ר הפניקס אהוד שפירא ומנכ"ל החברה יהלי שפי נפגשים לשיחה על ההסכם בין בירם ודויטש לחברת הביטוח הפניקס.

נציגי הפניקס אינם מודעים לכך שהשיחה מוקלטת, ואם לשפוט לפי הדברים שנאמרו בפגישה, סביר להניח שאף אחד מהצדדים לא היה מעוניין שהתמליל יתפרסם במסגרת כתב התביעה שהגישו בירם ודויטש (המיוצגים על ידי עו"ד רלי לשם ועו"ד ניר כהן) נגד הפניקס (המיוצגת על ידי עורכי הדין רם כספי ויאיר כספי).

אסי ברטפלדצילום: אוראל כהן

אתמול הבאנו את הפרק הראשון בתמליל השיחה, אך הפרק השני מעניין לא פחות, ומאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של הפגישות העסקיות המנוהלות הרחק מעיניה של התקשורת.

בין שיחות על כדורגל וטיולים לחו"ל אפשר למצוא, למשל, דוגמה לאיך מפעילים לחצים על תקציב הממשלה. ברטפלד: "בים תטיס (הפרויקט להפקת גז מול חופי אשקלון שבשליטת קבוצת דלק ונובל אנרג'י - ה"ר) נתנו למדינה תמלוגים של 12% על מחצבים (...) אחרי שמצאנו תגלית, המדינה רצתה להכניס סעיף שמעלים את התמלוגים ל־50%. צלצלנו לנובל, השותפים שלנו. הם צלצלו לסנאטורים שלהם. תקשיב, זה לא צחוק. הוא צלצל לדיק צ'ייני (סגן הנשיא בממשל ג'ורג' בוש - ה"ר), צ'ייני צלצל לאריק שרון, אני מספר לך סיפור אמיתי, ואריק שרון נתן הוראה לעצור את זה".

ברטפלד ממשיך: "נובל, השותפים שלנו, כפופים לסנאטורים שלהם, הם צלצלו לדיק צ'ייני שצלצל לאריק שרון אישית ואמר לו: 'אם אתה מעביר את זה, אף חברה לא נכנסת לישראל' (...) אם היינו סתם חבורה של ישראלים, היו מצפצפים עלינו".

תוך כדי שיחה על חברת תעודות הסל "קסם" (שבבעלות אקסלנס) שהעבירה אשתקד פקודה שגרמה להפסקת המסחר בבורסה, מתגלה דעתו של דויטש על המוסדיים: "כל המוסדיים האלה הם ערימה של אפסים. אף אחד לא ניגש לקנות 35 מיליון שקל, אתה מבין מה אני מדבר איתך? זה ערימה של אפסים. אם היה איזה אירוע כלכלי שהיה גורם לכולם לחשש הייתי מבין, אבל לא קרה כלום".

רוני בירם וגיל דויטשצילום: ישראל מלובני

גם מרכיב האגו חוזר על עצמו לאורך עשרות עמודי התמליל. "יש בעיות, הסברנו לכם מההתחלה", אומר ברטפלד. "אתה יכול להגיד לי, 'תודה רבה. לא מעניין אותי, ותשלח אותי הביתה'. אני אומר לכם שבאנו ממצוקה, לא מגאוותנות, או ראוותנות או קמצנות". ודויטש משיב לו: "אין מצב שנעבור פה תספורת, זה לא משהו שאנחנו מצליחים לעכל אותו. אנחנו מנסים לרבע כאן איזשהו מעגל של לבוא לקראתכם ולעזור לכם, אבל אין מצב שאנחנו נצא פראיירים ולא נקבל את מה שמגיע לנו". בהמשך, דויטש אף משתף את השומעים בתחושותיו לגבי העסקה: "אסי, התמזל מזלי, זכיתי בלוטו. אתה דופק לי".

מהתמליל מתברר כי בהפניקס ביקשו לדחות את ביצוע ההסכם בחמש שנים. אלא שמסתבר שבירם לא רוצה לרוץ למרחקים ארוכים: "אני לא התחייבתי לכם לחמש שנים. החיים קצרים, כמה עוד נשאר לי לחיות? עוד 20 שנה? לא רוצה לעבוד עוד באקסלנס (...) אנחנו אנשים פרטיים. זה הנכס היחיד שלנו". גם דויטש מתבטא באופן דומה: "אני לא יכול לחשוב על דבר כזה שאני אשאר כאן עוד חמש שנים (...) גם אם תציעו לי 40% יותר".

