ריקוד מופחת: הקרנבל בברזיל מתמודד עם נטישת הספונסרים

לנוכח המשבר הכלכלי והתחזקות הדולר לעומת הריאל הברזילאי, האמרה "את מה שאין בארנק צריך להוציא מהראש" מעולם לא היתה אקטואלית כמו בקרנבל של ריו דה ז'ניירו השנה. בעקבות התייקרות של עד 70% בחומרי הגלם עקב היחלשות הריאל והיעלמותם של נותני החסות, מארגני הקרנבל ומנהלי בתי הספר לסמבה נאלצים להיעזר בשיטות יצירתיות כדי להתאים את התהלוכה למצב הכלכלי הנוכחי ולהימנע מייבוא חומרי גלם.

התקציב של בתי הספר הצטמצם השנה בעקבות ביטול חסות בסכום של 12 מיליון ריאל (5.3 מיליון דולר) שתרמה בשנה שעברה לקרנבל בריו חברת פטרובראס. חברת הנפט הממשלתית הודיע שהתמיכה בקרנבל של 2008 היתה "נקודתית" ושב־2009 לא יועבר סיוע כספי לאירוע.

הקרנבל הוא עסק כלכלי אדיר שמגלגל כמיליארד ריאל (440 מיליון דולר) רק בעיר ריו: כ־610 מיליון ריאל ייצאו מכיסיהם של 310 אלף התיירים שעתידים לזרום ל"עיר הנהדרת" בתקופת החגיגות; שאר הסכום יגיע מחסויות, מהקצבות עירוניות ומהמחזור של עסקים הקשורים לקרנבל, שמייצרים יותר מ־260 אלף משרות זמניות. 12 בתי הספר מהקטגוריה העליונה שמשתתפים בתחרות תהלוכות הסמבה היוקרתית מצליחים לגייס בדרך כלל במשותף 80–90 מיליון ריאל ממכירת חסויות, כרטיסים וזכויות שידור (רשת גלובו קנתה השנה את זכויות השידור ב־1.7 מיליון ריאל ותרוויח 17.3 מיליון ממכירתן לחו"ל). אבל השנה, בעקבות המשבר הכלכלי, המצב קשה. בינתיים רק בית הספר גראנדה ריו השיג ספונסר לתהלוכה שלו, שנושאה יהיה צרפת. 2.2 מיליארד ריאל יועברו לבית הספר מחברות צרפתיות ומעיריית ניס.

הקרנבל בברזילצילום: אי פי אי

שני בתי ספר אחרים שבנו על כספי הספונסרים נשארו ללא מזומנים. בית הספר ויראדורו קיבל הבטחה למימון מממשלת באהיה - המדינה שתהיה נושא התהלוכה שלו - שהבטיחה גם לעזור בגיוס ספונסרים מבין החברות הפועלות במדינה. אבל, בתירוץ של המשבר הכלכלי, אף חברה לא חתמה על חוזה אימוץ. בית הספר בייז'ה פלור, שנושא התהלוכה שלו יהיה "ההיסטוריה של האמבטיה", ניהל משא ומתן עם חברת יוניליוור, אך גם השיחות האלה לא הבשילו לכלל תמיכה כספית.

נוסף על מחסור במשאבים, השינויים שהתחוללו בשער החליפין של הריאל מספטמבר תפסו את בתי הספר עם המכנסיים למטה, בדיוק בתקופה שבה הם מבצעים את רוב רכישת חומרי הגלם להכנת התהלוכות. כמעט כל המוצרים הרלבנטיים התייקרו, מספרים מנהלי בתי הספר. כך למשל מחיר המתכות, המשמשות כשלד לבניית הבובות והבמות הנוסעות, התייקר ב־7% (ישנם בתי ספר שמשתמשים ביותר מ־15 טונות מתכת בתהלוכה שלהם). מחירי חומרי הגלם הדרושים לתפירת התחפושות כגון נוצות, בדים, פאייטים וחרוזים, התייקרו בכ־70%.

