בדיקת "כלכליסט": כמה עלתה לשרי אריסון השליטה בבנק הפועלים?
אם שרי אריסון היתה נשארת עם אותן אחזקות כפי שהיו לה ב־2007, היא היתה מרוויחה 80 מיליון שקל. אולם אריסון החליטה לצאת מקרניבל קרוז - מהלך מבריק שהביא לה את השליטה בבנק תמורת 80 מיליון שקל בלבד
כולם יסכימו שהשליטה בבנק הפועלים שווה לא מעט כסף. ב־2007, השנה שבה ביססה המיליארדרית שרי אריסון את אחיזתה באחד משני הבנקים הגדולים במדינה, היתה השליטה מצרך יקר אף יותר. אריסון, ששווי משמעותי מהשקעתה בבנק נמחק בשל המפולת בשווקים, יכולה למצוא נקודת אור לפחות בכל מה שקשור לביסוס שליטתה בבנק. ההשתלטות נעשתה לאחר ששרי אריסון קיבלה החלטה אסטרטגית להעדיף את ההשקעה בבנק על פני המשך אחיזתה בחברת שיט התענוגות קרניבל קרוז שייסד אביה. מהחלטה זו עולה כי אריסון הצליחה להפוך לבעלת הבית בבנק במחיר מגוחך של 80 מיליון שקל בלבד.
הכל החל כששרי אריסון החליטה לצאת מהאחזקה בקרניבל קרוז. אחזקותיהם של שרי ומיקי אריסון בקרניבל קרוז עמדו על 30%, כאשר עיקר המניות נמצאות בידי מיקי, אחיה של שרי, שגם מנהל את החברה ממיאמי שבארצות הברית. אולם אריסון העדיפה להתמקד בהשקעותיה בישראל, ועל כן מכרה במהלך 2007 חלק ממניותיה בחברה האמריקאית כדי לרכוש נתחים נוספים בבנק הפועלים.
שרי קפצה מעל לבור
בחודשים ינואר־יוני 2007 מכרה אריסון 5.6 מיליון מניות של קרניבל קרוז בטווח המחירים של 50–52.7 דולר למניה. בסך הכל קיבלה אריסון תמורת מניות אלה כ־285 מיליון דולר (1.1 מיליארד שקל, נכון לתקופה ההיא). אלמלא היתה אריסון מוכרת את אותן המניות, ולאור הצניחה במחירן, הן היו שוות כיום רק 110 מיליון דולר בלבד (440 מיליון שקל, נכון להיום) - בהחלט תזמון מוצלח שהביא לרווח או אי־הפסד של כ־710 מיליון שקל. במקביל רכשה שרי אריסון, באמצעות אריסון אחזקות, את "המניות האמריקאיות" בבנק הפועלים ואת המניות שהוחזקו על ידי חברת מלח תעשיות.
במרץ 2007 הושלמה העסקה בין אריסון אחזקות, שבה מחזיקה שרי ב־77% מהמניות ומיקי ב־23%, לבין שלושה גופים אמריקאיים שהחזיקו ב־40 מיליון ממניות הפועלים.
הגופים, בראשות אנשי העסקים מייקל שטיינהרט ולן אברמסון ובני משפחת שוסטרמן, מכרו לקבוצת אריסון את המניות במחיר ממוצע של 4.2 דולרים (כ־17.5 שקל, נכון לשער הדולר אז) למניה. בחישוב כולל שילמה חברת האחזקות של משפחת אריסון 168 מיליון דולר (כ־700 מיליון שקל, נכון לאותה תקופה) עבור הגדלת אחזקתה במניות הבנק. כיום, אותן 40 מיליון מניות של בנק הפועלים שוות 300 מיליון שקל בלבד, עובדה המשקפת לאריסון אחזקות הפסד על הנייר של 400 מיליון שקל.
אולם, בהתחשב בעובדה שמכירת מניות קרניבל נעשתה כדי לממן רכישה זו, שאמורה היתה להגדיל את אחזקתה בבנק הפועלים לכ־20%, הרי שבשורה התחתונה אריסון יכולה לחייך. במקום הפסד של 710 מיליון שקל, האריסונים הפסידו "רק" 400 מיליון שקל על הנייר. גם אם משקללים את 9 מיליון המניות שרכשה אריסון אחזקות ב־190 מיליון שקל, לפי 21.1 שקל למניה בינואר־אפריל השנה, כשהיום שווה המניה 7.7 שקלים בלבד, מצבה לא רע.
משקלול עסקאות אלה עולה כי שווי מניות הבנק שנרכשו עומד כיום על 375 מיליון שקל, כאשר הן נרכשו בכ־890 מיליון שקל (700 מיליון שקל מהגופים האמריקאיים ו־190 מיליון שקל רכישה בשוק) - עובדה המשקפת הפסד על הנייר בגובה כ־515 מיליון שקל. אי־אפשר לזקוף לשרי אריסון את כל ההפסד, שהרי היא מחזיקה כיום בכ־77% ממניות אריסון אחזקות. בשל כך חלקה של אריסון בהפסד על הנייר מסתכם ב־400 מיליון שקל. לפני כמה שבועות פורסם כי אריסון צפויה לרכוש את מניותיו של מיקי בחברה הפרטית, אך ככל הידוע, העסקה טרם הבשילה.