הנושא עולה פעמים רבות לאורך השיחה. דויטש ממשיך ואומר: "אנחנו לא רוצים להיות מחוברים לאקסלנס עוד חמש שנים ולא ארבע, לא רוצים להיות מחוברים ומחויבים לעבוד וללמוד, לא רוצים לעבוד! אנחנו רוצים לעשות מה שאנחנו רוצים בתור אנשי עסקים פרטיים ולהיות משוחררים (...) אל תחברו אותי לאקסלנס מסיבה נורא פשוטה, כי אני לא רוצה לעבוד באקסלנס ואני לא רוצה להיות תלוי בנוסחה שאני לא נמצא ולא יכול להשפיע עליה (...) תבינו מאיפה אני בא, אנחנו נצא מטומטמים, זה ברור לנו שאנחנו נצא מטומטמים".

בתגובה שואל אותו ברטפלד: "תצא מטומטם?" ודויטש משיב: "כי בעוד שנתיים השוק ירוץ למעלה, כולם יגידו שחתכו לנו 15% במחיר, השוק עלה למעלה, עשו עליהם סיבוב! (...) אני לא רוצה להיות קשור לאקסלנס. אני לא רוצה להיות מחובר לארגון שאני מחויב לעבוד בו, לא רוצה, נו!".

שפירא עונה לו: "אם אתה לא רוצה להיות פה ב־2011 ו־2012 נשחרר אותך". דויטש עונה: "אהוד, תן לי משהו אחר, משהו יותר גדול, שאנחנו יכולים לישון בשקט (...) מצידי בנק לאומי, מצידי מדד ת"א־25, אנחנו הצענו הפניקס כי זה אתה".

הפחד כיצד יסיימו הצדדים את המהלך, ואיך יצטיירו בסופו, עולה שוב תוך כדי השיחה ודויטש אף אומר: "אני לא רואה איפה הסוכריה שלי מכל המהלך הזה, איך אני לא יוצא עם כותרת ראשית 'אידיוט ענק'". שפירא משיב בתגובה: "אני אתן לך כותרת ראשית 'הוא לא אידיוט'".

שפירא מנדב גם עצה: "אתה יכול להמשיך לרטון, אבל אם הייתי בנעלייך, הייתי לוקח דף נייר ומתחיל לשחק עם מספרים וחוזר עם הצעה (…)". ברטפלד: "אמרנו מלכתחילה שבאנו במטרה לשפר את הפניקס ולפגוע בכם. לא הסתרנו את זה, לא אמרנו ש…" דויטש קוטע אותו ואומר: "אבל אתם מבינים שאם החברה תרוויח 150 מיליון שקל בעוד שלוש או ארבע שנים, אנחנו נצא כל אחד עם עוד 20 מיליון שקל (…) אני לא רוצה להישאר עוד הרבה שנים בחברה בשביל להרוויח עוד 20 מיליון שקל".

הסכסוך המשפטי בין הצדדים שנובע מנוסחת תשלום שמבוססת על הרווח הנקי של אקסלנס, כנראה העלה לדיון גם הפחתות שביצע בית ההשקעות כלל פיננסים בגין פעילות קרנות הנאמנות, ואז דויטש פונה לברטפלד ואומר: "אתה מעלה בדעתך שהרואי חשבון לא יושבים לנו על הווריד (...) הרווחיות של החברה עלתה פי חמישה". ברטפלד עונה בתגובה: "אני חושב שמי שצריך לשבת לך על הווריד זה גושן (יו"ר רשות ני"ע - ה"ר), לא הרואה חשבון".

הבנקים עלו גם הם לא מעט בשיחה, ובאחת הפעמים אומר שפירא ששימש בעבר משנה בכיר למנכ"ל בנק לאומי: "אני משאיר לך סוכרייה, אתה יכול לקנות מניות של בנק לאומי עכשיו, של דיסקונט בתשואה להון של 39%". דויטש משיב לו: "אתה אמרת לי לא לנגוע בבנק הזה, לא?". שפירא בתגובה: "אתה לא מקשיב לעצות שלי".