"היינו חייבים לקצץ בכמה דברים ולמצוא תחליפים זולים למוצרים אחרים. מחיר הבדים המיובאים עלה ב־30% וניהלנו משא ומתן קשה מאוד עם המפיצים. אין ספק שהמשבר הכלכלי פגע קשות בבתי הספר", אומר טאביניו נובלו, מנהל בית הספר סאלגיירו. הליניו דה אוליביירה, נשיא בית הספר גראנדה ריו, תומך בדבריו: "אם אנחנו, שהצלחנו לגייס ספונסר, סובלים ממצוקה תקציבית, אז תארו לעצמכם מה המצב של בתי הספר שנשארו בלי תמיכה. ברגעים כאלה צריך לסמוך יותר מתמיד על היצירתיות של המעצבים".

סיוע מהשלטון המקומי

לפי ג'ורג'ה קאסטניירה, נשיא הליגה העצמאית של בתי הספר לסמבה בריו דה ז'ניירו, המשבר פגע בכיס של נותני החסות, אבל הוא עדיין מקווה שהמימון החסר יגיע בסופו של דבר מפטרובראס, "גם אם זה יהיה ברגע האחרון". לנוכח הסירוב של חברת האנרגיה הממשלתית לממן את בתי הספר, שלח קאסטניירה מכתב בקשת עזרה לנשיא ברזיל לואיס אינסיו לולה דה סילבה. "זהו, ללא ספק, אחד הקרנבלים הקשים ביותר בהיסטוריה. בתי הספר סובלים מהירידה בתקציביהם ויקצצו בהיקף התהלוכות. ביקשתי מהנשיא שידאג לכך שהאיכות של האירוע לא תיפגע", אישר קאסטניירה.

מלבד גל ההתייקרויות נרשם מחסור בכמה סוגים של חומרי גלם. רוברטו זאנייקי, המעצב של בית הספר מאנגיירה, סיפר שהוא חייב לאלתר בהכנת התחפושות, מפני שמחיר הנוצות התייקר מאוד וכמה סוגים נעלמו מהשוק. "אבל שום דבר לא ישפיע על היופי של התחפושות שלנו", הוא מבטיח.

בעיה אחרת שבה נתקלו בתי הספר השנה היתה איחור של חודש בהעברת התמיכה הכספית של עיריית ריו - 4 מיליון ריאל, שמתחלקים בין בתי הספר. בגלל העיכוב בהעברת התקציב, התאחרה הקמת הבמות הנעות.ממשלת מדינת ריו דה ז'ניירו הקצתה עוד 4.8 מיליון ריאל לתמיכה בקרנבל. "אם מסכמים את כל מקורות המימון, יוצא שלכל בית ספר יש תקציב שנתי שנע בין 3 ל־3.5 מיליון ריאל", מחשב קאסטניירה.

תכנון מוקדם

כמו בהרבה תחומים אחרים, מתברר שגם בקרנבל תכנון מוקדם מונע הפסדים. פרננדו הורטה, נשיא בית הספר אונידוס דה טיז'וקה, מספר שבית הספר שלו לא נפגע מהמשבר מפני שסגר את התקציב ומקורות המימון בשלב מוקדם. "אני רגיל לתכנן את התקציב כעדיפות ראשונה. כשהחל המשבר (בספטמבר), כבר קניתי 80% מחומרי הגלם. 99% מהחומרים שלהם אנו זקוקים נקנו מהתעשייה המקומית. לא ייבאתי שום דבר, ובגלל זה הושפענו פחות מהתחזקות הדולר", הוא אומר.

הורטה מאשר שהקרנבל הנוכחי יהיה היקר ביותר בהיסטוריה של בית הספר שלו - העלות תגיע ל־7 מיליון ריאל. "אבל", הוא מציין, "זו תהיה הפעם הראשונה מעולם שבית הספר יסיים את האירוע בחובות".