עסקה מלוחה
ניסיון ההשתלטות על הבנק, לאחר חתימה על הסכם ההבנות עם בעלי המניות האמריקאיים, הוביל למחלוקת בין משפחת דנקנר, שהחזיקה בכ־6% ממניות הפועלים באמצעות חברת מלח תעשיות, לשרי אריסון. בעקבות כך רכשה אריסון 64% ממניות מלח לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל בינואר 2007. חצי שנה מאוחר יותר רכשה אריסון עוד 8 מיליון מניות מלח (כ־17%) ממשקיעים מוסדיים תמורת 210 מיליון שקל, מחיר המשקף לחברה שווי של כ־1.25 מיליארד שקל. לבסוף, באוגוסט 2008, רכשה אריסון את שאר מניות חברת מלח תעשיות מהציבור במחיר של 140 מיליון שקל ומחקה את החברה מהמסחר. בסך הכל שילמה אריסון כ־1.25 מיליארד שקל עבור כל מניות מלח תעשיות.
רכישת מלח היתה רבת משמעות עבור שרי אריסון. מלח אוחזת ב־75.8 מיליון ממניות הבנק ששוות היום כ־580 מיליון שקל - 670 מיליון שקל פחות מהסכום ששילמה אריסון בזמן הרכישה. עם זאת, יש להוסיף לכך את שווי הפעילות התעשייתית של החברה. כיום מלח כבר חברה פרטית, אולם לפני שלושה חודשים נענו בעלי המניות להצעת רכש של אריסון, הצעה המשקפת שווי של 790 מיליון שקל, כך שתג המחיר לפעילות התעשייתית של מלח הוא
215 מיליון שקל. עם זאת, בהתחשב בכך שמאז אוגוסט נרשמו ירידות חדות במחירי המניות, ניתן להניח כי היום היתה מתומחרת פעילות המלח במחיר נמוך יותר.
ממבט במאזן החברה עולה כי בממוצע 76% מנכסי מלח מיוחסים לאחזקה בבנק. במילים אחרות, פעילות זו שווה פי 3.17 מהפעילות התעשייתית. בשל כך, אם שווי המניות שבידי מלח הוא 580 מיליון שקל, הרי שהפעילות התעשייתית של מלח שווה 180 מיליון שקל. אם מקזזים סכום זה מההפסד על הנייר מעסקת מלח, עולה כי זה מסתכם בכ־390 מיליון שקל.
מאז ינואר 2007 צנחה מניית בנק הפועלים בכ־60%, זאת לאחר שקלול הדיבידנד בסכום של 1.27 שקלים למניה שחולק בתקופה זו. עם זאת, אריסון הצליחה לבסס את אחזקתה בבנק במחיר זול במיוחד. ההפסד על הנייר מעסקאות מלח ומרכישת המניות האמריקאיות, כמו גם המניות שנרכשו מהמשקיעים המוסדיים הישראליים, מסתכם
ב־790 מיליון שקל. אולם האי־הפסד על הנייר מהיציאה בזמן מקרניבל מסתכם ב־710 מיליון שקל. כך יוצא שלו אריסון היתה נשארת עם אחזקתה המקורית בבנק הפועלים ובקרניבל קרוז, היו ברשותה היום כ־80 מיליון שקל יותר. אלא מה? לא היתה לה השליטה הבלעדית בבנק הפועלים.
מהלך מוצלח
עם זאת, למרות המהלך המרשים והזול, אחזקתה הבסיסית של אריסון אחזקות במניות הבנק, בהיקף של כ־16%, ספגה את עיקר ההשפעה מהמשבר. בעלי המניות של בנק הפועלים רשמו הפסד על הנייר של כ־14 מיליארד שקל מינואר 2007 ועד היום. עוד לפני שרכשה אריסון את המניות האמריקאיות החזיקה אריסון אחזקות ב־16.4% ממניות הבנק. לפיכך, חלקה של חברת האחזקות בהפסד על הנייר שיוחס לכלל בעלי המניות של הבנק הסתכם ב־2.3 מיליארד שקל. בהתחשב בחלקה של שרי באריסון אחזקות, נמחקו לה 1.7 מיליארד שקל משווי אחזקותיה. חלק מהפסד זה מיוחס להפסד השווי שנבע מרכישת מניותיו של שלמה נחמה במרץ 2006. אז רכשה אריסון, תמורת סכום שהוערך בכ־140 מיליון דולר, כ־17% ממניות אריסון אחזקות שבידי נחמה.
אף על פי שהחלטתה האסטרטגית של אריסון לצאת מהשקעתה בקרניבל ולהשתלט על הפועלים עלתה לה יחסית בזול, גם האשה העשירה בישראל נפגעה מהצונאמי ששטף רבים, והונה, שהוערך השנה בכ־4.1 מיליארד דולר, הצטמק לו.
