קנדה: הכלכלה המשעממת ביותר בעולם

העורך האגדי של "הניו ריפבליק", מייקל קינסלי, עשה פעם את "תחרות הכותרת המשעממת". על פי החלטתו, הזוכה בתחרות היתה "יוזמה קנדית כדאית". 22 שנה אחר כך חברת תקשורת קנדית הצילה את המגזין, שהיה במצב כלכלי גרוע. זה היה צריך ללמד אותנו, האמריקאים, להיות צנועים יותר. בימים אלה הסגולות של קנדה בולטות הרבה יותר. נחשו איזו מדינה היא היחידה בעולם המתועש שלא קרס בה אפילו בנק אחד ולא מתמודדת עם קריאות לחילוץ או התערבות ממשלתית במגזרי הפיננסים והמשכנתאות? כן, זו קנדה. בשנת 2008 הכתיר הפורום הכלכלי העולמי את מערכת הבנקאות הקנדית כבריאה בעולם. ארצות הברית הגיעה למקום ה־40, ובריטניה למקום ה־41.

תופסים שמש חורפיתצילום: בלומברג

קנדה עושה הרבה יותר מאשר פשוט לשרוד במשבר הפיננסי הנוכחי. המדינה משגשגת בזמן המשבר. הבנקים הקנדיים נהנים מהלימות הון טובה ויציבים מספיק כדי לנצל הזדמנויות שבנקים אמריקאיים ואירופיים לא יכולים לנצל. לדוגמה, בנק טורונטו־דומיניון היה הבנק ה־15 בגודלו בצפון אמריקה לפני שנה. כעת הוא החמישי בגודלו. הוא לא גדל, כל האחרים התכווצו.

חוקי בנקאות שמרנים

אז מה מקור הגאונות של קנדה? היגיון בריא. במשך 15 השנים האחרונות, בעוד ארה"ב ואירופה ריככו את המגבלות על התעשיות הפיננסיות שלהן, הקנדים סירבו ללכת בעקבותיהן, מתוך מחשבה שהחוקים הישנים שימושיים כבולמי זעזועים.

הבנקים הקנדיים ממונפים ביחס של 18 ל־1 - לעומת הבנקים האמריקאיים ביחס של 26 ל־1 והבנקים האירופיים ביחס מבהיל של 61 ל־1. זה משקף, בין היתר, גם את התרבות העסקית שונאת הסיכון של קנדה, אך זהו גם תוצר של חוקי הבנקאות השמרניים. קנדה מוגנת מההיבטים הגרועים ביותר של המשבר גם בגלל שהתנודות במחירי הדיור במדינה לא היו חדות כמו בארה"ב. מחירי הדיור ירדו ב־25% בארה"ב, אך רק במחצית מכך בקנדה. מדוע? חוקי המס בקנדה לא מספקים את התמריץ הענק לצריכת יתר שנותנים חוקי המס האמריקאיים - לא ניתן לנכות את הריבית על המשכנתה בקנדה לצורכי מס. נוסף על כך, ההלוואות לדיור בארה"ב הן "ללא דרך חזרה", מה שאומר שאם תפשטו את הרגל בגלל משכנתה לא טובה, זו בעיקר הבעיה של הבנק. בקנדה זו הבעיה שלכם. בטח שמעתם את הפוליטיקאים האמריקאים מדברים על הצורך בתוכניות היקרות האלה - רק האפשרות לנכות את הריבית עולה לממשל המרכזי 100 מיליארד דולר בשנה - כי הן מאפשרות לאמריקאי הממוצע להגשים את החלום האמריקאי של בעלות על בית. 68% מהאמריקאים הם בעלי בתים. ושיעור הבעלות על בתים בקנדה? 68.4%.

קנדה היתה אחראית באופן יוצא דופן בעשור האחרון. היו לה 12 שנה של עודפים תקציביים, וכעת המדינה יכולה להוציא כסף כדי להמריץ את הכלכלה מעמדה חזקה. הממשלה ארגנה מחדש את מערכת הפנסיה הלאומית והציבה אותה על אחיזה פיסקאלית חזקה, בניגוד לביטוח הלאומי חדל הפירעון שלנו. מערכת ביטוח הבריאות של קנדה זולה מזו האמריקאית בהרבה ועדיין הביצועים שלה לפי כל המדדים החשובים טובים בהרבה. תוחלת החיים הממוצעת בקנדה היא 81 שנה, לעומת 78 בארה"ב; "תוחלת החיים בתנאים של בריאות" עומדת על 72 שנה בקנדה, לעומת 69 שנה בארה"ב. חברות הרכב האמריקאיות העבירו כל כך הרבה משרות לקנדה כדי לנצל את עלויות שירותי הבריאות הנמוכות, שמאז 2004 אונטריו, ולא מישיגן, היא אזור יצור הרכב הגדול בצפון אמריקה.

אני יכול להמשיך עוד. מערכת ההגירה של ארה"ב נמצאת במצב של מוות קליני. אנחנו מנפיקים מספר קטן של ויזות עבודה וגרין קארד, ומבריחים את אלפי הסטודנטים המוכשרים שרוצים להישאר ולעבוד פה. לעומת זאת, בקנדה אין הגבלה על מספר העובדים המיומנים שיכולים לעבור למדינה. הם יכולים להגיש לבד בקשה לוויזת עובד מיומן קנדי, המאפשרת להם להפוך ל"תושבי קבע" חוקיים בקנדה - אין צורך בחסות מעסיק, או אפילו בעבודה. הוויזות ניתנות על בסיס רמת השכלה, ניסיון תעסוקתי, גיל וכישורי שפה. אם מועמד להגירה מקבל 67 נקודות מתוך 100 (תואר דוקטור שווה 25 נקודות, לדוגמה), הוא יכול להפוך לתושב חוקי בקנדה.

המוחות בורחים צפונה

החברות שמות לב לכך. ב־2007 מיקרוסופט, שהיתה מתוסכלת מחוסר היכולת להעסיק סטודנטים זרים לתארים מתקדמים בארה"ב, החליטה לפתוח מרכז מחקר בונקובר. החברה ציינה שהיא תעסיק במרכז "אנשים מיומנים ביותר המושפעים מסוגיות ההגירה בארה"ב". כך שהמהנדסים הסינים וההודים החכמים ביותר נמשכים לארה"ב, מקבלים הכשרה באוניברסיטאות אמריקאיות ואז נזרקים מהמדינה ומתקבלים בקנדה - שם רובם יעבדו, ימציאו וישלמו מסים בשארית חייהם.

אם הנשיא ברק אובמה רוצה ממשלה חכמה, הוא וכולנו יכולים ללמוד הרבה מהשכנה השקטה - בסדר, לפעמים משעממת - שלנו מצפון. בינתיים, קנדה מקדמת חוקים חדשים למוסדות הפיננסיים בעולם שישקפו את הגישה שלה. נראה לי שזו יוזמה קנדית כדאית.