גלגל הצלה כלכלי

אם עבור ריו דה ז'נרו, מטרופולין שבו מתגוררים יותר מ־13 מיליון תושבים, הקרנבל הוא תמריץ כלכלי חשוב, אז עבור העיר סלבדור שבמדינת באהיה מדובר בגלגל הצלה פיננסי של ממש. העיר בת 3 מיליון התושבים נחשבת למרכז תרבותי חשוב, והקרנבל שלה מפורסם מאוד גם מחוץ לברזיל. בסלבדור אין אצטדיון ואין תהלוכות של בתי ספר לסמבה, אלא חגיגה המונית ברחובות. "טריו־אלקטריקוס", משאיות ענקיות שעליהן להקות שמנגנות בווליום מפחיד, מסתובבות במסלולים מעגליים שמתפתלים לאורך 25 ק"מ ברחובות העיר, בהם רוקדים בצפיפות כ־2 מיליון בני אדם. כ־700 אלף תיירים גודשים את העיר בתקופת הקרנבל ומספקים למסעדות, לבתי המלון, למוניות ולחנויות הכנסות שיחזיקו אותם במשך כל השנה.

אבל המשבר הכלכלי הנוכחי יפגע גם ב"מסיבה העממית הגדולה בעולם". עיריית סלבדור, שמממנת בין השאר את שירותי הביטחון, הבריאות והסניטריה, הודיעה החודש שהצליחה לגייס רק 5.5 מיליון ריאל ממכירת פרסומות, חסויות ומתן זיכיונות להקמת תאי צפייה, לעומת 10 מיליון ריאל שגייסה בשנה שעברה. המשמעות היא שארגון הקרנבל השנה יעלה לתושבי סלבדור כ־30 מיליון ריאל.

עדיין, מדובר באירוע בעל חשיבות כלכלית אדירה. מחקר של משרד התרבות הברזילאי מצא שהמחזור העסקי של ששת ימי הקרנבל בסלבדור עתיד להגיע ל־600 מיליון ריאל (263 מיליון דולר) ולייצר כ־131 אלף משרות זמניות. גם בימים שלפני החגיגות ואחריהן המחזור העסקי של 6,000 הברים והמסעדות שבעיר גדול ביותר מ־30% לעומת הממוצע השנתי.

הטריו־אלקטריקוס, המכונים גם "בלוקוס", הם עסק כלכלי בפני עצמו. מארגני הקבוצות השונות מוכרים חסוית למופע שלהם תמורת מאות אלפי ריאלים, ומי שרוצה ללוות את הבלוקו לאורך כל מסלול הקרנבל יכול לקנות כרטיס, שמחירו נע בין 50 ל־900 ריאל (395 דולר).

בעיר העתיקה אולינדה יבקרו כ־500 אלף תיירים במהלך הקרנבל, והמחזור העסקי יגיע לכ־500 מיליון ריאל. אבל גם במקומות קטנים יותר בונים על ההכנסות מהחגיגות. בעיירת החוף פורטו סגורו (140 אלף תושבים) שבבאהיה, שנהפכה כבר מזמן ליעד מועדף על המוצ'ילרים הישראלים, מצפים השנה ל־80 אלף תיירים ולהכנסות של יותר מ־100 מיליון ריאל במהלך החגיגות.

ההיסטוריה: הקרנבל הברזילאי התחיל בכלל ביוון

מקורו הקדום של הקרנבל מיוחס ליוון, שבה נערכו חגיגות לכבוד האל דיוניסוס מהמאה ה־6 לפני הספירה. החגיגות כללו שתיית יין וקיום אורגיות. הרומאים המשיכו במסורת עם חגיגות לכבוד האלים באכחוסאטורן ופאן. בשנת 590 אחרי הספירה החליט האפיפיור גרגוריו הראשון להפוך את הקרנבל למסורת קתולית, וקבע שהחגיגות יתקיימו 40 יום לפני "השבוע הקדוש", שמסתיים בחג הפסחא, שבו, לפי המסורת הנוצרית, קם ישו לתחייה. מועד חג הפסחא מחושב לפי נוסחה שנקבעה במאה הרביעית לספירה, לכן עד היום משתנה מועד הקרנבל מדי שנה (בהכללה גסה, בדרך כלל מדובר ב־40 יום לפני יום א' הראשון בחול המועד פסח). מקור השם הוא ככל הנראה בביטוי האיטלקי "קארנה ליברה", כלומר "בלי בשר", מפני שהחגיגה היתה מעין פריקת עול לפני ההתנזרות בת 40 יום מבשר ומתענוגות לפני הפסחא, לזכר הייסורים שעבר ישו בתקופה זו.

