הבור של גאידמק באוסיף: חברת ארנסון

הרבה גבות הורמו בעת שארקדי גאידמק שילם 600 מיליון שקל עבור 60% מחברת אוסיף והדביק לה תג מחיר של מיליארד שקל. המחיר אז היה גבוה בעשרות אחוזים משווי השוק של החברה. במבט לאחור, ולאור ביצועיה העלובים של החברה והתחלופה הרבה בהנהלתה, ברור לחלוטין שגאידמק שילם מחיר מנופח - בוודאי אם מביטים בשווי החברה בבורסה שמסתכם כיום ב-272 מיליון שקל בלבד.

אבל מי שיצלול לתוך דו"חותיה הכספיים של חברת אוסיף, יגלה שגאידמק ביצע באמצעותה רכישה נוספת - שאף היא אינה סיפור הצלחה, וזאת בלשון המעטה. הכוונה היא לחברת התשתיות והביצוע ארנסון שנרכשה מידי בעליה הקודמים, אבי ארנסון, לפי שווי תמוה של כ-161 מיליון שקל.

עבור 90% מהחברה שילמה אוסיף 145 מיליון שקל, אך ל"כלכליסט" נודע, שגורמים המעוניינים לרכוש את אוסיף מבקשים להוציא מהעסקה את ארנסון, בשל ההתחייבויות וערבויות הביצוע (הנדרשות מהחברה על ידי הבנקים להשלמת הפרויקט) הגדולות של החברה לבנקים. "אין סיכוי שנקנה את אוסיף עם ארנסון", אמר איש עסקים שהעסקה הוצעה לו.

לפי הסכם המכירה לאוסיף, מתברר שאבי ארנסון יכול לחייב את גאידמק לרכוש ממנו את 10% הנותרים בארנסון תמורת סכום של 13 מיליון שקל. גאידמק, במצבו הנוכחי, לבטח לא היה רוצה במימוש ההתחייבויות הזו.

ביצועיה של ארנסון - המופיעים בדו"חות הרבעון השני של אוסיף - חושפים את עומק המשבר שבו נתונה החברה: לארנסון ערבויות ביצוע בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקל והתחייבויותיה לבנקים מסתכמות ב-104 מיליון שקל. ערבויות הביצוע של אהרנסון נכנסו בדו"חות לסעיף ההתחייבויות של אוסיף והגדילו אותו בצורה משמעותית. היקף ההתחייבויות השוטפות של ארנסון בדו"חות הסתכמו בסוף הרבעון ב-238 מיליון שקל. מדו"חותיה של אוסיף מתברר עוד שהכנסותיה של ארנסון הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב-144 מיליון שקל בלבד, שהם 290 מיליון שקל במונחים שנתיים. לשם השוואה, בשנת 2006 הסתכמו ההכנסות ב-570 מיליון שקל, כמעט פי שתיים.

גאידמק. מחויב לקנות גם את החלק של אבי ארנסוןצילום: שאול גולן

זאת ועוד: במחצית הראשונה של 2008 רשמה ארנסון הפסד תפעולי של 20 מיליון שקל, מהם 15.5 מיליון שקל ברבעון השני. תרומתה של ארנסון לאוסיף מיום רכישתה היתה הפסד של 21 מיליון שקל - לא בדיוק השקעה שאפשר להתגאות בה. מצד שני, ארנסון גם תרמה לעלייה בהיקף הנכסים של אוסיף. כך, למשל, בסעיף חייבים במאזן חל גידול מ-18 מיליון שקל ל-44 מיליון שקל, בעיקר בשל סכום שנפסק לטובת ארנסון במסגרת בוררות צד ג'.

גורמים בקבוצת גאידמק הפנו בימים האחרונים אצבע מאשימה לעבר יו"ר החברה שלמה רוטמן - שעזב בינתיים - ורואים בו כמי שאחראי לעסקה, כמי שהביא את ארנסון לאוסיף. אך מקורבי רוטמן הודפים את הטענה ומייחסים את היוזמה לרכוש את ארנסון לאחד הדירקטורים. עוד טוענים המקורבים לרוטמן שהעסקה נבחנה מכל היבטיה במשך חודשיים ע"י המנכ"ל נחמן צבר, רוטמן עצמו, והדירקטוריון, ושגאידמק עצמו היה מעורב בכל שלבי העסקה. נוסף על כך נאחזים המקורבים בחוות דעת של משרד רואי החשבון קסלמן, לפיה, המחיר ששולם עבור החברה היה סביר.

"את רוב ההכנסות נראה בחודשים הקרובים. צריך למדוד את החברה לאורך שנתיים ולא מיד", אמרו גורמים שהגנו על העסקה. בתשובה לשאלת "כלכליסט" שעסקה בנושא המתווך בעסקת ארנסון, ציין אבי ארנסון שלא היה גורם שתיווך בעסקה.