בחסות הכנסייה נהפך הקרנבל לרגוע יותר, עד שבשנת 1464 אישר האפיפיור פאול השני לקיים את מסיבת התחפושות בונציה. ב־1545 חזר הקרנבל להיות חגיגה עממית, שכללה התזת מים וזריקת ביצים וקמח ונחגגה בעיקר בעולם הקתולי־לטיני. ב־1723 הביאו הפורטוגלים את הקרנבל לברזיל, והוא הפך במהירות לאחת החגיגות החשובות ביותר. רק במאה ה־19 הצטרפו לחגיגות העגלות המקושטות והרקדנים המחופשים, שהם בסיס לתהלוכות של בתי הספר לסמבה עד היום.

המלצות למטיילים: סמבה, אלכוהול וטריו־אלקטריקוס

בברזיל, מדינה של 192 מיליון תושבים, האופן שבו חוגגים את הקרנבל משתנה ממקום למקום. בריו דה ז'נרו, כמו גם בסאו פאולו ובמנאוס, הקרנבל מתחיל ביום שישי ומסתיים ביום שלישי, והמוקד הוא התחרות בין בתי הספר לסמבה. המאבק היוקרתי, המפורסם והמושקע ביותר הוא בקטגוריית העילית של ריו, שם מתחרים 12 בתי ספר במשך יומיים (22 ו־23 בפברואר השנה) — בכל יום מציגות בסאמבודיום התהלוכות של שישה בתי ספר. בסוף השבוע שלאחר הקרנבל מתקיים "מצעד המנצחות", שמושך עשרות אלפי תיירים ואוהדים מקומיים. בריו המוזיקה הדומיננטית היא הסמבה, ולתיירים מומלץ, כמו תמיד, להיזהר מכייסים ומקטטות בין שיכורים.

תושבי סלבדור, בירת מדינת באהיה שבצפון־מזרח ברזיל, אומרים שהקרנבל בעירם הוא "המסיבה העממית הגדולה בעולם", וקשה להתווכח איתם. הקרנבל שם ארוך יותר ונמשך כמעט שבוע, וכ־2 כמיליון אנשים לוקחים חלק בחגיגות. בסלבדור הכל סובב סביב ה"טריו־אלקטריקוס" - משאיות ענק הנוסעות ברחבי העיר, כשעל גביהן שרים הזמרים והלהקות הפופולריים ביותר במדינה. כל קבוצה כזו נקראת "בלוקו", והחוויה האולטימטיבית היא להצטרף לאחד מהבלוקוס (בתשלום) ולרקוד כל היום לצלילי מוזיקת ה"אָשֶה" (AXE) המהירה. אם אתם רוצים לחסוך, אפשר פשוט לתפוס עמדה לאורך המסלול. שימו לב - הצפיפות רבה, והחוויה השמחה הזו בהחלט לא מתאימה לכל אחד.

באולינדה, פעם עיר הבירה של ברזיל והיום פרבר של רסיפה, מתגאים בתהלוכת הקרנבל הארוכה בעולם. כאן מתחילים לחגוג כבר שבוע לפני הפתיחה הרשמית של הקרנבל, והאטרקציה היא בובות הענק שמסתובבות בעיר בזמן החגיגות. לדעת רבים זהו הקרנבל הטוב בברזיל, מפני שהחגיגות הרבה פחות מסחריות. אין כאן טריו־אלקטריקוס ותהלוכות סמבה ממוסחרות, כאן האנשים הפשוטים מארגנים את העסק - עם הרבה מוזיקה ואלכוהול. גם בערים מרכזיות בברזיל חוגגים את הקרנבל ברחובות. פרס השם המקורי הולך לאחד הבלוקוס בעיר פורטלזה שבמדינת סיארה, שבחר לקרוא לעצמו "מה זה החרא הזה?". בערים הקטנות יותר מציינים בדרך כלל את הקרנבל בסדרת מסיבות שמחות במיוחד.